‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם שביעות רצון ומנהיגות מעצבת מול מנהיגות מתגמלת תורמת להעלאת המוטיבציה של מורים/ עובדים בארגון?

תוכן עניינים

מבוא

פרק א' – ספרות תיאורטית 

1. מנהיגות

1.1 רקע והגדרות

1.2 מנהיגות מתגמלת לעומת מנהיגות מעצבת

2. שביעות רצון

2.1 הגדרות

2.2 גורמים המשפיעים על שביעות רצון

2.3 השלכות של שביעות רצון בעבודה

3. מוטיבציה

3.1 הגדרה

3.2 שלושת מימדי מוטיבציה

3.3 תיאוריות מוטיבציה

פרק ג' – השפעות סוגי מנהיגות על בית ספר  

פרק ד' – סיכום ומסקנות

פרק ה' – ביבליוגרפיה

מטרת העבודה הינה לבדוק שאלת מחקר באמצעות ספרות אקדמית, האם שביעות רצון ומנהיגות מעצבת מול מנהיגות מתגמלת תורמת להעלאת המוטיבציה של מורים/ עובדים בארגון?

הרצברג טען כי על מנת להעלות את פריון העובדים בארגון יש להתייחס הן לגורמים החיצוניים והן לגורמים הפנימיים, תפקיד הראשונים לאפשר את המוטיבציה באמצעות שביעות רצון וניהול תומך ותפקיד האחרונים ללבות אותה.

בנוסף, הוא חושב שהמנהל יעסוק בעיקר בתכנון ובידע תוך מתן שירות לעובדים בהספקת הכלים הדרושים להם למילוי עבודתם. המחקר הראה שכפיפים מגיבים בחיוב על שיטות ניהול התומכות בצמיחתם האישית ומגיבים בשלילה ובתסכול על אלה המדכאות את כשרינותיהם וצורכיהם וכתוצאה מכך עולה מוטיבציית העובד במקום העבודה. (מברך, 2017)

המנהיגות המעצבת, התומכת בדבריו של הרצברג ומובאת על ידי גזיאל מניעה את המונהגים לעשות מעבר למצופה מהם ומעבר למה שהאמינו שביכולתם לעשות. זו מנהיגות הגורמת למונהגים לחוש ציפיות מעצמם ולחוש מחויבות, עוצמה ויכולת. לפי באס זו התגלמות המנהיגות בצורתה הגבוהה והמשמעותית ביותר.

מנהיגות מתגמלת לעומת זאת, מנהיגות זו פעילה יותר, המונהגים מצופים לעמוד בדרישות וברמות שהציבו להם וכך יתוגמלו בהתאם. ואכן, כאשר התגמול ראוי בעיני המונהגים, הם עושים מה שמצופה מהם, אך לעיתים הם ישיגו את המטרה שלמה הועסקו ולאחר מיכן תרד להן המוטיבציה עד לתגמול הבא.

השערת המחקר: על סמך הקשרים הללו בספרות התיאורטית אני חושבת כי מנהיגות מתגמלת מתאימה יותר בניהול בית ספר ביחד עם שביעות רצון המורה ו/או התלמיד תגרום בסופו של דבר להעלאת המוטיבציה של המורים שתיהיה טובות יותר ויכינו את התלמידים נאות לחיים האמיתיים והתלמידים יושפעו מהמורים אשר הם עצמם יקשיבו ויישמו באמצעות המוטיבציה שתיווצר אצלהם מסגנון המנהיגות המתגמלת שהמורים ישתמשו בו. (מברך, 2017)

כל אדם מפתח מערכת ציפיות הן מעצמו והן מאחרים. בעיקר אדם מפתח ציפיות עם ארגונים שהוא בה איתה בחיכוך בחיי היום יום במיוחד אם אחד מאלה הוא מקום העבודה שלו. מחקרים גילו, כי ציפיות גבוהות מדרבנות לפעול ולתפקד ברמה גבוהה ולהיפך, ציפיות נמוכות מפתחות דימוי עצמי נמוך ותפוקה ירודה. כאשר יש התאמה בין ציפיות העובד למציאות מתקיימת שביעות רצון של העובד מהארגון, בנוסף לשביעות רצון שחשובה מאוד להעלאת המוטיבציה של העובד בארגון מתקיים פרמטר נוסף חשוב מאוד שמעלה את המוטיבציה והוא סגנון מנהיגות מעצבת אשר מניעה את המונהגים לעשות מעבר למצופה מהם ומעבר למה שהאמינו שביכולתם לעשות. סגנון ניהול זה מורה למונהגים לחוש ציפיות מעצמם ולחוש מחויבות, עוצמה ויכולת. לפי באס זו התגלמות המנהיגות בצורתה הגבוהה והמשמעותית ביותר. (מברך, 2017)

חיזוק לכך אנו מקבלים מטענת גור מכך העובדים מזדהים עם המנהלים ומגשימים את חזונם והוא מחזיר להם תחושת ביטחון ותחושה של משמעות, בנוסף מנהלים אלו מעוררים ומלהיבים את העובדים על ידי חזון ברור תוך הפגנת ביטחון והעברת מסרים שגורמים למונהגים להגיע לרמות גבוהות של מוטיבציה וכתוצאה מכך להישגים גבוהים.

שתי הפרמטרים הללו משפיעים בצורה דרמטית אך חיובית על גובה המוטיבציה של העובד בארגון והוכחה באמצעות מחקרים האמפיריים הכוללים מתאם פירסון (קשר בין משתנים) ורגרסיה לניבוי רמת המוטיבציה באמצעות שתי המשתנים (שביעות רצון ומנהל בעל סגנון מנהיגות מעצבת).

חשיבות המוטיבציה היא בנכונות העובד להשקיע מאמץ רב בעבודה כדי להשיג מטרות ארגוניות והמותנית ביכולתו, כתוצאה מכך הארגון יגיע אל היעדים שהוא מציב לעצמו וכך ישרוד במציאות תחרותית קשה.

עבודה זו בדקה את הקשר בין שביעות רצון וסוג מנהיגות מעצבת של מנהלים אצל עובדים לטובת העלאת המוטיבציה שלהם ממקום העבודה. על פי הספרות התיאורטית שהובאה הוכח קשר חיובי בין משתנים אלו.

להערכתי, קיימת סיבה על סמך תוצאות אלו ובמיוחד על סמך תוצאת המובהקות שיש לבדוק יותר לעומק את שאלת המחקר זו באמצעות מחקרים אמפיריים, תוך ניסיון לבדוק האם מתקיים הבדל כלשהו בין נשים לגברים, בין נשואים עם מספרי ילדים שונים לרווקים ללא ילדים כלל, בין לאומים שונים, מכיוון שמתקיימים גורמים חיצוניים ופנימיים המשפיעים על שני המינים וייתכן שכפועל יוצא משפיעים גם רמת המוטיבציה שלהם ממקום העבודה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אדם ניר. שינוי ארגוני של בית ספר : מאסטרטגיה למיסוד. פרדס, (2017)