‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם ניקולאוס היה אמין לתקופת החשמונאים?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

סקירת מחקר

הפרושים בתקופת הורדוס

הפרושים במשפט הורדוס.

יחסו של הורדוס לדת ולמסורת היהודית.

מאמרים על ניקולאוס איש דמשק

המקורות החיצוניים - ניקולאוס איש דמשק.

המקורות התלמודיים.

כתבי יוספוס פלביוס

ניקולאוס על פי יוספוס.

דעה אישית לפי ניתוח המקורות

מסקנה לשאלת מחקר.

ביבליוגרפיה

ניקולאוס איש דמשק היה סופר יווני והיסטוריון אשר שימש כאחד המקורות לכתיבת תולדות ישראל. מוצאו ממשפחה מכובדת והוא שימש כמחנך לילדי אנטוניוס וקליאופטרה. הוא הפך למורהו ואיש סודו של הורדוס ונחשב כידידו הנאמן. הוא כתב אוטוביוגרפיה שנשתמרה בחלקה, וכן ספר היסטוריה כללית ממנו שאב יוספוס פלביוס את עיקרי המאורעות המדיניים שהתרחשו בתקופתו. (שטרן)

 מאחר וניקולאוס היה מקורב להורדוס דעתו היתה משוחדת כלפיו, דבר שהיה ידוע ליוספוס. בספריו הירבה ניקולאוס לשבח את הורדוס וביטא את שנאתו לאנטיפטר בנו. במיוחד ניכרת השפעתו של ניקולאוס על כתביו של יוספוס בנוגע לזווית ראייתו הבלתי יהודית כלפי בית חשמונאי. יוספוס, אשר אביו מתיתיהו חי בסוף תקופת שלטונו של הורדוס והשתייך לבית חשמונאי, הדגיש כי ניקולאוס איננו מקור אמין במיוחד, מאחר ששמע על פי עדותו של אביו מה באמת היה יחסם של היהודים ל'אדומי הזה', שהשמיד את כל משפחת החשמונאים באכזריות ובפראות .

לפי כתבי יוספוס פלביוס, בימי יונתן החשמונאי או אולי בימי יוחנן, קמו שלש כתות: פרושים, צדוקים ואיסיים. השם פרושים מקורו כפי הנראה בכך שהיו נבדלים משאר האנשים על ידי תכונות של אצילות ופרישות. כפי הנראה הם צמחו מקרב החסידים שלפני תקופת החשמונאים ונפרדו בדעותיהם בתקופת החשמונאים.

בתחילה נראה כי נחלקו בעיקר בשאלת פירושה של תורה, ובעקבותיה בענייני משפט שהתייחסו לדיני נפשות בישראל. הפרושים נחשבו כיורשים רוחניים של החסידים, שנמנו על בני השכבות העממיות, אשר ביקשו אחר שלמות מוסרית ודתית. הם נבדלו מן העם בהקפדתם על קיום מצוות התורה. לדעתם מן הראוי שחיי אדם יהיו מכוונים על פי מצוות תורה וכי שלטון תורה יכיל את כל תחומי החיים. הם ראו במסורת כלומר בתורה שבע"פ כהשלמה לתורה שבכתב, והיא נחשבה בעיניהם כקדושה, כאילו ניתנה מסיני. הם האמינו בשכר ובעונש לאחר המוות. את הפתרון לבעיה הדתית הקשה 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו' מצאו בהתגשמות הצדק האלוהי בעולם הבא. הם נהגו לומר: "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". הגורל אמנם נקבע מראש אבל לאדם ניתנת ההזדמנות לבחור בטוב או ברע והאחריות על בחירתו מוטלת עליו. מאחר והאמינו בשכר ועונש לאחר המוות, הפרושים נהגו באהבת המקום והבריות, נזהרו בהוצאת פסקי דין של מוות ופחות הקפידו בדיניהם. העונש "כרת" נתפרש אצלם כמוות בידי שמיים, בעוד שאצל הצדוקים העונש נתפש כמוות ביד אדם. השפעתם היתה ניכרת על המוני העם והם אלה שקבעו את אורחות החיים הדתיים והרוחניים של האומה לדורות.

מצגת ניקולאוס- רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, הוצאת ידיעות ספרים

שטרן, מ. "ניקולאוס איש דמשק כמקור לתולדות ישראל בימי בית הורדוס ובית חשמונאי", בתוך: המקרא ותולדות ישראל, בעריכת ב. אופנהיימר. ירושלים