עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית קשב וריכוז, התמודדות הורים עם ילד בעל הפרעות קשב וריכוז, ADHD, עמידות משפחה של ילד קשב וריכוז התמודדות משפחות, איכותני, ראיונות (עבודה אקדמית מס. 12169)

‏390.00 ₪

49 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 12169


שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת עמדותיהן של אמהות לילדים עם ADHD כלפי התנהגותם, על הדימוי העצמי של הילדים 

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

משתנים           

משתנה בלתי תלוי         

עמדת המשפחה (הורים) כלפי ילדים בעלי ADHD  

משתנה תלוי     

רקע תאורטי     

הגדרת התסמונת ADHD

התמודדות בבית הספר והישגי התלמידים עם ADHD        

חשיבות המשפחה והטיפול הרב מערכתי בילדים עם הפרעת קשב וריכוז במסגרת מקצועית רחבה    

הפרעות קשב וריכוז – מבט נוסף

ADHD  

אבחנת הפרעת הקשב מורכבת מ- קטגוריות        

מאפיינים קוגניטיביים בקרב ילדים עם בעיות קשב וריכוז    

מאפיינים חברתיים בקרב ילדים בעלי הפרעות קשב          

קשיים רגשיים וחברתיים - והקשר להצלחה לימודית          

השפעות והחלטות ההורים בקשר לחינוך המיוחד  

הורה עם הפרעת קשב מגדל ילד עם הפרעת קשב

קשיים בבניית הורות בתנאים של "הוראה מתקנת".           

הילד כמהדהד את לקותו של ההורה: זיכרונות מהעבר.     

יחסים במשפחה הגרעינית והמורחבת     

האחים כרפלקציה מכאיבה          

הלקות החברתית וסיטואציות משפחתיות

הלקות כ"סוד"   

"שביל הזהב" - התמודדות ההורים עם צרכי כל האחים      

שיטה - מתודולוגיה        

גישות למחקר האיכותני  

שיטת המחקר הספיציפי ואוכלסית היעד: 

הגישה המחקרית          

אוכלוסיית המחקר         

מרואיינת - אם המשפחה: מורה במקצועה. ילד עם הפרעת קשב וריכוז, לומד בכיתה ז'.        

מרואיינת - מטפלת דידקטית בקשיי קשב וריכוז    

מרואיינת - אם המשפחה: אמא לילד בן שבע שבירור קשייו החלו להתבהר בגיל חמש.           

מרואיינת - אם המשפחה: בן  שנה הסובל מדיסלקסיה. , מורה להוראה מתקנת.       

מרואיינת - עובדת עם ילדים בעלי לקויות למידה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים בבית הספר, כרכזת חינוך מיוחד באגודת ניצ"ן           

מרואיינת - אם המשפחה: צ' , אמא לילד עם לקות למידה   

כלי המחקר       

ניתוח הנתונים   

ממצאים

דיון ומסקנות     

מגבלות המחקר

תרומת המחקר 

סיכום   

ביבליוגרפיה      

נספחים

מרואיינת - אם המשפחה: ש'       

ראיון  עם אם המשפחה ש':         

ראיון מס' - עם משפחה , אם המשפחה: נ'

משפחה מרואיינת מס' - אם המשפחה: ל' 

ראיון חנאן         

משפחה מרואיינת - אם המשפחה: ב'       

מרואיינת - מטפלת דידקטית בקשיי קשב וריכוז    

מרואיינת - אם המשפחה: ג'        

מרואיינת - אם המשפחה: ג'        

מרואיינת - עובדת עם ילדים בעלי לקויות למידה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים בבית הספר, כרכזת חינוך מיוחד באגודת ניצ"ן           

מרואיינת - אם המשפחה: צ'        

 

משתנים 

משתנה בלתי תלוי 

עמדת המשפחה (הורים) כלפי ילדים בעלי ADHD

משתנה תלוי 

 הדימוי העצמי של ילדים בעלי ADHD

 

