‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חשבון בנק משותף (נוחות)?

תוכן עניינים

פתיח

סוגים ומטרות שונות לחשבון בנק משותף

ביטול הוראות

שינוי תנאי החשבון

זכויות החתימה בחשבון משותף

פרק 1: קרן משותפת - חשבון בנק משותף בין שני שותפים שווים, למשל בני זוג

1.1 האם כדאי לפתוח חשבון בנק משותף

1.2 חסרונות בניהול שני חשבונות נפרדים

1.3 מתי כן מומלץ לנהל שתי חשבונות

1.4 חשבון משותף בעת פרידה וגירושין

1.5 הוראות קבע וחיובים עתידיים

1.6 פירוק חשבון משותף בעת פרידה וגירושין

1.7 הקשיים שיוצר החוק

1.8 משטר איזון משאבים מול משטר הלכת שיתוף

1.9 הבעייתיות הטמונה באיזון משאבים

1.10 שיטות משפט אחרות

1.11 דרכי התמודדות עם הבעיה

1.12 קביעת המועד בו חדלו יחסי השיתוף לחול

1.13 בעיות הקמות בעת פירוק החשבון

1.14 סיכום פרק

פרק 2: קיזוז מחשבון משותף

2.1 מה גובר על מה? השליטה או הזכות הקניינית

2.2 הסיכונים הקיימים בקיזוז בחשבון בנק משותף

2.3 פסיקה רלוונטית

2.4 סיכום פרק

פרק 3: הקניית מתנה דרך חשבון הבנק

3.1 סעיף 1 וסעיף 6 לחוק המתנה

3.2 פתיחת חשבון משותף לצורך מתנה

3.3 פס"ד איילה סלי נ' עיזבון קרל שפר

3.4 סיכום פרק

פרק 4: חשבון משותף כתחליף לצוואה

4.1 הסבר כללי

4.2 סעיף 13א(ב) לפקודת הבנקאות

4.3 סעיף היוותרות בחיים

4.4 פסיקה רלוונטית

4.5 חקיקה רלוונטית

פרק 5: חשבון נוחות

5.1 חוק השליחות

5.2 פסיקה רלוונטית

5.3 מהו יפויי כוח?

5.4 מה כדאי יותר לצרף לחשבון?

5.5 בשמו ובמקומו של השולח

5.6 עבור מטעם למען השולח

5.7 שליחות ופעולה עצמית של השולח

5.8 סיכום פרק

סיכום

ביבליוגרפיה

סמינריון זה יעסוק במתנה באמצעות חשבון בנק משותף ובהיבטים נוספים של הקניה דרך חשבון בנק. נהוג לערוך הבחנה בעניין נטל ההוכחה, בין חשבון שנפתח מלכתחילה במשותף לבין חשבון שנפתח מראשיתו על שם אחד השותפים בלבד, ובשלב מאוחר יותר הופך החשבון למשותף. כאשר מהתחלה נפתח חשבון בנק משותף שאז החזקה היא שהכספים בחשבון הם בבעלות משותפת אלא אם כן הוכח להיפך[1]. לעומת זאת, חשבון שנפתח ע"ש אחד השותפים בלבד ואך ורק בשלב מאוחר יותר הפך לחשבון משותף שאז דרושה הוכחה בדבר גמירת דעת "הנותן". כעולה מן הפסיקה^[2], נטל ההוכחה הנדרש כדי להוכיח שותפות בחשבון במצב בו הוסף אדם לחשבון קיים, חל על הטוען לשותפות הוא נטל מוגבר.

העיקרון שנקבע על ידי בית המשפט העליון ואשר אומץ ע"י ערכאות הכפופות לו, הוא שכל רכוש מכל מין וסוג שהוא, בעניינינו חשבון בנק משותף, אשר נצבר במהלך חיי הנישואין כל עוד בני הזוג חיו תחת קורת גג אחת ונשמר מינימום של חיים משותפים - שייך לשני הצדדים בחלקים שווים, בלא חשיבות על שם מי הוא רשום^[3].

כמו כן, בכל הקשור לחלוקת רכוש בין בני זוג, בישראל, נהוגה שיטת חלוקת רכוש על-פי מועד נישואיהם. היינו, יש לערוך הפרדה בין בני זוג שנישאו לפני 1.1.74 - מאחר וחלה עליהם חזקת השיתוף, לבין בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74 - מאחר ועליהם חל חוק יחסי ממון^[4] והסדר איזון משאבים.

ישנן שתי ערכאות משפטיות להן הסמכות מכוח חוק לדון בסוגיית הרכוש בין בני זוג נשואים וידועים בציבור במדינת ישראל: האחת, בית המשפט לענייני משפחה^[5] והשנייה- בית הדין הרבני^[6].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גבריאלה שלו, אפרים צמח דיני חוזים. מהדורה רביעית, הוצאת נבו (2019)

[1] R Ben Oliel "The juridical nature of the bank depositor relationship" Isr. Law Rev. 2013 Jerusalem

Esther Hayut, Limits of the Law, in THE CULTURE OF JUDICIAL INDEPENDENCE IN GLOBALIZED WORLD 73 (Shimon Shetreet & Wayne McCormack eds., 2016)

[2] ע"א ברעם נ' גרטי פד"י לח (2) , 45.

[3] חוק הירושה,התשכ"ה – 1965.

[4] חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973.(להלן ייקרא "חוק יחסי ממון")

[5] חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה -1995. (להלן ייקרא: "החוק"). 

תח-חסינה