‏390.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

ציפיות הוריות: הריון ראשון מול הריון שני

שיתוף פעולה בין ההורים

סדר לידה

השערות המחקר

שיטה

משתתפים                                                                                                               המדגם

העברת השאלונים

הנבדקים  

כלים

ביבליוגרפיה

השערות המחקר

השערה 1: בהתבסס על ההנחה לפיה הורים המצפים לילד שני מבססים את ציפיותיהם על הטמפרמנט וההתנהגות של הילד הראשון, השערתי היא שבהשוואה לבני זוג בהריון ראשון, בני זוג בהריון שני+ יהיו מתואמים יותר (בתוך כל זוג) לגבי הציפיות מההתנהגות והטמפרמנט העתידיים של ילדם.     השערה 2: בהתבסס על כך שלאחר לידה ראשונה נשים חוות מידה רבה יותר של ציפיות מופרות מהקשר עם בן הזוג מאשר נשים שילדו ילד שני+, השערתי היא שבהשוואה לבני זוג בהריון ראשון, בני זוג בהריון שני+ יהיו מתואמים יותר (בתוך כל זוג) לגבי סגנון ההורות העתידי שלהם.               השערה 3: אם אכן הורים המחכים לילד שני מבססים את ציפיותיהם על הילד שיש להם בבית - והשונות בקרב ילדים אלו הינה גדולה - בעוד שהורים לעתיד המחכים לילד ראשון מבססים את ציפיותיהם על "התינוק הממוצע" (Mebert) הרי שהשונות בקרב ציפיות קבוצת הריון שני+ לגבי טמפרמנט הילד תהיה גדולה יותר מזו של שונות קבוצת ההריון הראשון. השערה זו הינה מסויגת, שכן ישנם ממצאים אחרים לפיהם הורים בהריון שני+ מצפים שתינוקם יהיה בעל טמפרמנט 'אופטימאלי' יחסית לציפיות של הורים המחכים לילד ראשון לגבי הטמפרמנט העתידי של ילדם, וכן שההסתברות של הורים להביא ילד שני תוך חמש שנים לאחר לידת הילד הבכור גדלה אם הילד הבכור הינו חברותי, בעל טמפרמנט קל ויכולות קוגניטיביות 

המדגם הנוכחי כלל 68 נבדקים, בהם 39 נשים ו-29 גברים, המהווים את כל משתתפי המחקר שמילאו את השאלונים עד תום (ישנם משתתפים נוספים שטרם שלחו את שאלוניהם), נכון לתחילת חודש אוגוסט 2010. בין משתתפי המחקר היו 14 זוגות בהריון ראשון, 7 זוגות בהריון שני, 7 זוגות בהריון שלישי וזוג אחד בהריון רביעי. בכל הזוגות הנ"ל שני בני הזוג מילאו את השאלונים. בנוסף, בין נבדקות המחקר ישנן שתי נשים רווקות בהריון הראשון שהופרו על ידי תרומה מבנק הזרע, וכן שלוש נשים נשואות בהריון ראשון וחמש נשים נשואות בהריון שני שבני זוגן לא מילאו את השאלונים ולכן (בני זוגן) לא נחשבים למשתתפים במחקר זה. כיוון שבכל המדדים שנבדקו לא נמצאו הבדלים מובהקים בין המשתתפים הנמצאים בהריון שני למשתתפים הנמצאים בהריון שלישי או רביעי, לצורך מחקר זה משתתפים אלו אוחדו לכדי קבוצה אחת (להלן: קבוצת הריון שני+, N=35), שהושוותה לנבדקים המחכים לילדם הראשון (להלן: קבוצת הריון ראשון, N=33).

