‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי תופעות מצעד הגאווה וצעדת השרמוטות?

תוכן עניינים

מבוא    

צעדת השרמוטות בישראל          

מצעד הגאווה    

מהומות סטונוול

מצעדי גאווה בעולם       

מצעדי הגאווה בישראל   

מצעדי הגאווה בתל אביב

מצעדי הגאווה בירושלים 

פרשת הדקירות במצעד הגאווה בירושלים ע"י החרדי ישי שליסל    

מבוא ומונחי יסוד           

מחאה: 

פלורליזם          

מימוש הפלורליזם מתאפשר בזכות קיומם של שני ערכים חשובים:  

זכות המחאה וגבולותיה 

צורות מחאה     

חופש הביטוי וחירות ההפגנה      

מיצג אמנותי      

תרבות האונס   

צעדת השרמוטות          

תאוריה פמיניסטית        

ביקורת 

צעדת השרמוטות          

סיכום   

ביבליוגרפיה

מצעד הגאווה הוא מצעד שנתי המתקיים בערים שונות ברחבי העולם, בו מציינים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, א-מיניים וקווירים באופן כללי (להט"ב) את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, ומכריזים על גאוותם בזהותם המינית ומגדרם השונה. פעמים רבות ניתן למצוא במצעד הטרוסקסואלים רבים המביעים תמיכה במאבק הלהט"ב. כוונת הגאווה אותה מפגינה הקהילה באמצעות המצעד היא לשדר לכלל הציבור מספר מסרים:

השוני בנטייה המינית או בזהות המגדרית איננו חיסרון או בושה.

עידוד יציאה מהארון והצהרה על כך שאלו הבוחרים לחיות מחוץ לארון, על אף הקשיים הכרוכים בכך, ראוי להתגאות בבחירתם.

קריאה להשגת שוויון זכויות מלא לכולם בחוק ובפועל, ללא תלות בנטייה המינית או בזהות המגדרית.

האירוע מצוין בדרך כלל בחודש יוני, כציון למהומות סטונוול. המצעדים התפתחו מהפגנות מחאה או תביעת זכויות, ובמקומות שונים הם עדיין נושאים אופי הפגנתי, אך במקומות אוהדים יותר ללהט"ב הוא הפך ברבות השנים למצעד ססגוני בעל אופי קרנבלי, שבו אופייניים הנפת דגלי גאווה, מוזיקה קצבית, הופעות דראג, ועוד. גם במצעדים אלו קיים עדיין במקרים רבים גם אלמנט מחאתי, פוליטי וחינוכי.

מלבד ההתנגדות הדתית וההומופובית למצעד הגאווה קיימת ביקורת, גם מחוץ לקהילה וגם בתוכה, על האופי המיני הבוטה של המצעד במקומות רבים.

צעדת השרמוטות : SlutWalk היא תהלוכת מחאה שבה המפגינים, ובעיקר המפגינות, מוחות נגד תרבות האונס ונגד הטענה לפיה נשים שמתלבשות באופן חושפני אשמות בכך שהן מוטרדות מינית או הופכות לקרבנות של אלימות מינית.

ב24 בינואר 2011 הרצה מייקל סנגינטי, קצין משטרה קנדי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת יורקבטורונטו, ואמר "נאמר לי שאני לא אמור להגיד זאת, אבל נשים צריכות להימנע מלהתלבש כמו שרמוטות sluts כדי שלא יהפכו לקורבנות של אלימות מינית". בתגובה לכך, התארגנה מחאה בעיר נגד דבריו, ונגד הטענה בכללה, הנשמעת לעיתים. מארגנות המחאה, סוניה ברנט והת'ר ג'ארוויס, בחרו להשתמש במילה slut "שרמוטה", דווקא בגלל הקונוטציה השלילית שהיא מעוררת, במטרה להוציא ממנה את עוקצה. סנגינטי עצמו חזר בו בינתיים מן הדברים, אך התחושה הייתה שדבריו מייצגים השקפה רחבה יותר, שלתרבות אונס שהמארגנות סברו שיש להיאבק בה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שנער, ד., "אינטרנט: תקשורת, חברה ותרבות", בתוך ד. שנער (עורך), אינטרנט: תקשורת, חברה ותרבות (מקראה), ת"א, 5 – 38.

 Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)