‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מודל חיזוי הכנסות ממשלת ישראל מיסים?

תוכן עניינים

תקציר    

מבוא  

סקירת ספרות  

ניתוח אקונומטרי 

המודל המוצע   

התפתחות הנתונים בצורה גראפית   

תכונות סטטיסטיות   

אמידת המודל המוצע   

התייחסות לרמת ההסבר של המודל   

גמישויות   

בדיקת מולטיקולינאריות   

בדיקת הטרוסקדסטיות   

בדיקת מתאם סדרתי   

דיון בתוצאות    

סיכום ומסקנות    

ביבליוגרפיה    

נספחים  

נושא המחקר הוא בחינת טיבם של קשרי הגומלין בין הכנסות הממשלה ממיסים לבין ארבעה משתנים מקרו כלכליים ריאליים. לפיכך, שאלת המחקר היא: מהם הגורמים המשפיעים על הכנסות הממשלה ממסים? העבודה מתבססת על מחקר כמותי - בניית מודל אקונומטרי לחיזוי תקבולי הממשלה ממסים, על ידי ביצוע רגרסיה.

תיאור המודל האמפירי:

• ·          המשתנה התלוי - הכנסות ממשלת ישראל ממסים. 
• ·         ארבעה משתנים מסבירים: 1) השינוי בתמ"ג (צמיחה) 

        2) השכר הריאלי למשרת שכיר

        3) ייבוא מוצרי צריכה

        4) מכירת דירות מיד ראשונה

• ·          משתנה דמי - מייצג את השפעת המשבר הפיננסי הגדול בשנת 2008 על ההכנסות ממסים, ייחודי למחקרי עבר בספרות המאקרו כלכלית. 
• ·          המדגם כולל 48 תצפיות, על פני רבעונים בין השנים 2000-2011. 

חשיבות העבודה נובעת מהעובדה שתחזית ההכנסות ממסים הינה רכיב מרכזי בחשיבותו בתהליך בניית תקציב המדינה. תפקידו של תקציב המדינה הינו בראש ובראשונה להקצות את המשאבים הדרושים על מנת לספק את המוצרים והשירותים הציבוריים עליהם הממשלה לוקחת אחריות, כאשר הכנסות המדינה ממסים הינן המקור לכך (טרכטנברג, 2011). גודל התקציב ואופן חלוקתו משפיעים עמוקות על הפעילות המשקית, על הצמיחה ועל חלוקת ההכנסות. בנוסף, תחזית הכנסות ממסים חשובה בפרט במדיניות פיסקאלית המודרכת על ידי יעד גירעון. במשטר זה, הכנסות נמוכות מהתחזית עלולות להגדיל את הגירעון, לערער את אמון הציבור ולאלץ את הממשלה לשנות את תקציבה במהלך השנה כדי להשיג את היעד. גם תחזית המתגלה בדיעבד כנמוכה מדי יכולה להזיק בכך שתמנע פעילויות בעלות ערך לציבור או תגרום לציבור לחשוד בממשלה במניפולציות שמטרתן הימנעות מהוצאות שונות או הפחתת מסים (ברנדר ונבון, 2007). יתר על כן, קיימות השלכות מאקרו כלכליות חשובות לטעויות בתחזית בשל סטיית הגירעון מיעדו או בשל עלייה לא מתוכננת בנטל המס. כפועל יוצא מכך, יש תועלת רבה בתחזית הכנסות מדויקת. מורכבות ניהול המתח בין הצורך במסים לבין הנטל הכלכלי שהם גורמים, הופך את מדיניות המסים לאחד הנדבכים המרכזיים במדיניות הממשלה. מן המחקר עולה כי המודל מצליח לתאר היטב את התפתחות סך תקבולי הממשלה ממסים. מחד גיסא, ממצאי המחקר היו כי המשתנים המסבירים: שינוי בתוצר, שכר ריאלי למשרת שכיר ויבוא מוצרי צריכה נמצאו מובהקים. מאידך גיסא, נמצא כי המשתנה מכירת דירות מיד ראשונה אינו מובהק סטטיסטית. בנוסף, משתנה הדמי שנאמד במחקר התקבל מובהק, דהיינו לתקופת המשבר הפיננסי העולמי קיימת השפעה שלילית על תקבולי ממשלת ישראל ממסים. אי לכך, המודל הסופי התקבל מובהק ובעל רמת הסבר גבוהה - R2=0.842, לכן הינו תקין מבחינה אקונומטרית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אבי גורמן, מיסוי מקרקעין (2017)

משה אלפסי היטל השבחה - דין, הלכה ומעשה, הוצאת "אוצר המשפט". (2017)

D. Glixberg "The Taxation of Corporations and Shareholders and Judicial Attitude" 44 The Hebrew University Law Review 731