לציפיות שיש להורים לגבי ילדיהם פוטנציאל להשפיע על הילד במגוון דרכים. כך למשל, בניסוי בו תופעלו הציפיות של ההורה לגבי משימה שילדו התבקש לעשות ולגבי הדרך בה הילד צפוי להגיב למשימה זו, נמצא שהורים שהשתייכו לקבוצה שציפיותיה תופעלו באופן שלילי כך שיחשבו שמדובר במשימה שתלחיץ את ילדם הפגינו מעורבות-יתר במטלה שניתנה לילדם Creswell et al. במחקר אחר, נמצא שהורים שתפסו את ילדם כחרד ציפו שכאשר הילד יתבקש לפרש תסריטים (scripts) שניתן לפרש במספר דרכים, הוא יפרש את התסריט כמאיים. לכן, ברוב המקרים הורים אלו בחרו בפיתרון של הימנעות ובחרו כלל לא להראות לילדם את התסריטים (שם). בהקשר אחר, נמצא כי לציפיות הוריות השפעה הן על ההישגים האקדמיים של ילדיהם והן על בחירת המקצוע העתידית שלהם. כך לדוגמא, נמצא כי ציפיות ההורים ניבאו את הישגי הילדים במתמטיקה ובלשון, וכי ציפיות הוריות תיווכו באופן מלא את הקשר בין הישגי הילד במבחנים במתמטיקה לבין התפיסה העצמית של הילד את יכולותיו בתחום Neuenschwander et al. ניונשוונדר ועמיתיו סוברים כי מממצא זה ניתן להסיק כי התפיסה העצמית של ילדים מושפעת בין השאר מציפיות ההורים מהם (שם). נמצא גם שהציפיות של ההורים לגבי הקריירה העתידית של ילדם משפיעה על המוטיבציה של הילד לנסות ולהשיג את הקריירה המצופה על ידי הוריו (Chhin et al). בתחום זה הציפיות ההוריות משמעותיות אף יותר כאשר מדובר בציפיות לגבי העיסוק העתידי של בנות, ובנטייה של הבת לבחור בקריירה הנחשבת ל"נשית" אל מול קריירה הנחשבת ל"גברית", (שם).          

הדוגמאות הללו מדגימות את השפעת הציפיות של הורים מילדיהם לאחר לידת הילד – כלומר, ציפיות הוריות מהילד שההורים מכירים. אך ציפיות הוריות נוצרות עוד בטרם ללידת הילד. למעשה, תינוק נולד לתוך הקשר פסיכולוגי הכולל את הציפיות ההוריות מאופיו, התנהגותו, ומהקשר שיהיה לו עם הוריו (Mebert). נמצא גם שהציפיות של אמהות מהילד שהן נושאות בבטנן משתנות במידת מה במהלך ההריון (Kalmus at el.), וכי לפני הלידה הציפיות של נשים לגבי הורות היו חיוביות יותר ביחס למידה בה חוויית ההורות נתפסה על ידן בפועל, שנה לאחר לידת ילדן הבכור (שם). לאור תובנות אלו, נעשו מספר מחקרים על מנת להבין מהו המקור לציפיות ההוריות הקודמות ללידה, ואילו גורמים עשויים להשפיע על ציפיות אלו. יש לציין כי כל המחקרים שאצטט בפרק זה מכאן והלאה הינם מתאמיים, כך שלא ניתן להסיק מהם סיבתיות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

Second Child. Parenting: Science and Practice, Vol. 7 (2), 149-175.

Burney, R.V. & Leerkes, E.M. Links Between Mothers' and Fathers' Perceptions of Infant Temperament and Coparenting. Infant Behavior & Development, 33, 125-135.

Chhin, C.S., Bleeker M.M. & Jacobs, J. Gender-Typed Occupational Choices: The Long-Term Impact of Parents' Beliefs and Expectations. In Watt, H.M.G. (Ed); Eccles, J. S. (Ed), Gender and occupational outcomes: Longitudinal assessments of individual, social, and cultural influences, 215-234. Washington DC: American Psychological Association.

 Emmerson, N. Childhood Experiences, Expectations, and the Adjustment to Parenthood. Conference Abstract : APA Annual Convention.