‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי המחאה בצעדת השרמוטות לאור ניתוח אמנותי של מיצג גוף ?

תוכן עניינים

מבוא    

צעדת השרמוטות בישראל          

מבוא ומונחי יסוד           

מחאה: 

פלורליזם          

מימוש הפלורליזם מתאפשר בזכות קיומם של שני ערכים חשובים:  

זכות המחאה וגבולותיה 

צורות מחאה     

חופש הביטוי וחירות ההפגנה      

מיצג אמנותי      

תרבות האונס   

צעדת השרמוטות          

תאוריה פמיניסטית        

ביקורת 

צעדת השרמוטות          

סיכום  

צעדת השרמוטות : SlutWalk היא תהלוכת מחאה שבה המפגינים, ובעיקר המפגינות, מוחות נגד תרבות האונס ונגד הטענה לפיה נשים שמתלבשות באופן חושפני אשמות בכך שהן מוטרדות מינית או הופכות לקרבנות של אלימות מינית.

ב24 בינואר 2011 הרצה מייקל סנגינטי, קצין משטרה קנדי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת יורקבטורונטו, ואמר "נאמר לי שאני לא אמור להגיד זאת, אבל נשים צריכות להימנע מלהתלבש כמו שרמוטות sluts כדי שלא יהפכו לקורבנות של אלימות מינית". בתגובה לכך, התארגנה מחאה בעיר נגד דבריו, ונגד הטענה בכללה, הנשמעת לעיתים. מארגנות המחאה, סוניה ברנט והת'ר ג'ארוויס, בחרו להשתמש במילה slut "שרמוטה", דווקא בגלל הקונוטציה השלילית שהיא מעוררת, במטרה להוציא ממנה את עוקצה. סנגינטי עצמו חזר בו בינתיים מן הדברים, אך התחושה הייתה שדבריו מייצגים השקפה רחבה יותר, שלתרבות אונס שהמארגנות סברו שיש להיאבק בה.

(Court, 2018)

ב3 באפריל אותה שנה התכנסו כ3,000 מפגינות ומפגינים בקווינס פארק וצעדו לעבר משטרת טורונטו. אף שהמפגינות נתבקשו להתלבש בבגדים שהן לובשות בחיי היומיום, כדי לסמל את העובדה שנשים מותקפות מינית באופן יומיומי, רבות מהן בחרו להתלבש בלבוש חשוף כהמחשת הרעיון שאישה נתונה לאלימות מינית, ללא קשר למה היא לובשת. בחודשים שלאחר מכן נערכו צעדות דומות בערים שונות ברחבי העולם, בין היתר בקנדה, ארצות הברית, ברזיל, בריטניה, דרום אפריקה, סינגפור ושוודיה, וב2012החלו צעדות כאלה להתקיים גם בישראל.

צעדת השרמוטות בישראל

הצעדה הראשונה שתוכננה בישראל הייתה בירושלים, ב2012, אותה הובילה הפעילה הפמיניסטית אור לוי. בעקבות ההכרזה על צעדת השרמוטות הישראלית הראשונה, הרעיון של הצעדה אומץ גם על ידי מארגנות בערים אחרות, ובסופו של דבר הצעדה הראשונה בפועל נערכה בתל אביב ב22 במרץ. לצעדה הגיעו כמה מאות משתתפות ומעט משתתפים. לאחר מכן נערכה הצעדה בירושלים, וכן נערכו צעדות בחיפה ובאר שבע.

בשנת 2013 אירועים התקיימו באותן ארבע ערים. מספר המשתתפות והמשתתפים בצעדות בתל אביב וחיפה גדל מאוד, כנראה בגלל סיקור תקשורתי מורחב, וקמפיין אינטרנטי שנהיה ויראלי בעיקר דרך פייסבוק. הצעדות לא היו נטולות מכשולים: בירושלים המשטרה סירבה תחילה לתת אישור לצעדה, עד שחברת כנסת תמר זנדברג התערבה, והאישור הומצא. את הצעדה התל אביבית ארגנה קבוצה חדשה של פעילות, ביוזמתה של הפעילה הפמיניסטית ציפי ערן. השינוי בא בעקבות מחלוקת חריפה בין תנועת מאבק סוציאליסטי, שהחליטה לארגן את הצעדה אבל לבטל את היותה "צעדת השרמוטות", לבין פעילות פמיניסטיות. הטענה של אנשי תנועת מאבק סוציאליסטי הייתה שהמילה "שרמוטה" פוגענית לנשים מקבוצות מיעוט, בעוד הפעילות שהתנגדו לביטול המילה "שרמוטות" טענו שיש בביטול מן הסלאטשיימינג, או האשמת הקרבן, וזה בדיוק מה שהצעדה באה למגר. הן גם התנגדו לכך שבראש האירוע של הסוציאליסטים עמדו גברים שדיברו בשם נשים נפגעות אלימות מינית. בסופו של דבר, אף על פי שפורסמו שני אירועים נפרדים באינטרנט, התקיימה צעדה אחת עם מעל אלף צועדות תחת המיתוג של צעדת השרמוטות, וגם תנועת המאבק הסוציאליסטי צעדה כגוש.

ב2014 המארגנות של הצעדות בערים שונות התאחדו לקבוצת ארגון משותפת. אף על פי שלכל אחת מן הערים הייתה קבוצת ניהול נפרדת שניהלה בדרכה את הצעדה שלה, הקבוצה המשותפת יצרה מיתוג כולל לצעדה וקיימה קמפיינים ופרסום בשיתוף פעולה, כדי לאחד מסרים ולהרחיב הפצה.

ב2015 התקיימה צעדה בירושלים ב29 במאי בהשתתפות של כ1,000 נשים, נערות וגברים. צעדה בתל אביב התקיימה ביום שישי, ה14 במאי.

ב2016 התקיימה צעדה בתל אביב ב8 ביולי בהשתתפות של כ500 נשים. בין הידועניות שהשתתפו, נמנית ענבל ביבי, יוצאת אקס פקטור ישראל, שבו חשפה כי נאנסה בעבר.

ב2017 התקיימה צעדה בתל אביב ב12 במאי, בהשתתפות של כ1500 נשים. הצעדה משכה תשומת לב ציבורית גבוהה כשאמנים כמו גדי וילצ'רסקי, וסטטיק שיבחו אותה ברשתות החברתיות. סטטיק הגדיל לעשות וניצל את ההאשמות של המעריצים שלו שהוא מקלל כשהשתמש במילה שרמוטות על מנת להסביר את הרעיון שמאחורי הצעדה למאות אלפי העוקבים שלו באינסטגרם.

צעדת השרמוטות תל אביב יפו 2018 התקיימה ב4 במאי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

דינה חרובי וטלילה קוש-זוהר. פורצות גדרות : חינוך ומגדר בשדות שיח מגוונים. תל אביב : גמא ; הקיבוץ המאוחד, (2017)

ליסקה, ו'. (2017). "מביקורת ספרות פמיניסטית ללימודי תרבות מגדריים" בתוך הרצוג, ח', ונוה, ח' (עורכות), תודעה בין משבר להתעצמות (פרק א). הקיבוץ המאוחד, תל אביב.

ברטוש רון, שרגא ווייל: אמן בחברה. הוצאת ברוש, תל אביב