‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ?

תוכן עניינים

מבוא    

תולדות הפרשן  

תולדות הפירוש 

מסכת מגילה     

הרמב"ם על סדר מועד   

פירוש הרמב"ם למסכת מגילה    

מחיית זכר עמלק           

השפעת הפירוש

מאפייני הפירוש 

פירוש קהתי למסכת מגילה         

השוואה של פירוש הרמב"ם על מסכת מגילה לזה של קהתי

סיכום, מסקנות והמלצות

ביבליוגרפיה      

הרמב"ם הדגיש שיש לפרש את הפסוקים כך שביטויי ההגשמה אינם אלא לשון מושאלת, ושאת רבות מאגדות חז"ל יש לקבל שלא כפשוטן (בפרט אם הן סותרות ברובד זה את השכל), אלא להבינן כמשלים, בניגוד לרוב העם והחכמים בדורו.

כמו כן, שלל הרמב"ם אמונות כגון אסטרולוגיה, העלאה באוב או פעולות מאגיות אחרות. בניגוד לרמב"ן, שסבר שיש בדברים אלו אמת - אלא שהתורה אסרתם, סבר הרמב"ם שאלו אשליות ותעתועים, ואין בהם ממש. כך, לדוגמה, כתב במשנה תורה:

זהו החג היחיד בלוח השנה העברי שפוצל לשני ימים (ולעתים אף לשלושה, בפורים המשולש) המשתנים ממקום למקום. בערים שהיו מוקפות חומה בזמן יהושע בן נון, חוגגים את החג יום אחד אחרי יישובים וערים שלא היו מוקפים חומה בזמן יהושע בן נון. שאר חגי ישראל נחגגים בכל המקומות באותו זמן (אם כי בחוץ לארץ מוסיפים יום טוב שני של גלויות).

זהו החג היחיד ביהדות שמדגיש ומעודד את השכרות, כמאמר חז"ל: "חייב אדם לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד ב').

בחג הפורים תיקנו סעודה ומעשי רעות כהודאה על הנס, שלא כמו בחג הפסח וחג החנוכה שבהם תיקנו אמירת הלל להודות על הניסים. על פי הרב מרדכי יפה, סיבת הדבר היא כי בפסח וחנוכה הייתה הצלה רוחנית, להבדיל מחג הפורים שבו הייתה הצלה גשמית[1].

מדרש מפורסם גורס כי "כל המועדות בטלים לעתיד לבוא, חוץ מפורים שאינו בטל, שנאמר: 'וזכרם לא יסוף מזרעם'". יש מסבירים כי בפורים מתגלה שגם על ידי אכילה ושכרות ניתן להגיע לקדושה.

דרשה המובאת בתיקוני הזוהר, מציינת את חשיבותו היתרה של החג, בכך שהיא מקשרת את החג ליום הכיפורים: "פּוּרִים אִתְקְרִיאַת עַל שֵׁם יוֹם הַכִּפּוּרִים, דַּעֲתִידִין לְאִתְעַנְגָא בֵּיהּ, וּלְשַׁנּוּיֵי לֵיהּ מֵעִנּוּי לְעֹנֶג." (תיקוני זהר נ"ז, ב') (תרגום: "פורים נקרא על שם יום הכיפורים, שעתידים להתענג בו, ולשנות אותו מעינוי לעונג".)[2]

הדמות המרכזית באירועים שהובילו לביטול הגזירה היא אישה, אסתר המלכה, שהפכה להיות האישה החזקה ביותר באימפריה הפרסית. גם עצם הפיכתו של מאורע ההצלה לחג היסטורי נזקף על פי רבי שמואל בר יהודה בתלמוד הבבלי ליוזמתה של אסתר, שביקשה מחכמי ישראל באותה תקופה: "קבעוני לדורות". חכמי ישראל דחו את בקשתה בטענה שהדבר יגרום לקנאת האומות בישראל, אך אסתר השיבה שהמאורע ממילא נרשם בספר דברי הימים למלכי פרס ומדי. בנוסף, נשים חייבות בכל מצוות החג אף שאלו מצוות עשה שהזמן גרמן שבדרך כלל נשים פטורות מהן, מכיוון שאף הן היו באותו הנס (לפי הרשב"ם שהיו עיקרו של הנס, לפי בעלי התוספות שניצלו בזכות הנס, לפי הריא"ז שהיו זרז לנס).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מיכה גודמן, סודותיו של מורה הנבוכים, הוצאת דביר

משה הלברטל, הרמב"ם, מרכז זלמן שזר