‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי קבלת החלטות בענין הצבעה על החלטה עסקית?

 תוכן עניינים

תקציר       

סקירת ספרות    

שאלת מחקר ראשית והשערות מחקר    

שאלת המחקר    

השערות המחקר

שיטות מחקר ותיאור הנתונים       

אוכלוסיית המדגם       

כלי המחקר         

גבולות המחקר והמלצות למחקרי המשך        

ממצאים    

דיון ומסקנות      

נספחים      

מקורות ביבליוגרפיים 

החלטות הינן חלק אינטגרלי מחיי היום יום שלנו, בתחומים שונים. ישנן מספר דרכים לקבל החלטות, כאשר ההחלטה אינה נתונה בידי אדם אחד בלבד. אחת הדרכים הפופולריות לקבלת החלטות בקרב קבוצות, הינה הצבעות. הצבעות מתנהלות בשתי דרכים: באופן גלוי ובאופן סמוי לעיני הפרטים האחרים לקבוצה. שני אופני הצבעה אלה מביאים איתם השלכות והטיות שונות לאופי ההצבעה. (Baten, 2016)

התיאוריה השלטת בכלכלה, טוענת שהפרט יצביע תמיד עבור האפשרות שתמקסם את רווחיו. בפועל נראה כי פרטים אינם מונעים תמיד ממניעים אגואיסטים, אלא אלטרואיסטיים (Tyran, 2002).מחקרים שונים מוכיחים כי קיימים מניעים נוספים לבחירתו של הפרט, מלבד המניעים האמורים. מחקרים הראו כי בחירתו של הפרט תלויה באמונתו לגבי הצבעתם של חברי הקבוצה, לגבי תוצאתה הסופית של ההצבעה ולגבי היכולת שלו להשפיע עליה.

הצבעות מסוג זה קרויות: הצבעות הבעתיות. בהצבעות אלה, אנשים יטו לתמוך בהצבעה חברתית כאשר הם מאמינים שלתוצאותיה יש השפעה קטנה על רווחתם, וכאשר הם מאמינים שלהם יש השפעה קטנה על התוצאות. לכן, עולה האפשרות שהתוצאות של הצבעה לא ישקפו את הרצונות של המצביעים. אם מצביע מאמין שהרוב תומך בתוצאה שממקסמת את הרווחה שלו, אזי סביר שהמצביע יצביע על מנת להראות את תמיכתו בנורמה.

מכאן ניתן ללמוד שבחלק מהמקרים, הצבעות שמתקבלות בפועל, אינן משקפות את דעתם של הפרטים בקבוצה שהצביעו. מקרים שונים בהיסטוריה הראו שקבלת החלטות, שאינה משקפת את דעתם של כלל חברי הקבוצה, עלולה להיות בעלת השלכות שליליות. בעבודה זאת נעסוק במספר גורמים המשפיעים על ההצבעה של הפרט כמו: גודל הקבוצה, השתייכות הפרט לקבוצה וסגנון ההצבעה. חשוב להעלות מודעות לפקטורים הללו, בכדי לנסות לנטרל אותם בקרב המצביעים במהלך ההצבעה. (בהט, לויתן , 2016)

במהלך סמינר זה נרצה לבחון כיצד אופן ההצבעה: גלוי אל מול סמויה, משפיע על ההחלטות של הפרט, כלפי קבוצתו שלו וכלפי הקבוצה האחרת. תחילה, ניגשנו לספרות וממנה אספנו מידע אודות הנושא ופיתחנו את השערות המחקר שלנו. לאחר מכן, רצינו ליצור מידע ראשוני בכדי לבחון את ההשערות ולתת עליהן מענה. לשם כך אספנו נתונים מאוכלוסיית מדגם שמנתה כ-162 נבדקים. עשינו שימוש במחקר כמותי, בכלי שאלונים. את השאלונים ניתחנו באמצעות תכנה סטטיסטית, spss. עשינו שימוש בסטטיסטיקה תיאורית והיסקית כאחד. ערכנו רגרסיה לינארית ועשינו שימוש במדדי המתאם פירסון וספירמן. את הממצאים המנותחים, עיבדנו לידי מסקנות ודיון על מנת לאשש או להפריך את ההשערות.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)