‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי בחירת מקצוע לחיים, בחירת קריירה?

תוכן עניינים 

תקציר    

פרק סקירה ספרותית  

הקדמה  

אוריינטציית העתיד        

אוריינטציית העתיד של המתבגרים הערבים בישראל           

אוריינטציית עתיד של מתבגרים בהקשר חברתי תרבותי      

אוריינטציית עתיד של מתבגרים בהקשר תוך אישי  

מן ההתבגרות לבגרות הצעירה   

הקונטקסט של המחקר המוצע     

פרק שיטה        

משתתפים        

כלי מחקר         

איסוף הנתונים  

ניתוח הנתונים   

פרק ממצאים     

תיאור כללי של משתני המחקר ובדיקת הבדלים בין קבוצת הבנים לבין קבוצת הבנות במשתני המחקר: תרומתם של גורמים מהסביבה הקרובה וגורמים אישיותיים לבחירת מסלול קריירה בקרב בנים ובקרב בנות         

בדיקת ההבדלים בין קבוצת הבנים לבין קבוצת הבנות במשתני המחקר       

הסטאטוס הלימודי והתעסוקתי של משתתפי המחקר: חלוקת משתתפי המחקר לפי המדדים עבודה ולמידה ובדיקת ההבדלים בין הקבוצות הנוצרות          

הבדלים בין ארבע הקבוצות במשתני המחקר        

ממצאי ניתוחי משוואות מבניות: ניבוי בחירת מסלול קריירה באמצעות משתני סביבת משפחה, משתני סביבת בית ספר, משתנים תוך אישיותיים, ומשתני אוריינטציית עתיד            

פרק סיכום דיון  

המלצות            

ביבליוגרפיה      

מטרתו המרכזית של המחקר הנוכחי היא לבחון באיזו מידה משתני סביבת משפחה, סביבת בית ספר, משתנים תוך אישיותיים, משתני אוריינטציית עתיד, מנבאים בחירת קריירה. המחקר בחן מודל מבני בן ארבעה צעדים: בצעד הראשון, משתני סביבת המשפחה וסביבת בית הספר מנבאים משתנים תוך אישיותיים (תפיסת מכשולים אמונות דתיות,העצמה פסיכולוגית, ומסוגלות עצמית). בצעד שני המשתנים התוך אישיותיים מנבאים משתני אוריינטציית עתיד (מוטיבציוניים, קוגנטיביים והתנהגותיים), ואלה בתורם מנבאים משתני בחירת מסלול קריירה כצעד רביעי. בנוסף, המחקר בחן מהו מסלול הקשר בקרב בנים ובקרב בנות ערבים של בחירת מסלול חיים. מהי תרומתם של גורמים מסביבה הקרובה (המשפחה, בית הספר ובני גיל) לבחירת מסלול חיים, ומהי תרומתם של גורמים אישיותיים (אוריינטציית עתיד, מסוגלות עצמית והעצמה פסיכולוגית) לבחירת מסלול חיים.

במחקר השתתפו 388 צעירות (73.20 %) וצעירים (26.80 %) ערבים במחקר הנוכחי. כל המשתתפים השתתפו בשני הגלים הראשונים של המחקר והוו 44 % מתוך 881 המשתתפים בגל הראשון ו-50% מתוך 776 המשתתפים בגל השני של המחקר. 43 % מכלל המשתתפים במחקר הנוכחי סיימו לימודיהם התיכוניים בשנה הלימודית -2012/2013 ו-57 % סיימו את לימודיהם התיכוניים בשנה הלימודית 2011/2012. משתתפי המחקר הראשון נבחרו מארבעה בתי ספר תיכון ערבים: הראשון, מהצפון, שני בתי ספר מהמשולש והרביעי מהמרכז (מהמשולש הדרומי). כלי המחקר כללו חמש קבוצות של שאלונים: משתני סביבת משפחה, משתנה סביבת בית הספר, משתנים תוך אישיים, משתני אוריינטציית עתיד ומשתני בחירת מסלול קריירה. רוב המדדים נעשה בהם שימוש במחקר הראשון והראו רמה גבוהה של מהימנות פנימית אשר נעה בין 75. ל- 94.

ממצאי המחקר חולקו לשלוש קבוצות: (א) ממוצעים וסטיות תקן של המשתנים, ובדיקת הבדלים בין קבוצת הבנות לבין קבוצת הבנים במשתני המחקר. (ב) מתייחס לחלוקה של משתתפי המחקר לארבע קבוצות לפי שני מדדים: משתתפי מחקר עובדים ומשתתפי מחקר לומדים. בחלק הזה גם נבדוק את ההבדל בין ארבע הקבוצות שנוצרו בעקבות הקומבינציה בין שני מדדים אלה. (ג) בדיקת מודל המחקר באמצעות ניתוח משוואות מבניות.

