‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תימת הקנאה בספרות ("רופא וגרושתו" מאת ש"י עגנון וב"אלברטין איננה" מאת מרסל פרוסט)?

תוכן עניינים

מבוא                                                                           

פרק דיוקן המספר כגבר קנאי                      

מה בין קנאה באדם לקנאה לאדם?

האני המספר                                                    

האני הקנאי                                                     

פרק הנוכחות הנעדרות                                              

 דינה הזמנה למסע בנפש המספר            

 אלברטין – "הישות החמקמקה"            

 פרק על הקנאה                                                          

 הצלע השלישית                                                                                    

 הפקיד המאהב כאובייקט השלכתי                                             

 הנשים בחיי אלברטין                                                               

 כליאה וכליאות 

 הפקיד האסיר סובלימציה להרג היריב                

 אלברטין כאובייקט לחקירה סמיוטית                 

 הטקסט הפנימי                                                

 החלום כמפתח להבנת העצמי     

 המכתבים כראי להפכפכות הנפש                          

 קנאת הגברים – קווים לדמותה                          

 הכל כחפץ האדם ורצונו?           

 מפליא איך הקנאה מכלה את זמנה

 סיכום ומסקנות

 ביבליוגרפיה                                                               

ענינה של עבודה זו הוא השוואת תימת הקנאה בסיפורים הרופא וגרושתו מאת ש"י עגנון[1] ואלברטין איננה מאת מרסל פרוסט. שני הסיפורים היוו חלק מרומנים גדולים של הסופרים. הרופא וגרושתו עובד לסיפור עצמאי מתוך סיפור לווי ברומן אורח נטה ללון ואילו אלברטין איננה הוא עיבוד של פרק אחד ברומן בעקבות הזמן האבוד.

הקנאה, רגש עוצמתי ראשוני ואוניברסלי המניע אותנו ומעכב אותנו בו זמנית[2], מרתקת אותי מאד. בעבודת ההשוואה בין שני הסיפורים מצאתי אפשרות נוספת לבחינתה של הקנאה על כל צבעיה ורבדיה, כפי שעולה מתוך כתביהם של שניים מגדולי הסופרים של המאה ה-20 - ש"י עגנון ומרסל פרוסט. שניהם עוסקים בכוחה של הקנאה "ההופכת למידת דין מכלה", כדברי הלל ברזל[3], לא רק ביצירות אלה אלא ביצירות נוספות שלהם כמו גבריאלה ופנים אחרות של עגנון וכמו אהבתו של סוואן של פרוסט.

במאמר "האם עגנון קרא את פרוסט" מעלה דן מירון שאלה בדבר טבעו של הרומן אורח נטה ללון, אשר נכתב בשיא המהלך המודרניסטי בכתיבת עגנון, כרומן פרוסטיאני וכדבריו: "רומן שבו התמסר הסופר להעלאה מפורטת של התודעה על נפתולי תנועתה האסוציאטיבית ברוח הסיפורת המודרניסטית של התקופה"[4]. הגם שנטייתו לענות לשאלה בשלילה, עדיין, שני הרומנים עוסקים בזיכרון ובשחזור הזמן מחדש וכך גם שני הסיפורים מתוכם, אשר עברו עיבוד והתאמה על מנת שיעמדו ברשות עצמם כסיפורים עצמאיים. האם העוגיות החומות שנתנה פריידא למספר באורח נטה ללון הן מחווה לעוגיות המדלן שנתנה דודה לאוני בקומברה של פרוסט? אין לדעת, אך אין ספק שיש בכוחו של ריח שכזה להעלות את זיכרון הילדות ואת אמא: "הריח הזה אינו עצם ואינו גוף ואין בו ממשות של כלום...דומה היה עליו כאילו חזרו נעוריו והרי הוא שרוי אצל אמא"[5] (אורח נטה ללון, 193). בהמשך נראה כי הפסיכולוגיה מוצאת את שורשי הקנאה בקשר הזה שבין הילד לאמו.

הרופא וגרושתו הוא סיפור וידוי רטרוספקטיבי המסופר לנמען תוך סיפורי, ידידו של הרופא . סיפור המעשה מתרחש בוינה בתקופת מלחמת העולם הראשונה והרופא מספר לידידו בפרספקטיבת השנים את סיפור נישואיו ופרידתו מדינה אחות בית החולים. אלברטין איננה הוא סיפור מעין אוטוביוגרפי המתרחש בפריז של תחילת המאה ה-20. הסיפור פותח בעזיבת אלברטין את המספר ומתאר את ניסיון המספר להשיב אליו את אהובתו אותה כלא במשך תקופה בביתו עד שברחה. הרופא וגרושתו נפתח בנישואין ומסתיים בגירושין ואלברטין איננה נפתח בפרידה בין בני זוג ומסתיים בפרידה מאהובה מתה. שני המספרים לא מסגירים את שמם ואנו יודעים עליהם מתוך הרומנים אליהם הסיפורים שייכים : הרופא המספר הוא קובה מילך והמספר באלברטין איננה הוא מרסל פרוסט.

כבר מכותרות הסיפורים אנו חשים את נוכחותן ובו זמנית את העדרן של הגיבורות. ברופא וגרושתו הגיבורה והרופא גרושים אך השימוש בצורת השייכות "גרושתו" מסגיר את תחושת הבעלות של הגיבור על אשתו לשעבר. הכותרת אלברטין איננה ממחישה את תחושת האין, החסר - אלברטין איננה למישהו. בשתי הכותרות מתקיים מפגש בין היש לבין האין, נושא שהוא בבסיס רגש הקנאה. שני הסיפורים רוויי רגשות קנאה תהומיים של הגיבורים לאהובותיהם המעבירים את המספרים על דעתם וטורפים את חייהן של הגיבורות.

בעבודה זו אני מבקשת לחפש קווי דמיון בין קנאת הרופא לדינה לבין קנאת מרסל לאלברטין.

בעבודה שלושה פרקים. הפרק הראשון שכותרתו דיוקן המספר כגבר קנאי יוקדש להגדרת הקנאה, בדיקת הגישות אליה במרחב ההיסטורי –תרבותי ולשרטוט דיוקן המספר כגבר קנאי .

הפרק השני שכותרתו הנוכחות הנעדרות יוקדש לנשים דינה ואלברטין ולדרכי התמודדותן עם קנאת הגברים אליהן. הנחתי היא ששתי הנשים בלתי מושגות ותחושה זו היא המניעה את הגברים לקנאה בשני הסיפורים. הצורך של הגברים בבעלות עליהן גובר ככל שהן בלתי מושגות, מסתוריות, שותקות או משקרות.

הפרק השלישי שכותרתו על הקנאה יוקדש לצלע השלישית במשולש האהבה-קנאה: הפקיד, יריבו של הרופא והנשים בחיי אלברטין, "יריבותיו" של מרסל. פרק זה אף יעסוק במוטיב הכליאה החוזר בשני הסיפורים ובטקסטים הפנימיים של הגיבורים הבאים לידי ביטוי בחלומו של הרופא ובמכתבי מרסל ואלברטין. אנסה לבדוק עד כמה היריב הוא פרי דימיון ומהווה אובייקט השלכתי ועד כמה הוא מציאותי. הנחתי היא שבשני המקרים היריבים מהווים אובייקט השלכתי של המספר ומעוררים בו רגשות הזדהות ודחייה בו זמנית. לסיכום אשרטט קווים לדמותה של קנאת הגברים בשני הסיפורים.

השערתי היא שניתן למצוא קווי דמיון בין הסיפורים ביחס לקנאה. שני הספרים נכתבו במחצית הראשונה של המאה ה-20, זירת ההתרחשות היא אירופה המודרנית בה מתמודד האדם עם המעבר לעולם חדש ופחות שמרני. רעיונות פמיניסטיים קנו להם אחיזה תרבותית, הנשים נתפסות כעצמאיות יותר ויכולת הגברים לשלוט בהן נסדקת. אלה שנים של מתירנות מינית גוברת והולכת ונשים כמו אלברטין ודינה חיות תקופה זו במלואה: דינה מתוודה שהיו לה דברים עם גבר אחר לפני הנישואין ולאלברטין מערכות יחסים עם נשים אחרות.

אלא שהקנאה, הרגש הקדום "המלווה אותנו במבט עיניה הירקרק מן העריסה אל הקבר"[6], חזקה מכל וקשה כשאול, מוליכה את גיבורי הסיפורים להרס עצמי ולאובדן. שני גיבורי הסיפורים מעידים עד כמה כוחה רב: מרסל אומר כי "כדי כך הקנאה, שבאהבה היא שוות ערך לאובדן כל אושר, קרובה לליבנו לאין ערוך מאובדן שמנו הטוב"[7] והרופא מנגד אומר:"אנשים משכילים אנו, בני אדם מודרניים,מבקשי חופש, לנו ולכל באי העולם ולמעשה גרועים אנו מכל מחזיקי נושנות"[8] .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)

הלל ברזל, "קנאה על סף תהום", עלי שיח, 34, עמ' 33.