A.D.H.D (Attention Deficit Hyperactivity Disorde) מוגדר כ"אי תפקוד ביצועי". אי תפקוד זה נובע מחוסר יכולת לבלום התנהגות המשפיעה על העתיד. כלומר אנשים עם A.D.H.D קשורים להווה ואינם חושבים על תוצאות פעולותיהם בעתיד. הפרעת קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות מבוססת על ממצאים נוירו-התפתחותיים, שינויים תפקודיים וביוכימיים בפעילות המוחית וכמו כן בממצאים תורשתיים. התרגום לעברית הנו 'הפרעות ריכוז וקשב', למרות התרגום העברי הניתן להפרעה זו רבים נוטים להציגה כהפרעה היפראקטיבית ותלמידים בעלי הפרעה זו מוצגים כתלמידים היפראקטיביים. בשל התרגום השגוי הרווח, רבים נוטים להתייחס רק לתופעת ההיפראקטיביות ( היפר ADHD יתר ביוונית, אקטיביות ADHD פעילות ברומית). (Court, 2018)

על אף הערפול בתסמינים, החוקרים ראו את ההפרעה כחלק מאופיו של הלוקה ולא כתוצר של נזק מוחי, והשתמשו בשני מונחים: "נזק מוחי מזערי" וגם במונח "היפראקטיביות" (ריכנר, 2016)

עמדת האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה בארצות הברית היא שההיפראקטיביות הנה הפרעה בהתנהגות בעוד שבאנגליה טענו כי זהו ביטוי לנזק מוחי. קיטוב עמדות זה נמשך עד לשנות ה- 90 של המאה הקודמת וככל שנשו יותר מחקרים בנושא העמדות האמריקאיות והעמדות האירופאיות התקרבו. להלן ההגדרות המקובלות כיום בארה"ב ובאירופה (הרשקו, 2017)

  • השיטה האמריקאית (DSM ) כוללת שלוש צורות: הצורה שמשלבת של קשב והיפראקטיביות - A.D.H.D (65%), הפרעת קשב וריכוז טהורה - ADD (30%) והפרעה היפראקטיבית בלבד - HDD (6%).
  • השיטה האירופאית (10 -ICD ) מתבססת על המרכיב התנועתי, ועל פיה לא ניתן לחבר בין הפרעת קשב וריכוז לבין הפרעת התנהגות.

כל ילד הסובל מהפרעה זו הוא חלק ממערכת משפחתית שבה הורים ואחים, ולמרכיב הגנטי משקל משמעותי נוסף בחיי המשפחה (מנור וטיאנו, 2011; Banerjee, Middleton & Faraone, 2007). החיים לצד ילד עם הפרעות קשב וריכוז נתונים ללחצים ולקשיים הנובעים מעצם הלקות ומנוכחותה בחיים הרגשיים, ההתנהגותיים והחברתיים של הילד.

הבסיס הגנטי משמעותו כי בחלק גדול מהמשפחות יש לפחות הורה אחד הסובל גם הוא מהלקות, ולעיתים יותר מילד אחד עם הפרעת קשב וריכוז. תמונה משפחתית זו הופכת את החיים למורכבים וסוערים עוד יותר.

דוגמה חלקית מרואיינת- עובדת עם ילדים בעלי לקויות למידה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים בבית הספר, כרכזת חינוך מיוחד באגודת ניצ"ן

ש' מראיינת: מה שלומך?

ת': בסדר גמור.

ש' מראיינת: אני מבצעת עבודת גמר במסגרת הלימודים שלי, בעבודה בחרתי להתמקד בסיפור של אמהות לילדים עם בעיות קשב וריכוז, אני אשמח מאוד לשמוע את הנסיון שלך, את דרכי ההתמודדות שלך כמטפלת-מה הדרכים שנקטת אל מול המערכת החינוכית?

