‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי שיטות טיפול בנוער בסיכון ?

תוכן עניינים

מבוא:   

נוער בסיכון: גורמי סיכון והתנהגויות סיכון

מאפייני נוער בסיכון בישראל       

בעיות לימודיות בקרב נוער בסיכון           

רכישת מיומנויות תעסוקתיות וחוויית עבודה מוצלחת.       

הקשר שבין חוסן נפשי לטיפול בקידום נוער          

חינוך טיפל ושיקום במסגרת נוער בסיכון של כפר נוער       

הצוות הטיפולי בפנימייה:

הגדרת תפקיד וסמכויות מחנך הקבוצה    

המדריך החינוכי במציאות משתנה           

סיכום   

ביבליוגרפיה      

נוער בסיכון מוגדר באופן שונה על ידי הארגונים והשירותים השונים שעוסקים בבני נוער. ההגדרות כוללות בני נוער ממצב של מתבגרים נורמטיביים ועד לנוער בקצה הרצף. להב מנסה לעשות סדר בהגדרות ומציג מסגרת קונצפטואלית להגדרת "סיכון", הכוללת ארבעה מרכיבים עיקריים: גורמי סיכון (Risk Antecdents), סימני סיכון (Risk Markers), התנהגויות סיכון (Risk Behaviors) ותוצאות סיכון (Risk Outcomes).

חוקרים מגדירים גורמי סיכון ככוחות בסביבתו הקרובה של המתבגר אשר להם השפעה והשלכה שליליות על התפתחותו. הוא מציין שלושה גורמי סיכון בולטים: עוני, סביבה חברתית עבריינית ומשפחה לא-מתפקדת. ניסיוננו בעבודת קידום נוער מלמד שהמרכיב "גורמי סיכון" בקרב מתבגרים כולל מגוון עצום של משתנים, אשר להם השפעה שמובילה ל"התנהגויות סיכון". ריבוי גורמי הסיכון גורם לכך שהם מקוטלגים בדרך כלל בקטגוריות מכלילות. גורם סיכון יכול להיות כל מאפיין או מצב שמגדיל את הסבירות להתעוררותה של "הפרעה" או התנהגות סיכונית כלשהי. גורם סיכון יכול להיות גנטי (הורים ביולוגיים עם הפרעה בעלת מרכיב גנטי ידוע), משפחתי (אווירה עוינת בבית), חברתי-כלכלי (עוני), תרבותי (היחשפות לתת-תרבות של עבריינות) או התפתחותי (סגנון התקשרות חרדתי, דחייה מצד קבוצת השווים ועוד). סיכון הוא מושג סטטיסטי בלבד. היות האדם בקבוצת סיכון אינו אומר שדינו נחרץ לפתח את "ההפרעה", אלא שהוא נתון בסיכון רב יותר לעומת כלל האוכלוסייה. לקיומו של גורם סיכון יחיד יש כוח ניבוי מוגבל, אך לקיומם של כמה גורמי סיכון יש בדרך כלל כוח ניבוי גדול בהרבה. לעתים קרובות, עצם מספרם של גורמי הסיכון, ולא הגורמים המסוימים הקיימים, הוא שמנבא תוצאה שלילית.

לאור כל אותם תיאוריות ומודלים אשר הוצגו בעבודה זאת, ישנה הגדרה של מהו "מצב בסיכון" אשר מהווה אינטגרציה של סביבה ומאפיינים אישיים פוגעניים אשר עלולים לסכן את המתבגר ולפגוע בו בהתפתחותו התקינה החברתית. יתרה מזו- לפי המחקרים שהוצגו לעיל: ישנו קשר חיובי חזק בין בני נוער אשר נמצאים בהגדרה של "מצב בסיכון" לבין הסיכון לנשירה בקרב אותם מתבגרים.

המלצתי למחקרים עתידיים הינה להמשיך ולחקור את הקשר שבין הנוער בסיכון לבין תופעת הנשירה. בלי שום צל של ספק זהו נושא אשר דובר רבות בדיסציפלינה הנוכחית אולם סוברת אני כי עדיין ישנם תחומים אפורים בנושא זה אשר עוד לא נגעו בהם.

בלי שום צל של ספק הגופים המקצועיים באינטגרציה מעולה עם משרד החינוך והרווחה פועלים רבות לשיפור מצב אותם בני נוער בסיכון אומללים אך זהו לא דיי. יש עדיין ילדים רבים מידי אשר נופלים בין הכיסאות בשל חוסר ההתאמה למערכת החינוכית. על העובדים בנושא להמשיך ולשפר את דרך התייחסותם לאותם בני נוער בסיכון הנושרים ממסגרות החינוך ולהגדיל את האפשרויות העומדות לרשותם וכל זה כדי שלא יושלכו לרחובות. (ריכנר)

מצגת בנושא הישגים לימודיים נוער בסיכון

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

נעמי מנדל-לוי, שווים : תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות, תרגום מאנגלית: לירון רובינס, יותם בן משה.  ירושלים : אבני ראשה - המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית