‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהו יחסם של בתי הדין לעבודה למנגנון התובענה הייצוגית במשפט העבודה?

תוכן עניינים

מבוא    

התביעה הייצוגית: ייצוג כפתרון, ובעיותיו.

מטרות התביעה הייצוגית: הרתעה, פיצוי וחיסכון בעלויות  

חסרונות התביעה הייצוגית: בעיות נציג ותביעות סחטניות 

(א) בעיות נציג, פשרות נמוכות וקנוניות    

(ב) תביעות סחטניות     

השפעת חסרונות התביעה הייצוגית על מטרותיה  

תובענה ייצוגית בדיני עבודה       

העילות לתביעה מכוח יחס עבודה ומגבלותיהן      

תובענה ייצוגית במקום עבודה מאורגן – המודל ושיברו      

הסכמי אכיפה ומנגנוני הביצוע     

הגשת תובענות ייצוגיות בבית הדין לעבודה – עובדה קיימת           

מנגנון התובענה הייצוגית במשפט העבודה           

 סבצ'קוב ודים נ' ביטחון לאומי בע"מ        

ארז אפרים נ' חברת גל מעיתון- שיווק והפצת עיתונים בע"מ           

- באילו עילות מתחום העבודה ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מעסיק?         

מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית? ובאילו מקרים יאשר בית הדין לעבודה את התובענה הייצוגית?       

ארגון העובדים עומד למבחן        

משפט משווה- ארה"ב    

תביעה ייצוגית בארה"ב בענין "קוקה קולה" ו-"נסטלה"        

תביעה ייצוגית של ישראלים שהשתמשו בוויוקס    

סיכום ומסקנות  

ביבליוגרפיה      

בעבודה יהיה נסיון להראות יעילות השימוש בתביעה הייצוגית כמכשיר לטיפול בתביעות במשפט העבודה

התובענה הייצוגית הינה מכשיר יעיל מאוד במערך הפיקוח על נורמות המיועדות להגן על הצרכנים.

התובענה הייצוגית מאפשרת לנהל הליך משפטי שלא היה יוצא לפועל אם על כל אחד מהנפגעים היה לייצג את עצמו. בנוסף, היא חוסכת הוצאות התדיינות ועלויות מנהליות כיוון שמספר רב של תביעות מקובצות להליך אחד. [1]

יחד עם זאת, נראה כי במציאות הישראלית התוצאות המעשיות של הליך התובענות הייצוגית, לוקה בחסר, ומאכזב למדי בהקשר הצרכני, כאשר בדרך כלל בקשות לאישור תובענה ייצוגית נדחו או הסתיימו בפשרות בסכומים לא גדולים בלי שיהיה בכך כדי להביא תועלת ממשית לצרכנים.

נראה כי חוק התובענות הייצוגיות לא הביא ל"מהפכה חוקתית" בהסדרת מכשיר התובענה הייצוגית. בתחילת עבודתי, ערכתי סקירה היסטורית עובר לחקיקת חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006. נראה כי לציבור הצרכני ניתנה אפשרות להגיש תובענה ייצוגית בעילות רבות יותר, אולם לא באופן אשר עוגנה בחוק תובענות ייצוגיות.

יחד עם זאת, ולמרות שבפני הציבור נפתחו אופציות רבות יותר ואף עוגנו בצורה מוסדרת, לא ניתן בהכרח להסיק כי חוק תובענות ייצוגיות הביא למהפכה חקיקתית, כפי שהובהר לעיל.

הן הגבלת מסגרת העילות, הן הדרישות לאישור והן מסגרת שיקול בית המשפט בקביעת תמריצים לתובע המייצג ולעורך הדין, נותרו כשם שהיו עובר לקבלת החוק, ואלה דברים אשר מקשים על הבאת התובענה הייצוגית לידי ביטוי בפועל.

בהמשך, בחנתי את היתרונות והחסרונות של כלי התובענה הייצוגית, לרבות בחינת נזקי התובע, אינטרס צרכני, העצמת הכוח הצרכני וזאת אל מול שיקול דעת בית המשפט והאיזון שעליו ליצור על מנת למנוע פגיעה כזו אוח אחרת הן בצרכן והן בחברה הנתבעת.

יובהר כי החוק מאפשר בחינתו של מכשיר התובענות הייצוגיות ויציקת תוכן בהואותיו, תוך ניסיון לשפר את ההגנה על זכויות הפרט, אשר מטיל את בתי המשפט למצוא דרכים פרשניות אשר ישיגו את המטרה הזו, ובו זמנית ימנעו הגשתן של תובענות סרק אשר ינצלו את הציבור. כפי שפורט לעיל, מרבית התובענות הייצוגיות מסתיימות בדרך הפשרה, ולכן, קשה מאוד להכריע בשאלה האם היתרונות גוברים על החסרונות של כלי זה, ולהיפך.

מוסד התובענה הייצוגית אכן מעלה שאלות קשות למידה שבה ההליך יכול שיועיל לאינטרס צרכני. בעקרון זהו מוסד ראוי, משום שהוא עשוי להתריע מפני הפרות של העוסק. אמנם, התועלת קונקרטית לצרכן בדיעבד, לאחר ביצוע העוולה, מוגבלת למדי. מבחינתו של העוסק, הסיכון לכך שתוגש תובענה ייצוגית הוא סיכון ניכר, המחייב אותו בנקיטת צעדי זהירות למניעת ההפרה. אין לזלזל בגורם הרתעה זה.

נוכח רמת האכיפה המינימאלית של דיני הגנת הצרכן בישראל טמונה במוסד זה הבטחה חשובה, שאין לוותר עליה. מגמת דיני הגנת הצרכן, כפיש שהוסברו פרק ב' לעבודתי, הינה ליצור איזון כוחות במגזר הציבורי. המטרה העליונה של דינים אלה, היא להגן על אינטרס הציבור והפרט מפני פגיעות צרכניות, ולכן החוק מחיל הגדרה של עילות הטעייה ומצוקת הצרכן.

על פי חוק זה, נבחן רווח הפוגע אל מול פגיעת הצרכנים. ריכוז של עשרות, מאות ואף יותר תביעות כנגד וגע רב עוצמה, יוצקות תוכן ומשמעות לתביעה, מה שלא היה ניתן לעשות על ידי תובע פרטני.

נראה, כי עדין יש צורך בפיתוח של הליכי התובענה היצוגית, לרבות השימוש שנעשה בכלי זה לצורכי הגשת תביעות צרכניות. כמו-כן, נראה יש לעשות חשיבה מחודשת בכל הנוגע לשכ"ט עורך הדין ותגמולי היזם של התובענה הייצוגית, אשר לא תהווה תלות כזו או אחרת בהגשתה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

יוסף גרוס מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי (עורכים, אהרן ברק, יצחק זמיר, דוד ליבאי) נבו, תשע"ה (2015)

השופט מנחם גולדברג, עו"ד נחום פינברג דיני עבודה, הוצאת סדן, מעודכן ספט' 2017

תח