בקבוצת הממצאים הראשונה הראו הממצאים כי ממוצעי משתני המחקר השונים נעו סביב רמה בינונית כשטווח הממוצעים של כל המשתנים נע בין 2.15 לבין 4.07 בכל קבוצות המשתנים של המחקר: קבוצת משתני סביבת המשפחה, קבוצת משתני סביבת בית הספר, קבוצת המשתנים התוך אישיים, משתני אוריינטציית עתיד בתחום ההשכלה ובתחום המשפחה, ומשתני בחירת מסלול קריירה. לגבי ההבדלים בין בנים ובין בנות, הצביעו הממצאים כי בנות יותר מאשר בנים מזדהות עם בית הספר, מדווחות על קשר חזק עם חברים, מרגישות חזקות נפשית, מביעות יותר תקוות לגבי המשך השכלתן בעתיד ומביעות יותר חששות לגבי המשך השכלתן בעתיד. במקביל, בנים יותר מאשר בנות הביעו חשש מאפליה על בסיס מיני ואפליה על בסיס שיוכם האתני כקשיים בקבלתם לעבודה בעתיד יותר מאשר בנות. כמו כן, בנים יותר מאשר בנות הביעו רמה גבוהה של בלבול באשר לבחירת מסלול קריירה עתידי.

לגבי הסטאטוס של משתתפי המחקר במימדים הימצאות במסגרת עבודה והימצאות במסגרת לימודית נמצא כי רק 29.2 אחוז מהמשתתפים במחקר נמצאים במסגרת עבודה כלשהי והיתרה 70.8 אחוז אינם נמצאים במסגרת עבודה כלשהי. במקביל, נמצא כי 38 אחוז מהמשתתפים נמצאים במסגרת למידה כלשהי והיתרה 62 אחוז אינם נמצאים באיזושהי מסגרת לימודית. הקומבינציה בין שני מדדים אלה הימצאות במסגרת עבודה והימצאות במסגרת לימודית, יצרה ארבע קבוצות של משתתפי המחקר: לומדים ועובדים (1 %) , לומדים ולא עובדים (37 %), לא לומדים ועובדים (28.10 %) ולא לומדים ולא עובדים ( 33.90 %). יש לציין כי התפלגות של קבוצת הבנים ושל קבוצת הבנות שונה. שכן יש יותר בנות (כ-40 %) לא לומדות ולא עובדות מאשר בנים (כ- 20 %), במקביל יש יותר בנים (55 %) לומדים ולא עובדים מאשר בנות (כ-30 %).

בחינת ההבדלים בין הקבוצות הראתה כי לקבוצת "הלא לומדים ולא עובדים- חסרי המעש" יש רמה נמוכה יותר מאשר קבוצת "הלומדים ולא עובדים" במשתנים מחויבות להמשך השכלה גבוהה, ציפייה להצלחת תוכניות עתיד הקשורות להמשך השכלה גבוהה, העצמה פסיכולוגית והערכה עצמית. מנגד, קבוצת "הלא לומדים ולא עובדים- חסרי המעש" ציינו רמה גבוהה יותר מאשר קבוצת "הלומדים ולא עובדים" במשתנים חששות לגבי תחום המשפחה של אוריינטציית העתיד, אי קבלת החלטה לגבי מסלול קריירה והתערבות הורים בתוכניות העתיד שלהם.

לגבי ההבדלים בין קבוצת "הלא עובדים ולא לומדים-חסרי המעש" לבין קבוצת "הלומדים ולא עובדים" נמצא כי קיימים שלושה הבדלים בין שתי הקבוצות במשתנים ציפייה להצלחת תוכניות עתיד הקשורות להמשך השכלה גבוהה, חששות לגבי תחום המשפחה של אוריינטציית העתיד, ואי קבלת החלטה לגבי מסלול קריירה. כאשר במשתנה ציפייה להצלחת תוכניות עתיד הקשורות להמשך השכלה גבוהה, ציינה הקבוצה "הלא עובדת ולא לומדת" רמה נמוכה יותר מאשר קבוצת "הלומדים ולא עובדים", ורמה גבוהה יותר במשתנים חששות לגבי תחום המשפחה של אוריינטציית העתיד, ואי קבלת החלטה לגבי מסלול קריירה מאשר קבוצת "הלומדים ולא עובדים".

לגבי מודל המחקר ניתוח המשוואות המבניות הראה על מגמות דומות יותר בין בנים ובנות כאשר נכנסו למשוואה משתני אוריינטציית עתיד בתחום ההשכלה, מאשר כאשר נכנסו למשוואה משתני אוריינטציית עתיד בתחום המשפחה. במודלים אשר כללו משתני אוריינטציית עתיד בתחום ההשכלה, ניתן לראות כי הדמיון בין הבנים לבין בנות כמעט מוחלט בניבוי בחירת מסלול קריירה. כן, מלבד השוני הנקודתי במשתנים התוך אישיים שהתבטא בהבדל במשתנה דתיות פנימית שנכנס למודל של בנות ולא נכנס למודל של בנים, ובמשתנה תמיכת הורים שנכנס למודל של בנים ולא נכנס למודל של בנות, לא נראו הבדלים נוספים במודלים של בנות ושל בנים בניבוי בחירת מסלול קריירה.

במקביל, ניתוח הנתיבים שהתייחס למשתני אוריינטציית עתיד בתחום המשפחה הראה על הבדלים יותר גדולים בין בנים לבין בנות. כך שניתן להצביע על שלושה הבדלים מרכזיים בין שני המודלים אשר מנבאים מצב אי קבלת החלטה בעניין מסלול קריירה. הראשון, במודל של בנות רק פריטי המשתנה תקוות משפחה נכנסו כמנבאים למשוואה המבנית ואילו במודל של בנים נכנסו למשוואה המבנית גם המשתנה תקוות משפחה וגם המשתנה חששות משפחה. השני, הקשר בין הרכיב ההתנהגותי לבין משתני אי קבלת החלטה לגבי מסלול קריירה לא מובהק במודל של בנות ומובהק במודל של בנים. השלישי, קיים קשר מובהק עקיף בין הרכיב הקוגניטיבי המתבטא בתקוות משפחה לבין משתני אי קבלת החלטה לגבי מסלול קריירה רק במודל של בנות.

ממצאים המתייחסים להבדלים בין בנים לבין בנות, יכולים ללמד על שני כיוונים: בנים ערבים יותר מאשר בנות ערביות תופסים קיומים של מחסומים וקשיים אתניים ומיניים בבחירת מסלול קריירה. במחקרים קודמים דווח כי דווקא בנות ערביות הן אלו שדווחו על תפיסת מכשולים אתניים ומיניים בפילוס דרכן אל העתיד. הממצא הנוכחי להערכתנו איננו סותר ממצאים קודמים, (Lipshitz-Braziler   & Tatar, 2012  ),. למרות כך, יש להעריך את האפשרות של היפוך מגמות בה בנות מדווחות על פחות תפיסות של אפליה על בסיס אתני ועל בסיס מיני מאשר בנים, ובמקביל מדווחות יותר על חוזקות אישיות ונפשיות. הכיוון השני, בנות ערביות מדווחות על יותר כוחות אישיים ונפשיים המסייעים להן להתמודד עם קשיים ומכשולים בפילוס דרכן אל העתיד. התחזקות אישית זאת אינה מהווה שינוי על מעמדן הנחות של בנות ערביות, אלא בעצם מבטא אותו. כלומר, המודעות של בנות ערביות לגבי מעמדן הנחות ביחס לבנים ערבים וביחס לישראלים האחרים מביא אותן לחזק את עמצן כדי שיוכלו להגשים את מטרותיהן העתידיות היות והן מודעות לכך שהסביבה הקרובה שלהן לא תעמוד ממש לעזרתן. סברה זאת מתחזקת לאור העובדה כי בנות ערביות לצד הדגשתן תקוות לגבי המשך השכלתן יותר מאשר בנים, הן הדגישו גם חששות לגבי המשך השכלתן יותר מאשר בנים.

לגבי חוסר תופעת המעש, הממצאים הנוכחיים דומים לממצאיהם של אקשטיין ודהן (2011). להערכתנו, תופעה זאת של חוסר מעש יכולה לסמל את חולשתה של החברה הערבית שאיננה יכולה לייצר מסגרות מתאימות עבור צעיריה מייד עם תום המסגרות הרשמיות של בית הספר. לצד זה, יש לציין כי בתקופה זאת, בנות ערביות בפרט וצעירים הערבים בכלל עסוקים ברכישת מקצוע. כאשר מהווה נתיב ההשכלה הגבוהה הנתיב המרכזי עבור בנות ערביות שבאמצעותו ניתן להעלות את הסיכויים כדי להשתלב בשוק העבודה 

(בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)