‏390.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי הנשירה הגלויה והסמויה בקרב בני נוער?

תוכן 

מבוא      

מטרת המחקר    

השערת המחקר  

שאלת המחקר     

רקע תיאורטי      

על מהות תהליך הנשירה  

ההתמודדות עם הנשירה הגלויה והסמויה  

הגדרת תופעת הנשירה והיקפיה   

התמודדות מדינת ישראל עם בעיית הנשירה במגזר הערבי

מדיניות ממשלת ישראל בבעיית הנשירה במגזר הערבי     

הקצאת התקציבים של משרד החינוך למגזר הערבי           

הסכום אשר מקדיש משרד החינוך לתלמידי התיכון לפי מגזר(בדיקת תקציב משרד החינוך, )

הטיפול בנוער הערבי הנושר       

השירותים הבלתי פורמאליים המוצעים    

השירותים הפורמאליים המוצעים 

מתודולוגיה       

כלי המחקר       

השערות המחקר           

אוכלוסיית המחקר         

דיון על הראיונות           

תמה ראשונה: הכשרה לעבוד עם נוער נושר         

תמה שנייה:הקשיים הניהוליים    

תמה שלישית: איתור נשירה עתידית       

תמה רביעית: דרכי הטיפול בנוער נושר    

תמה חמישית: הקשיים המרכזיים שאיתם אתה מתמודד בעבודה עם נוער בסיכון     

תמה שביעית: יחס משרד החינוך

סיכום   

בתשובה לשאלת המחקר

ביבליוגרפיה      

נספחים

נספח : נתוני הלמ"ס ביחס לחינוך בישראל

נספח : תמלול הראיונות           

נספח  דוח וועדת שושני 

 שיטת התקצוב המוצעת כתחליף לשיטה הקיימת

בעבר העלתה חברת הכנסת תמר גוז'נסקי את ההצעה להקים וועדה מיוחדת לנושא הבוער: "נשירה הגלויה והסמויה של הנוער בישראל". הוועדה הוקמה ב31/3 באותה שנה והורכבה מנציגים מהוועדה לקידום מעמד הילד, וועדת החינוך והתרבות ועוד . בעקבות ממצאי הוועדה הנ"ל נקבעו מספר החלטות בנוגע לנשירת הנוער הערבי בישראל אשר עיקר הדברים הינו הדגשת החשיבות להשוות את התשתיות ואת תשומת הלב אשר משרד החינוך מעניק לחינוך הערבי לחינוך היהודי בכך התחומים ובמיוחד בנוגע להקטנת מספר הלומדים בכל כיתה ושיפור תשתיות בית הספר. יחד עם זאת ישנה חשיבות להקצאת סל טיפוח למגזר הערבי, מימון תוכניות של אגף שח"ר (האגף לשירותי חינוך ורווחה) ובהקצאת תקנים לכוח אדם טיפולי בבי הספר הערביים (יועצים, פסיכולוגים וכו'). אלו הם עיקר ממצאי הוועדה אשר מצוטטים מדברי בר אילן וכל השאר:‎  (1)  יוקצו משאבים לכלל בי"ס בישראל, על-פי רמת הצרכים של האוכלוסייה, כפי שצוין בנושא הקצאת המשאבים לבתי-הספר.‎  (2)  יורחב מגוון המסלולים והמסגרות לחינוך טכנולוגי ולחינוך מקצועי, הן בתוך בתי-הספר הרגילים שבפיקוח משרד החינוך והן בבתי-הספר הטכנולוגיים שבפיקוח משרד העבודה והרווחה.‎  (3)  יורחב היקף המסגרות החלופיות לנוער נושר: מרכזי החינוך, המפתנים "תוכנית הילה" לנוער מנותק ועוד.‎  (4)  יורחבו השירותים הקהילתיים לנוער נושר ולנוער מנותק: שירותי טיפול וליווי (כולל השירות לביקור סדיר והשירות לקידום נוער של משרד החינוך, השירות לנוער ולצעירים והשירות לנערה במצוקה של משרד העבודה והרווחה), שירותים לפעילות פנאי ולחינוך בלתי פורמלי, שירותי מידע ועוד. (חסונה ערפאת, 2017)

בפרק סקירת ספרות ידון על בעיית הנשירה בקרב בני הנוער בישראל בשל היותה בעיה סוציאליסטית קשה מאוד בקרב החברה הישראלית המודרנית. כתוצאה מתופעת הנשירה, הגלויה והסמויה, עשרות ומאות בני נוער אינם מסיימים את חוק לימודיהם ואינם מסוגלים להשתלב בצורה איכותית ומשמעותית בצבא ובשוק העבודה. יתרה מזו, נשירה ממערכת החינוך עשויה להיות בעלת השלכות מהותיות על ההתפתחות והרווחה הנפשית והכלכלית של כל ילד וילדה. לפיכך, מניעת בעיית הנשירה ועזרה לאותו נוער להיכנס בחזרה לתלם הינו אתגר בלתי יתואר למע' החינוך הישראלית. (בן רב וכאהן-סטרבצ'ינסקי)

יוגדר בפרק זה מהי ההגדרה הסוציולוגית לנוער בסיכון לפי דוח דברת . ניתן לומר כי לפי ממצאי הדוח, בישראל 630,000 בני נוער בגיל ז'-יב' (בני 12-18), מתוכם 600,000 לומדים. מבין הלומדים בגילאים אלה, כ- 180,000 בני נוער, מוגדרים "נוער בסיכון".

לאחר מכן בפרק זה תנתן ההגדרה הסוציולוגית לנשירה גלויה וסמויה. בישראל, בעולמנו המודרני משרד החינוך שם לעצמו יעד ליבה למזער את בעיית הנשירה. כיום, שיעור נשירת התלמידים- הסמויים והגלויים עומד על 11% אחוזים בקירוב. הגורמים לנשירה הם רבים אולם ניתן לזהות מספר סיבות משותפות למרבית מהנושרים: (בן רב וכאהן-סטרבצ'ינסקי)

- מעבר בין מסגרות פורמאלית אחת לאחרת במהלך מעבר מחטיבת ביניים לתיכון. מצב אשר מזמן בתוכו קשיים רבים: ריבוי מקצועות הלימוד, ריבוי אנשי צוות ועומס וקושי לימודי. 

- גורמים אישיים: אשר מחולקים למשפחתיים (גירושים, אבטלת ההורים, הזנחה), אישיים (לקויות למידה) ותרבותיים (הגירה).

בהמשך פרק סקירת הספרות יובא הדין עבור הקשר בין נוער בסיכון לבין נשירה סמויה וגלויה מכיוון שקשר זה הינו ליבת המחקר הנוכחי. נמצא כי ישנו קשר חיובי חזק בין בני נוער אשר נמצאים בהגדרה של "מצב בסיכון" לבין הסיכון לנשירה בקרב אותם מתבגרים.

בהמשך, תובא סקירה ספרותית עבור חוק לימוד חובה התש"ט - 2008 מכיוון שהוא מהווה הניסיון הראשוני של משרד החינוך בישראל להתמודד עם בעיית הנשירה

כהמשך ישיר לתת פרק הקודם, יוצגו הפתרונות אפשריים לבעיית הנשירה.

לאחר מכן תובא המתודולוגיה של המחקר הנוכחי אשר מהווה את כלל העקרונות, שיטות הפעולה, ההשערות וההנחות, אשר המחקר מתבסס עליהם. בפרק זה יוצג אוכלוסיית המחקר, שיטת המחקר, השערות המחקר והמטרות והשאלות אשר עלו מן המחקר.

לבסוף יובא פרק דיון על הראיונות אשר יחולק לתמות אשר ינסו לענות על שאלות המחקר הנוכחי.

 ומיד לאחר מכן יבוצע סיכום ובו מסקנות והמלצות למחקרים עתידיים

מורה 1: נ.א. מורה מחנך כיתה י' בבית ספר תיכון כבר 20 שנה

מורה 2: פ.ע. מורה מחנכת כיתה י"א בבית ספר תיכון כבר 5 שנים, קודם היה מורה למתמטיקה

מורה 3: כ.א. מורה לספרות כבר 15 שנה ובנוסף מורה מחנך כיתה י"ב כבר 10 שנים

מורה 4: ש.א. מורה מחנכת כיתה י' כבר 7 שנים

שיטת המחקר

שיטת המחקר כפי הנאמר לעיל, הינה איכותנית באמצעות ראיונות אישיים. על המורות היה לענות על 22 שאלות פתוחות וכן על מספר שאלות סגורות ולאחר מכן השווינו את כל התשובות והסקנו את המסקנות המתבקשות.

דוגמא חלק מתמלול ראיונות

1.עם אלו קשיים אתה מתמודד בניהול בי"ס? 

א. אוו, הקשיים כל כך רבים. איך אומרים אצל היהודים? "בקבר אני כבר אנוח" כל הזמן יש צרות, צריך לריב ולהתווכח עם כל כך הרבה גורמים ממשרד החינוך כדי שנקבל עוד דברים לבית הספר שלי והוא תקציב. זה לא קל. הקשיים העיקריים הם:נשירה,חוסר אכפתיות בעצמם,לא מאמינים בעצמם,זלזול במערכת לפעמים .

ב. הקושי הכי גדול שלי זה בלהתמודד עם משרד החינוך, הם לא עוזרים כל כך אלא אם כן מתחננים. חוץ מזה, שבגלל שאין לי הרבה כסף לבית הספר אז מורים טובים באמת לא באים אלינו וזה גורם לכך שהרמה הלימודית לא משהו. אבל קשה לי בעיקר עם תלמידים שנושרים באמצע שנה ופונים לעבודה בשל מצוקה כספית במשפחה.

ג. עם החוצפה של התלמידים, זה לא כמו שהיה פעם.. גם המורים פחות טובים מפעם, אני חושב שבבית ספר שיש יותר תקציב אז גם המורים משקיעים יותר, כאן אין להם שום מוטיבציה להשקיע.

ד. נשירה בעיקר,בעיות בין התלמידים לבין המשפחה,עבריינות שכוללת שתייה,סיגריות,תחלופה מהירה של מנהלים,שיטות עבודה שונות. דרישות המערכת, בעיות תקציב.

2. מהם שיטות הלימוד הנפוצות בבית ספרך?

א. בעיקר מורה מול כיתה. הייתי שמח לומר כי שתלמיד מתקשה במשהו אז אנחנו נותנים לו עזרה לבד אבל זה לא תמיד אפשרי, אין כסף את מבינה? 

ב. השיטה היא לרוב שמורה מרצה מול כיתה, לפעמים יש סרטים, לפעמים דפי הפעלה.. משתדלים לגוון כמה שאפשר אבל זה לא קל אין מספיק תקציב לזה.

ג. השיטה הלימודית בעיקר רגילה, לפעמים כשיש תלמיד שקשה לו ממש אני מבקש מהמורה שיסביר לו גם כמה דקות אחרי השיעור לבד

ד. רגיל

3. מהם הקשיים המרכזיים שאיתם אתה מתמודד בעבודה עם נוער בסיכון? 

א.  תחושת האשמה והכישלון שלהם בהחלט מדבק, למרות השנים והוותק אני עדיין מוצא את עצמי חושב או מרגיש כמוהם. ככל שמתקרבים יותר לתלמיד יש את הרצון לעזור לו לבנות לו חיים אחרים וזה בעצם לא מציאותי .התופעות של המרד והחוצפה הקיימים בגיל ההתבגרות מוקצנים מאוד אצלם וקשה להתמודד עם זה. 

לינק למצגת אקדמית על נשירת תלמידים ערבים ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חסונה ערפאת, ספיה. אימהות קוראות ומתווכות לילדיהן ספר: עדויות מהמשפחה הערבית על תרומת התיווך לאוריינות הילד הצעיר. מכון מופ"ת, (2017)

חוזר מנכ"ל . מניעת נשירה – הגברת כוח ההתמדה וההצלחה של תלמידים בבית הספר.ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)

Glenn, H. S., & Nelsen, J.. Raising self-reliant children in a self-indulgent world: Seven building blocks for developing capable young people. Random House Digital, Inc.