ת': הורים רבים חווים תסכול מאי היכולת להביא לידי ביטוי את החוזקות של ילדם, חוזקות והצלחות שאינם באים לידי ביטוי במיומנויות של נייר ועפרון. הם רוצים שיכירו ביכולותיו של הילד בבית הספר ושלא יציינו בפניהם רק את הטעון שיפור. אהבה לילד באשר הוא על כל קשייו היא מילת המפתח בדרך להגשמה והצלחה, הן כהורים והן כמורים, אהבה בלתי מותנית.

שנים שאני עובדת עם ילדים בעלי לקויות למידה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים בבית הספר, כרכזת חינוך מיוחד (חמ) באגודת ניצ"ן, עם ילדים בעלי קשיי קשב וריכוז, עם שיתוק מוחין או על הרצף האוטיסטי.

בשיחות עם הורים רבים במסגרת תפקידי נחשפתי לרגשותיהם כהורים לילדים מיוחדים המתמודדים יום יום עם חברה תובענית ותחרותית. פעמים רבות, הם עושים חייל בתחומים רבים לצד קשיים אובייקטיביים המנמיכים פעמים רבות את תפקודם, ללא קשר לפוטנציאל הגלום בהם. לעיתים, ניכרת תחושת האשמה עצמית במצב הילד ונסיון להתחקות אחר החלק שלהם בלקות, גם אם מוגדרת נוירולוגית או אורגנית באופן מובהק. השיחות והקשר הרציף והאינטנסיבי עם ההורים מבהיר עד כמה קשה להיות הורה בכלל ובפרט לילד עם צורך מיוחד.

כמורה לחינוך מיוחד, אני מוצאת את עצמי מתאהבת בתפקיד אותו אני ממלאה מידי שנה מחדש (אחרת לא ניתן לתפקד באופן יעיל בתחום החינוך המיוחד), הצלחות קטנות גורמות לי הרבה אושר במקצוע הנהדר הזה, ילד מדוכדך אשר מידי פעם מחייך השיג יעד מהותי.

ש': כיצד בא לידי ביטוי תסכול ההורים לילד עם לקויות למידה ?

ת': הורים רבים חווים תסכול מאי היכולת להביא לידי ביטוי את החוזקות של ילדם, חוזקות והצלחות שאינם באים לידי ביטוי במיומנויות של נייר ועפרון. הם רוצים שיכירו ביכולותיו של הילד בבית הספר ושלא יציינו בפניהם רק את הטעון שיפור.

מורים שעימם עבדתי והצליחו להכיל ילדים בעלי צרכים מיוחדים, אופיינו בגישה הוליסטית כלפי הילד, התבוננו בו באינטראקציות חברתיות, בפעילויות ספורט, בתחומים אומנותיים וכו'. מורים אלו הדגישו את ערוצי הכוח, יד ביד עם ניסיון לדרוש ולקדם את הילד בתחומים בהם הוא מתקשה. ההערכה הלימודית הייתה הערכה חלופית ולאו דווקא באמצעות מבחן. הגמישות של המורה גרמה לתלמידים לרצות לעשות מאמץ כיוון שהמחנכת העבירה את המסר שהיא צופה בכל הנעשה ולא רק "בשורה התחתונה".

אהבה לילד באשר הוא על כל קשייו היא מילת המפתח בדרך להגשמה והצלחה, הן כהורים והן כמורים, אהבה בלתי מותנית...

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-25 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בוכריס-בזק, שירה. הקשר בין תגובתיות-יתר וטמפרמנט לבין תפקוד רגשי ותחושת מסוגלות עצמית בגיל הילדות. רמת-גן; אוניברסיטת בר אילן, עבודה לתואר שלישי, בית הספר לחינוך, (2017)

ח' ספיה. אימהות קוראות ומתווכות לילדיהן ספר: עדויות מהמשפחה על תרומת התיווך לאוריינות הילד הצעיר. מכון מופ"ת, (2017)


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות