‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באו לידי ביטוי רבקה, תמר - גיבורות נשים במקרא ?

תוכן עניינים

תקציר    

מבוא      

רציונל חינוכי       

תחום הדעת- רבקה ותמר   

קוים לדמותה של רבקה          

הזוגיות של רבקה ויצחק         

התנהלות רבקה בענייני ברכת יצחק לבניו          

תמר, אישיותה ותולדות חייה.         

מעשה תמר 

רבקה ותמר

פרק בינתחומי      

ניתוח הקטע הספרותי             

הוראת יחידת הלימוד         

מחקר איכותני ורפלקציה  

הרפלקציה 

תובנות שעלו בעקבות כתיבת הרפלקציה            

סיכום ומסקנות   

ביבליוגרפיה          

גרוסמן, י', סיפור יהודה ותמר- שלושה מבנים ושלוש קריאות, אוחזר מתוך:      

נספחים  

נספח : מראה לוח     

נספח : דף לימוד       

נספח : נשים עגונות 

נספח : דף לימוד ועבודה         

נספח : קטעי כתיבה

נספח : קטע ספרותי

נספח - רפלקציית התלמידות

נספח : יומן רפלקטיבי            

נספח : שיעור פתיחה- נשים פורצות דרך            

עבודה זו מסכמת תהליך של למידה והוראה של הנושא "רבקה ותמר- נשים שנקטו יוזמה ופעלו במרמה למען שינוי גורל העם היהודי".

ספר בראשית נלמד כחלק מתכנית הלימודים בכיתה י"א ולכן, באופן טבעי, נושא העבודה נבחר מתוך רצון לשלב לימוד של יחידת הוראה בתנ"ך באחד מן הנושאים הנלמדים כחלק מתכנית הלימודים.

בגוף העבודה שלושה פרקים:

א. רציונל תיאורטי (חינוכי ודיסציפלינרי)-
החלק הראשון של פרק הרציונל מתמקד ברציונל חינוכי ובו תיאור של מצב הוראת תנ"ך היום בבתי ספר על-יסודיים בחמ"ד. בפרק זה מתוארים הקשיים בהוראת התנ"ך ופתרונות מעשיים להתמודדות עם קשיים אלה. בין שאר הפתרונות שהוצעו הודגשה המשמעות של הכנת שיעור רלוונטי לחיי התלמיד ואהבת המורה את המקצוע אותו הוא מלמד. כמו כן עלתה חשיבותה של הוראה בינתחומית העוזרת ליצור עניין ורלוונטיות אצל התלמיד.

החלק השני מתמקד בתחום הדעת הרחב ברמת הלומד המבוגר ומתאר שתי דמויות נשיות בספר בראשית, רבקה ותמר. כל אחת מהן פעלה כלפי המקורבים לה באופן נועז ואף מעורר תהיה ובצורה שאינה קונבנציונאלית. כל זאת למען שינוי גורל המשכיות עם ישראל. רבקה פעלה מאחורי גבו של יצחק כששלחה את יעקב בבגדי עשו עם תבשיל ליצחק בכדי שהלה יברך את יעקב ולא את עשו. תמר התחפשה לקדשה בכדי להתעבר מיהודה ובכך ליצור זרע והמשכיות ממנו. פעולותיהן של שתי נשים אלו העלו תהיות כמו גם שאלות מוסריות וערכיות בנוגע למעשיהן בקרב פרשנים שונים. אין ספק שבזכות מעשיהן שושלת עמנו עומדת וקיימת.

ב. מתודולוגיה-
פרק זה מתמקד במתודולוגיה, בתיאור של יחידת ההוראה. הפרק כולל התייחסות לשמונה שיעורים.

חלק מהשיעורים עוסקים בהכרת שתי הדמויות הן ברמת פשט הכתובים והן ברמת עיוני פרשנות. השיח הפתוח שעלה והתגלגל מתוך הנושא הנלמד וכן קישור הנושא לחיי הבנות הוא הגורם העיקרי שסייע לעניין ולחיבור ליחידת הלימוד. בחלק אחר של השיעורים משולב לימוד מתחום דעת נוסף, מתחום הספרות.

בכל שיעור ישנה התייחסות למטרות השיעור, מבנה השיעור ודרכי ההוראה שננקטו בשיעורים. אמצעי עזר לשיעורים אלו מובאים בנספחים.

ג. רפלקציה-

בפרק זה נעשה שימוש בכלי מחקר- רפלקציה. בחלק הראשון של הפרק ישנה התייחסות לחשיבותה של הרפלקציה ככלי עזר בהוראה ומסתמך על מחקרים ומאמרים. בחלק השני של הפרק תובנות ומסקנות שעלו מהיומן הרפלקטיבי שנכתב במהלך העבודה. ההתייחסות בחלק זה כוללת רפלקציה על בחירת הנושא, הוראת הנושא בכיתה, קשיים שעלו במהלך ההוראה, מתודיקה והגיגים לגבי העתיד.

בסופה של העבודה נכתב פרק של סיכום ומסקנות של התהליך כולו. אחת המסקנות העיקריות שהועלו היתה החשיבות הרבה שיש בחיבור בין יחידת הלימוד לחיי התלמידות, למצוא את הרלוונטיות של כל יחידה לחיי הבנות בכדי ליצור עניין וחיבור ללימוד התנ"ך. נערכה רשימה ביבליוגרפית מפורטת לפרקים השונים וצורף פרק של נספחים הכולל את חומרי הלמידה השונים ואת היומן הרפלקטיבי שליווה את התהליך.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)