‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מדוע חולקה הודו לפדרציות ומהן ההשלכות לכך?

תוכן עניינים

1. מבוא 

1. 2. פרק 1 ההיסטוריה של הודו מימי אלכסנדר מוקדון ועד לכיבוש הבריטי 

הכיבוש בידי אלכסנדר מוקדון

מאפייני התרבות ההודית

הודו ובריטניה

1. 3. פרק 2 החלוקה: השחקנים המרכזיים

גנדי והמאבק לעצמאות הודו

1. 4. פרק 3 הפדרליזם ההודי והשלכות החלוקה

הפדרליזם ההודי

החלוקה וההשלכות

1. 5. פרק 4 סיכום ומסקנות
2. 6.  ביבליוגרפיה

ההינדואיזם, הדת השלטת בהודו, עוד בתחילתה היה לה מרכז אידיאולוגי מפוזר שהורכב מסדרה של רשתות ותת ארגונים פולחניים. הם היו פזורים ברחבי תת היבשת וחצו לעיתים תכופות את קווי התיחום הפוליטיים. על אף שהיו פזורים, המרכזים הללו היו קשורים בקשר הדוק עם ההינדואיזם והזהות ההינדואית האתנית הרחבה. המרכז הזה שהיה קיים לא היה מרכז מדיני ולכן היחסים באותה התקופה, בין המדינות במרכז למדינות הפריפריה, ולנסיכויות והממלכות השונות במדינה, היו יחסים שלא היו יוצאים דופן במיוחד ממשטרים פטרימוניאליים, שאפיינו משטרים אחרים עם אוכלוסייה שבטית ומפוזרת. גם המרכזים המדיניים באותה תקופה שלפני הכרזת העצמאות בהודו, הם לא היו מרכזי קבע ולא שימשו כמוקדים עיקריים עבור הזהות התרבותית של הודו. גם כאשר פותחו מרכזים מדיניים, הם היו חלשים מאוד בכל הנוגע לאינטראקציה ביניהם וליכולת שלהם ליצור זהות מרכזית. מצב זה היה קיים עוד לפני השליטה הבריטית ואף לפני השליטה המוסלמית בהודו והוא מאפיין את מאה השנים האחרונות של הודו שבהן היה ניתן לראות מוסדות מרכזיים שנפתחים ובסופו של דבר המצב לא היה מגיע לכדי הקמתה של מדינה שתייצג את התרבות והזהות ההודית המשותפת בין כלל האזורים.

הודו הייתה אחת הקולוניות של הממלכה הבריטית וכאשר השלטון הבריטי רצה לשמר את מעמדו וכוחו במושבה, הוא נדרש לפקידי מינהל מקומיים שימלאו את תפקידים בחסותו, בשל המחסור בכוח אדם שהיה. לשם כך, פתח השלטון להודים את האפשרות לרכוש השכלה במוסדות אירופאים מעבר לאוניברסיטאות שפתח בהודו עצמה וכך נחשפו ההודים עם לימודיהם האקדמאים, לרעיונות אידיאולוגים ופוליטיים שהובילו לבסוף להתגבשותה של תנועה לאומית חזקה במדינה. שעד מהרה ביקשה עצמאות להודו (גי'ניאו, עמוד 190). בשלבים המוקדמים של ההתנגדות לקולוניאליזם, ניתן לראות המרד הגדול שפרץ ב-1857, בה ביקשה התנועה הלאומית לסלק את המשטר הקולוניאלי הבריטי מאדמת הודו, אולם המרד הזה לא צלח ואותם סטודנטים שלמדו באירופה, הם אלו שהחיו את המהפכה המחודשת.

אחרי מלחמת העולם הראשונה, התעמק המשבר עם בריטניה ובזירה הפוליטית בהודו הופיע מנהיג חדש, מוהנדס קרמצ'נד גנדי שקרה למלחמה ללא שימוש באלימות עם הבריטים. מסעותיו של גנדי נמשכו כמה שנים והביאו לשינוי בעמדה הבריטית כלפי הרצון של הודו בעצמאות, אולם הפער שהיה קיים בין ההינדים במדינה לבין המוסלמים היה גדול ובסופו של דבר המדינה העצמאית שקמה הופרדה מהאזור המוסלמי שכיום נקרא מדינת פקיסטן גי'יניאו,196)

עם הכרזת העצמאות, הודו נוקטת במדיניות כלכלית המאפשרת לממשלה המרכזית תפקיד בקידום הפיתוח הכלכלי במדינה. בשל שטחה הגדול והאוכלוסייה המגוונת וכן העובדה שהאוכלוסייה בהודו גם כן הייתה מחולקת, שיטת המשטר שהתאימה למדינה היא המשטר הפדרלי (Singh & Srinivasan, pp.4-5). החוקה ההודית קבעה כי השלטון המרכזי יקבל לעצמו סמכויות ויאציל אותם על הממשלות השונות בפדרציה. כאשר הוא יהיה אחראי על תחומים מסוימים ואולם יהיו תחומים שיהיו תחת אחריותם של המדינות האחרות שקיבלו אוטונומיה. כמו כן יהיו גם כמה תחומים שהאחריות עליהן תהיה חופפת בין השלטון המרכזי לבין השלטון של הממשלות המקומיות (Bhat & Scaramozzino, p.4).

מטרת המחקר: עבודתי תתמקד בתת היבשת הודו ובצורת המשטר שנבחרה בה. המחקר בעבודה זו עוסק בשאלה מהן ההשלכות לבחירה במשטר הפדרלי וכן מדוע נבחר להיות המשטר השולט בהודו.

השערת המחקר: הפערים בהודו, באזורים השונים היו קיימים כמה מאות שנים עוד לפני ההכרזה על עצמאותה. שטחה הגדול של הודו והאוכלוסייה המגוונת הוסיפו עוד יותר לפערים ולהבדלים בין המדינות השונות המרכיבות את הודו, לכן כאשר החליטו מייסדיה של הודו העצמאית, על צורת שלטון פדרלי, היה בזה מן ההיגיון שכן רק כך יהיה ניתן לשלוט על כמה מדינות בו זמנית שכולן רוצות אוטונומיה משלהן אולם מה שצריך היה להילקח בחשבון זו העובדה שבמדינה שמלכתחילה הייתה מגוונת ובעלת מתחים פנימיים, יש פערים שקשים לגישור ולכן צורת משטר פדרלית יכולה להביא בעצם להעמקה של הפער וזה השערת המחקר שלי. ההשערה היא שהמשטר הפדרלי בהודו יביא בסופו של דבר להחרפת המתחים וההעמקה של ההבדלים בין המדינות העשירות למדינות העניות. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)

 Anand, D. Hindu nationalism in India and the politics of fear. Springer.