עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית שכול, התמודדות אובדן בן צבא, אבלות חברה ישראלית, איכותני ראיון אמא שכולה, מוות, משפחות שכולות (עבודה אקדמית מס. 12207)

‏390.00 ₪

33 עמודים

עבודה אקדמית מספר 12207
עבודה אקדמית שכול, התמודדות אובדן בן צבא, אבלות חברה ישראלית, איכותני ראיון אמא שכולה, מוות, משפחות שכולות

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי אופן ההתמודדות עם אובדן של ילד שנהרג בעת שירותו הצבאי?

תוכן עניינים

תקציר

 

1. מבוא

            1.1 מטרת המחקר

            1.2 רציונל המחקר

 

2. סקירת הספרות

            2.1 אובדן ותהליכי אבל ושכול-היבטים תיאורטיים

            2.2 אובדן בלתי צפוי של ילד

            2.3 אובדן בלתי צפוי של ילד בוגר

            2.4 צמיחה לאחר אובדן ילד

            2.5 שאלת המחקר

 

3. שיטת המחקר

            3.1 המחקר האיכותני

            3.2 כלי המחקר

            3.3 משתתפים

            3.4 הליך

 

4. ממצאים

 

5. דיון

            5.1 סיכום ומסקנות

            5.2 מגבלות המחקר

            5.3 המלצות למחקרי המשך

 

6. מקורות

 

נספחים

            נספח 1: מדריך הריאיון

                        תמלול מלא של הראיון

 

 

מטרתו של המחקר הנוכחי היה לבחון את אופן ההתמודדות עם אובדן של ילד שנהרג בעת שירותו הצבאי. המחקר התבסס על גישת המחקר האיכותני באמצעותו ניתוח ריאיון עם אם שכולה אשר איבדה את בנה בעת שירותו הצבאי. מן המחקר עלו חמישה ממצאים מרכזיים:

הממצא הראשון, מתמקד ברגע הידיעה על מותו הטראגי של הילד. מתוך המחקר ניתן ללמוד ניתן ללמוד על חווית ההלם לצד אי הקבלה כי אכן, בנה נהרג. תחושות אלה הם ביטוי לאובדן בלתי צפוי של ילד. שכן, מדובר על מוות פתאומי שלא נצפה מראש, ועל כן אין הוא מאפשר למשפחתו של המת להתכונן למותו בעקבות כך, התחושות והמעשים שאותם ביטאה האם ממחישים את אי היכולת לקבל את הידיעה המרה והיכולת להתכונן עבורה. השימוש הרב שעשתה האם בפעלים כמו: "קפאתי במקום"; עמדתי לא נשמתי", "הרגשתי שהכניסו לי ללב סכין קפואה בכל הכוח"; "העיניים שלי התמלאו בדמעות; "קרעתי את החולצה ומשכתי לעצמי בשערות"; "נפלתי"; "התמוטטתי", ממחישים את הכאב לצד חוסר היכולת להכיל את הידיעה המרה בדבר מות בנה.

הממצא השני, מתמקד בחיים לאחר האובדן. בעקבות האובדן חייה האישיים והמשפחתיים אינם חזרו למסלולם. ארבע מישורים מרכזיים מבטאים זאת: ראשית, העדר שמחה אמיתית- כלומר, השמחות המשפחתיות והאישיות תמיד מלוות בצער, עצב, כאב ויגון; שנית, הזנחת התא המשפחתי; שלישית, שתיקה ("לא מדברים על האובדן"); רביעית, האשמה העצמית קשה שנובעת מכך שהיא לא הייתה יכולה להגן על בנה.

הממצא השלישי, מתמקד בניסיונות של האם לשרוד את כאב האובדן באמצעות נקיטת פעולות שירפו ממנה את הכאב. מה שמלווה את חייה הוא האובדן העמוק שנים אחרי המקרה, יחד עם זאת היא מנסה להעניק משמעות לחייה. משמעות זו מקבלת ביטוי דר זיכרון בנה. היא מנסה להפיג את הכאב באמצעות פנייה לבישול, הנצחת בנה בבית הכנסת וצמצום ההגעה לבית העלמין.

הממצא הרביעי שעולה מתוך המחקר מדגיש את החשיבות הרבה של מנגנוני תמיכה להתמודדות עם טראומת האובדן. מתו המחקר ניתן ללמוד על שני מקורות תמיכה: חיצוניים, המתייחסים למשפחה חברים וגורמים מקצועיים (משרד הביטחון, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים) שסייעו למשפחה, תמכו בהם והקיפו את חייהם על מנת למנוע מהם ליפול לתוך היגון והשכול וכן, מקורות תמיכה אישיים הקשורים בדרכי התמודדות שאימצה משתתפת המחקר. דרכי התמודדות אלה כללו התרחקות מטקסי יום זיכרון שהעמיקו אצלה את הכאב והשכול, הניסיון להרים את עצמה מחדש עקב ילדיה שנתנו לה כוח וכן, ההתקרבות לדת. יחד עם זאת, כפי שעולה מתוך הממצא החמישי ניתן לראות כי משתתפת המחקר לא חוותה צמיחה לאחר האובדן באף אחד מהמדדים שהוזכרו אצל טדשי וקלהון. מתוך המחקר עולה כי היגון העמוק השתלט על חייה ואין היא יכולה להביא לשינוי. הגעגוע עדיין קיים אצלה, כאשר הוא מלווה אותה בחייה האישיים והמשפחתיים למרות ניסיונה להדחיק אותו. הגעגוע העמוק והכאב הטמון באובדן בנה אינם מאפשרים לה להתרומם ולצמוח עבור עצמה. בעבור משתתפת המחקר הרצון להמשיך בחיים ולהתגבר על הכאב אינו מבטא ביטוי לצמיחתה האישית אחרי האובדן, אלא רק על מנת לדאוג למשפחתה- היא חיה רק עבורם.

שאלות הנוגעות בשלב התמודדות

 

  1.  מה עזר לך בהתמודדות? מה נתן לך את הכוח?
  2. איזה תכונות אישיותיות או אישיות יש בך שעזר לך להתמודד?
  3. אמרת שהסביבה החברתית תמכו בך ובמשפחה... (לא נתנה לי לסיים את השאלה ישר התחילה לענות)
  4. מה מצבך היום?
  5. איך את רואה את העתיד?
  6. איך ממשיכים הלאה? איך ממשיכים עם החיים אחרי שחווים אירוע כזה?

 שאלות הנוגעות בצמיחה פוסט טראומטית

  את חושבת שניתן להחזיר לחיים את הפוטנציאל שלהם למרות מה שעברת?

  1. האם יש משהו חיובי שגילית על עצמך או על אחר או על החיים במהלך ההתמודדות עם האירוע?
  2. האם היום את מרגישה שמה שעברת חיזק אותך או פגע בך?
  3. יש משהו נוסף שתרצי להוסיף? משהו שלא שאלתי אותך ותרצי לשתף אותי?

 

רגע הידיעה על המוות-הרגע בו נגמרו "החיים"

-נגמרו לי החיים -לא נשמתי

-נשאר שם לתמיד - סכין קפואה בלב

-היום הארור הזה - דמעות

-קפאתי במקום -משכתי את השערות

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

סנל, אילין, מיינדפולנס לילדים ולהוריהם . מודן, (2017)

דור א., ( 2016) פוסט מודרניות והורות: היעדר אמת אחרונה וערפל הורי , פנים הקרן לקידום מקצועי,31, 35-43.

כהן, ד'. בשני צירים שונים: תהליך האבל וההתקשרות של הורים ואחים שכולים לאחר אובדן ילד בוגר. מפגש לעבודה חינוכית וסוציאלית, כ"ג(41), 130-97.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות