‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מודעות קשובה: מיינד-פולנס ? 

תוכן עניינים

מבוא

כיצד מגיעים למצב של קשיבות

קשיבות בחינוך

כיצד מאמנים את הקשב?

כיצד לומדים לטפח מיינדפולנס?

התוכנית להפחתת מתחים באמצעות מיינדפולנס MBSR [Mindfulness-Based Stress Reduction]

התוכנית לטיפול קוגניטיבי באמצעות מיינדפולנס MBCT Mindfulness-Based Cognitive Therapy]

האם יש הוכחות מדעיות לשיטת המיינדפולנס?

המכניקה של הקשיבות

סיכום

ביבליוגרפיה

מיינדפולנס (Mindfulness) היא הפרקטיקה להביא בכוונה את תשומת ליבינו ברגע הנוכחי ללא שיפוט, מיומנות שמפתחים באמצעות מדיטציה או אימונים אחרים. מיינדפולנס נובע מסאטי, מרכיב משמעותי במסורות בודהיסטיות, ומבוסס על טכניקות מדיטציה של זן, ויפאסאנה ומדיטציה טיבטית.

הגדרות וטכניקות של תשומת לב הן רחבות היקף. מסורות בודהיסטיות מסבירות מהו מיינדפולנס כגון כיצד רגעי עבר, הווה ועתיד מתעוררים ונפסקים כהופעות חוש רגעיות ותופעות נפשיות. אנשים שתרמו לפופולריות של תשומת לב בהקשר המערבי המודרני כוללים את טיך נהט האן, הרברט בנסון, ג'ון קאבט-זין, ריצ'רד ג'יי דייווידסון וסם האריס. מדובר בתהליך הפסיכולוגי של הבאת תשומת לב מכוונת ובלתי שיפוטית לחוויות המתרחשות בזמן הווה, ושאפשר לטפחה באמצעות תרגילי מדיטציה. המילה "קשיבות" היא תרגום של המונח הבודהיסטי סאטי אשר בשפת הפאלי מתייחס לאחד משמונת החלקים של הדרך המתומנת האצילה. מאז שנות השבעים של המאה ה-20 היא מתייחסת גם לטכניקות וגישות בפסיכותרפיה ורפואת גוף-נפש, כגון הפחתת מתחים באמצעות מודעות קשובה (MBSR),‏ טיפול קוגניטיבי מבוסס קשיבות (MBCT) ותרפיה התנהגותית דיאלקטית (DBT). מיינדפולנס הולך ונפוץ היום גם במסגרות חינוכיות למן גילאי גן ועד לחינוך הגבוה בארץ ובעולם.התודעה האנושית נוטה לקפוץ ממקום למקום, וטכניקת הקשיבות מאפשרת תשומת לב לחוויה המידיית. עקרונותיה העיקריים הם להתגבר על ההרגל האנושי להתבונן מתוך ביקורת, השוואה ושיפוט כלפי העולם באמצעות טכניקה של אימון התודעה להישאר במצב קיים. הבודהיזם טוען שאנחנו מצוידים ביכולת להתבוננות פנימית בקור רוח, נדיבות, קבלה וסקרנות המוליכים למצב של רוגע ושלווה. הקשב יכול להיות מיושם בכל דבר שהאדם עושה, ומאפשר לו לחוות את החוויה באופן מלא יותר. כל פעם שמחשבותיו של האדם נודדות למקום אחר הוא מנסה להחזיר את תשומת לבו לחווייה בהווה. כאשר האדם מתחיל לשחרר את עצמו מהתמקדות באגו שלו, הוא חווה מצב של צפייה וסקרנות במתרחש סביבו.[2]

הרצון להגביר את היכולת להגיע למצב של קשיבות צובר לאחרונה פופולריות גם כפרקטיקה בחיי היומיום, מלבד שימושיה במדיטציה ותובנה בודהיסטית והיישום שלה בפסיכולוגיה קלינית. מחקרים הוכיחו את היתרונות הנפשיים של הקשיבות כדרך להפחית מתחים, חרדה ודיכאון. תוכניות שונות להגברת קשיבות מיושמות באופן נרחב בבתי ספר, בתי סהר, בתי חולים, מרכזים לקשישים, ומקומות נוספים. תוכניות טיפול בתחום בריאות הנפש מלמדות מיומנויות אלה באופן עצמאי מהמסורות התרבותיות הבודהיסטיות[3]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

[1] סנל, אילין, מיינדפולנס לילדים ולהוריהם . מודן, 2017.

[2] Wilson, Jeff, Mindful America: Meditation and the Mutual Transformation of Buddhism and American Culture, Oxford University Press