עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית מיסגור תקשורתי, סיקור אירוע מוות הרב עובדיה יוסף, עיתונות חרדית מול העיתונות החילונית, יתד נאמן לעומת הארץ (עבודה אקדמית מס. 12197)


‏390.00 ₪

24 עמודים

עבודה אקדמית מספר 12197
עבודה אקדמית מיסגור תקשורתי, סיקור אירוע מוות הרב עובדיה יוסף, עיתונות חרדית מול העיתונות החילונית, יתד נאמן לעומת הארץ

שאלת המחקר

כיצד מוסגר אירוע מותו של הרב עובדיה יוסף בעיתונות החרדית מול העיתונות החילונית?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

סקירת ספרות   

ש"ס כתופעה חברתית   

דת וחילוניות בישראל     

ש''ס והרב עובדיה         

מסגור  

.א. מסגור עיתונאי         

.ב. מסגורה של ש"ס       

'יתד נאמן' ו'הארץ'         

.א. 'יתד נאמן'    

.ב. 'הארץ'         

מתודולוגיה       

ממצאים ודיון     

מספר המשתתפים בהלוויה        

היקף השפעתו של הרב עובדיה יוסף       

מקומו של הרב עובדיה יוסף כמנהיג רוחני

היום שאחרי לכתו של הרב עובדיה יוסף   

סיכום   

רשימת המקורות           

 

מחקר זה בחן אירוע תקשורתי אשר סוקר באופן מקיף בעיתונות הישראלית. המחקר התמקד בהבדלי הסיקור בעיתונים המייצגים עולמות תוכן שונים ופונים לקהלים שונים. לשם כך נבחנו הסיקור התקשורתי והמסגור של אירוע מותו של הרב עובדיה יוסף בעיתון ''הארץ'' ו''יתד נאמן'' במסגרת זמן של שבוע בין יום לאחר הלווייתו ליום אחרי סיום השבעה.

מניתוח הידיעות עולה כי העיתונות הישראלית התמקדה בארבעה נושאים במסגרת סיקורה את מותו של הרב עובדיה יוסף:מספר המשתתפים בהלוויה, היקף השפעתו של הרב עובדיה יוסף, דמותוכמנהיג הרוחני, ושאלת ההתרחשויות הפוליטיות והחברתיות לאחר מותו. בשני העיתונים ניכר עיסוק רב של באירוע, שהתבטא באזכורו בכותרות ובעמודים הראשונים, כמו גם בפרסום של כתבות, ידיעות פרשנויות וטורים רבים. מצב זה מתכתב עם תיאוריית הבולטות, הטוענת כי הסיפורים הראויים יותר מקבלים סיקור בעמוד הראשי, זוכים לכותרות גדולות, ובעלי תדירות חזרה גבוהה, משום שכך בעצם העיתונאים משפיעים על דעת הקהל מתוך הבולטות שהם מעניקים לאירועים(לאפי).

בשני העיתונים התייחסו לאירוע כאל אירוע חשוב, מכיוון שש''ס היא תנועה פוליטית המערערת על השיח המקובל ועל האופנים המקובלים להבניית מציאות פוליטית בישראל, ומקבלת הכרה כשותפה בדיון המתמשך בדבר הזהות הקולקטיבית והתרבותית של המדינה (פישר). מקרה בוחן זה נוגד במרכיבים מסוימים את הפרדתו של ידגר בין שני קטבים של התקשורת והשיח העיתונאי ביחסם אל המסורת. ידגר טוען כי צד אחד של התקשורת תומך במסורת ומתפקד כמשרתה הנאמן, בעוד שהצד השני חותר תחתיה מתוך האמונה שישנו ניגוד מהותי בין המסורת והעיתונאות. מהמחקר הנוכחי, לעומת זאת, עולהכי למרות שניכרים ההבדלים במסגור בין שני העיתונים, וב"הארץ" הופיעו גם כתבות שכללו אמירות קשות נגד הרב עובדיה יוסף, העיתון לא הציג אותו ואת המסורתיות שאותה קידם רק באופן שלילי והופיעו בו חמלה והערכה רבה לדמות זו, מה שמקשה על הגדרת עיתון 'הארץ' כחותר תחת המסורת ונציגיה במקרה זה.

העיתונות הישראלית אומנם מסכימה באמירה המסגוריתכי מותו של הרב עובדיה יוסף הוא אירוע חשוב, אך ההבדלים בין העיתונים, שעלו המחקר, מחזקים את הטענה כי כלי התקשורת בוחרים זווית ודרך הצגה מתוך מבחר קיים, כדי להציג ''מציאות'' מסוימת (אברהם). מהממצאים ניכר שלשני העיתונים היתהבחירה שונה לדרך הצגת אירוע מסוים זה. אמנם, כאשר נקרא כל עיתון בנפרד, ללא השוואה לעיתון המקביל, נראה כי הכתבות יוצרות מבנה אחיד, הגיוני אשר נתפס כטבעי, אך כאשר ההתבוננות היא השוואתית בולטת העובדה כי קיימים שני דפוסים מקבילים, בעלי שוני רב. דבר זה עולה בקנה אחד עם טענתו של ידגר, על כך שדרך זווית סיקור מסוימת וחלקיקי מציאות נוצר דפוס סיפורי ופרשני, בעל היגיון ומבנה אחיד משלו.

בעוד שההתעסקות המרובה בעיתון 'יתד נאמן' באירוע מותו של הרב עובדיה נתפס כמובן מאליו, מכיוון ש'יתד נאמן' הוא העיתון הלא רשמי של הליטאים ושל ש''ס, ההתעסקות המרובה של עיתון 'הארץ'' בנושא זה, מחזקת את הגישה הפוסט-חילונית המדגישה את ההיברידיות ביחסים בין הקבוצות על בסיס זהות הדת. 'הארץ' המייצג במחקר זה את קבוצת החילוניים, אומנם נתפס כחילוני סתמי ואף כמסוכסך עם המסורת, אך בה בעת מייצג חילוניות, המושרשת בדת היהודית ובסמליה, ואינה מנותקת לחלוטין מתוכן דתי גם אם היא מתאפיינת במרידה בה (גודמן ופישר).

למרות ששתי זוויות ההסתכלות של שני העיתונים מראים כי האירוע חשוב, הממצאים מצביעים על הבדל מהותי ביחס לסיבה מדוע אירוע זה הוא אירוע חשוב. ניתן לראות ש'הארץ' רואה באירוע זה חשוב מתוך נקודת מבט פוליטית בעוד ש'יתד נאמן' רואה באירוע זה חשיבות יהודיתורוחנית. העיסוק הפוליטי של 'הארץ' סביב אירוע זה עולה בקנה אחד עם אמירתו של טסלר, על כך שהרב עובדיה יוסף התקבל כדמות בלתי מעורערת העומדת בראש ההיררכיה של האליטה הפוליטית של ש''ס, בעוד שמתחתיו ההיררכיה מטושטשת ואינה מוסכמת. בהתאם לאמירה זו, העיסוק הפוליטי ב'הארץ' סובב רבות סביב השאלה של ממשיכו הפוליטי וחוסר והוודאות המפלגתית של ש''ס. מכיוון שעיתון זה קם במטרה לייצג את חוגי המרכז, תוך גילויי אהדה לשמאל (מרדכי), נראה כי הוא נמנע מהעיסוק בפן הרוחני, ובוחר בפן הפוליטי מכיוון שמפלגת ש''ס הינה משמעותית בפוליטיקה הישראלית והיא בעלת השפעה רבה על סדר היום הישראלי.

לעומת הסיקור הפוליטי ב'הארץ', הסיקור ב'יתד נאמן' הוא קודם כל הילכתי-רוחני. זווית הסיקור אשר בחרה להציג את החשיבות הרוחנית של הרב עובדיה, עולה בקנה אחד עם זוהר , שטען במאמרו כי עובדיה יוסף נחשב לחכם הספרדי ורב הסמכות הבולט ביותר בימינו, כמו גם עם טענותיו של קימרלינג, בדבר דמותו של הרב עובדיה יוסף מנהיג כריזמטי עם קהל שנאמד ברבע מיליון מן האוכלוסייה היהודית בישראל, אשר חולל מהפכה אידיאולוגית ותרבותית שכללה הבניה של זהות חברתית חדשה. לכן, מתקבל על הדעת שהיות ומערכת התקשורת המובילה של העיתונות החרדית מהווה עיתונות אידיאולוגית (לוי), יינתן משקל רב למנהיגות ולפן הרוחני.

לסיכום, יש מקום להמשך מחקר זה במקביל לסיקור התקשורתי והמסגור, ולבחון לעומק את נושא זה גם בהתאם לתיאוריית הבולטות והמשמעויות החזותיות שהעיתון מספק. אני מאמינה ששני היבטים אלו יכולים ליצור תמונה שלמה יותר בנוגע להענקת המשמעויות של התקשורת ובהתקבלותן בסופו של דבר אצל קהל הקוראים. זאת בעיקר בשל הייחודיות של העיתון החרדי 'יתד נאמן' בפרסום מרובה של מודעות אבל ותמונות.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

א' בן חיים, מרן הרב עובדיה יוסף - מנהיג בין הלכה לקבלה, בין פוליטיקה למיסטיקה, הוצאת כרמל, תשע"ח 2018.

שגיא א', שוורץ ד'. התמימות השנייה , הוצאת אוניברסיטת בר-אילן,(2018)


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)