‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי כליאת נשים?

תוכן עניינים

מבוא

1. תפיסות שונות באשר לכליאת נשים

2. עבריינות נשים

3. אמהות לצד כליאה

4. תפקידו של מנהל בית הסוהר, תכונותיו והדילמות העומדות בפניו

5. דילמות בניהול בית סוהר לנשים

סיכום

מקורות

עבודה זו תעסוק בדילמות בכליאת נשים. כמו גם, יושם דגש על תפקידו תכונותיו והדילמות של מנהל בית הסוהר כפי שהם באות לביטוי בניהולו. מטרת העבודה הינה לענות על השאלה, האם כליאה בקרב נשים מהווה עונש מרתיע או מענה שיקומי.

על מנת להשיב על מטרת העבודה,תוצג תחילה התפיסה הרווחת בהקשר לכליאת נשים וההשלכות הנובעות מכך. כמו כן, יוצגו דילמות שעולות מתפקידו ותוך כדי עבודתו של מנהל בית הסוהר, וכןהאתגרים העומדים בפניו, בעוד האתגר המרכזי והקשה ביותר, לו ניתן הדגש בעבודה זאת הוא השמירה על כבוד האדם, חירותו וזכויותיו. ולבסוף, יצגו הדילמות הייחודית בניהול בית סוהר לנשים , אשר דורשות מאמץ והתחשבות יתר על המידה, וזאת בשל העובדה כי, מדובר באוכלוסייה לא פשוטה בעלת מאפיינים וצרכים מיוחדים.

מה אנו יודעים על נשים בחברה, על תפקידן, על זכויותיהן ועל תפיסתן המגדרית? מה חשבו עליהן לפני כ- 100 שנים ומה חושבים עליהן כיום? איך נוצר ידע על נשים בכלל ועל נשים עברייניות בפרט ומה מקומן בתחום הקרימינולוגי? האם צבירת הידע היא אובייקטיבית, נטרלית ונטולת הכוונה? או שמא היא סובייקטיבית, מכוונת, כוללנית ומתועלת? (אייזנשטדט, סופר ושטיינברג).

פרויד גרס כי תפקיד האישה מרכזי ומהותי ברקע ההתפתחות האנושית, בייחוד כאובייקט אמהי בהתפתחותו של תינוקה. תיאורה של האישה על פי פרויד כישות חסרה, מפוצלת ומסורסת, הנתונה בידי גורלה הביולוגי, שימר את נחיתותה בחברה. יתר על כן,פרויד ראה באישה אובייקט ריק וחלול, כך שרק הפאלוס הגברי יוכל למלא אותה ולהעניק לה משמעות ואף תפס אותה כאובייקט טמון בפיצול, בין היותה נחותה ומופקרת מבחינה מינית לבין היותה אם מהוגנת.

עם זאת, במרוצת השנים ובראשית שנות ה- 70 של המאה העשרים - הפמיניזם הליברלי החל להשמיע קולו בשיח הפמיניסטי ואף הנחה את הפעילות הפמניסטית המשפטית אשר עמדה במרכז מצעה של תנועת הנשים המתחדשת אשר פעלה לביטול הדיכוי הנשי. זרם פמיניסטי זה התבסס על נדבכים מרכזיים של המחשבה הליברלית אשר במרכזו עמדה תפיסת האישה כיצור רציונלי שאינו נבדל מן הגבר והזכאי להינות אפוא מאותה האוטונומיה ולהגיע באופן דומה לידי מימוש עצמי. בהתבסס על רציונל זה של דמיון בין המינים ומכוחם של עקרונות משפטיים של שוויון, נגזרה התביעה הפמניסטית הליברלית לתת זכויות והזדמנויות שוות, שהיו שוות לזכויות ולהזדמנויות שגברים נהנו מהן(רימלט).

התפתחות התנועה הפמניסטית בראי התקופה מדגישה את פער היחסים שבין גברים לנשים בחברה הפטריארכלית השלטת; המדובר ביחסים בין מעמד של שליטים (גברים) לנשלטים (נשים), כאשר השיח הכללי והמשפטי ותכניהם הם כלי שרת בידי המעמד השליט לשימורם של יחסי ההיררכיה בין המינים ולהנצחת נחיתותן של נשים בחברה. היחס לאישה היה כאל אובייקט שולי ומיני לתשוקה הגברית; יחס התרם לשימור יחסי הכפיפות והשליטה בין גברים ונשים ולהנצחת הפליית הנשים. במצב החברתי הקיים, טען הקול הפמיניסטי, כי גברים נהנים מאוטונומיה וחירות ואילו נשים כקבוצה מוכפפות לדומננטיות גברית ומחוזקות במצב של העדר כוח וקורבנות (רימלט).

מתקיים אי-שוויון בסיסי ביחסי הכוחות שבין גברים לנשים בחברה; חברה פטריארכלית בה שורר דיכוי נשילרבות התעללויות מיניות, פיסיות, כלכליות ורגשיות, בעוד שכל ניסיון לקדם את מעמדן חייב לקחת בחשבון את הקשר הכוחני-מיני המאפיין את היחסים בין המינים. שוויון במונחים של מתן יחס דומה לדומים, אינו עקרון ניטרלי שנועד לקדם את השוויון בין המינים כפי שהוא מתחזה להיות, אלא הנו חלק ממנגנון התורם לגיבושם של יחסי ההיררכיה בין המינים ולהנצחתם. לפי עקרון זה, התייחסות שונה לשונים אינה בבחינת הפליה, שהרי שוויון אינו מחייב התייחסות דומה לשונים, אלא רק לדומים. בעולם פטריארכלי שבנו גברים וששלטו בו גברים, המושגים 'דומה' ו'שונה' מוגדרים עם זאת מתוך חוויית חייהם של גברים ומשקפים אך ורק את תפיסותיהם הן כלפי עצמם והן כלפי זולתם. הגבר הוא נקודת המוצא המובנת מאליה והאישה היא בראש ובראשונה האחר, ה'שונה' (רימלט).

את לבה של הבעיה הנשית ראה הפמיניזם הליברלי כנעוץ במגבלות החוקיות הפורמליות שמנעו מנשים השתתפות פעילה ושווה במגזרים שונים של החיים בהסתמך על תפיסות סטריאוטיפיות בנוגע לקיומם של הבדלים מהותיים בינן לבין גברים. הנחת היסוד הפמניסטית הייתה כי קידום וביסוס עקרון שוויון על בסיס מגדר יביא לידי ביטולן של כל אותן נורמות חוקיות שיצרו הבחנות מפלות בין גברים לנשים בהסתמך על מגדרם בלבד וראתה את מימושו השלם של עקרון השוויון במתן יחס משפטי דומה לגברים ונשים (רימלט).

הפמניזם הליברלי גיבש תפיסת שוויון שנסמכה על שתי הנחות יסוד. האחת הייתה שהכרה שיפוטית בדמיון מהותי בין נשים לגברים מהווה תנאי מקדים והכרחי לצורך החלטתו של עקרון השוויון על נשים והשנייה הייתה שמתן יחס דומה לשני המינים הוא ביטויו המובהק של רעיון השוויון המגדרי. את זכותן של נשים לשוויון פירש אפוא השיח הפמיניסטי כזכות שמימושה הראוי יבוא לידי ביטוי בהחלתם של כללים משפטיים דומים על גברים ועל נשים כאחד. עם זאת, עיקר הקושי שניצב בפני השיח הפמיניסטי בהקשר זה נגע להנחלתו של עקרון השיוויון על סוגיות שנגעו להבדלים הביולוגיים בין המינים אשר תרמו לשימורם ולחיזוקם של הסטריאוטיפים הפטריארכליים (גיליגן).

בשל השימוש ההיסטורי והמפלה בהבדלים הביולוגיים בין המינים, הניח הפמיניזם הליברלי כי הדגשת פונקציות הפריון וההולדה הייחודיות לנשים תסכל את החלתו על עקרון השוויון על נשים. לפיכך, תפיסת 'הדומות' שאותה ניסה השיח הפמיניסטי לקדם בתקופה הרלוונטית הייתה תפיסה שניסתה להמעיט ככל האפשר במשמעות ההבדלים הביולוגיים בין המינים (גיליגן).

על פי הגישה הפמיניסטית, האימהוּת נתפסת כמוסד חברתי-פוליטי המושתת על מסקנות ודעות היסטוריות של האדרת מוסד האימהוּת, המשמש לדיכוי נשים ולקורבנותן על ידי החברה הפטריארכלית ואשר מקדשת את הקדשת חייהן של הנשים לילדיהן. על בסיס תפיסה זו, קמה הקריאה לעידוד תפיסת האימהוּת כמקור לעוצמה, תוך הדגשת הכוח הנשי ככוח בונה ולוחמני וככזה התומך בהבניית הזהות של ילדיה 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

גיל שפטל אחריות הקפידה במשפט הפלילי (הוצאת נבו, 2018)

לרנאו, חגית. עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס

תח, חסינה