‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הורות חד מינית ?

תוכן עניינים

מבוא

פרק א: הזכות להורות

א.1. הזכות להורות – כזכות שלילית וכזכות חיובית

פרק ב: הזכות להורות חד מינית 

ב.1. כיצד ניתן לעגן את הזכות להורות חד מינית בישראל?           

ב.2. מודלים אפשריים לשימוש בחוק היסוד לביסוס מעמדם של זוגות חד-מיניים. 

ב.3. השינוי במעמדם המשפטי של ההומוסקסואלים והלסביות

בית המשפט מול בית הדין הרבני ביחס לחד מיניים והורות הומוסקסואלית

פרק ג: הגשמת הזכות

ג.1. אימוץ

ג.2. תרומת זרע

ג.3. תרומת ביציות

ג.4. פונדקאות / הסכם נשיאת עוברים

פרק ד: הגשמת הזכות ע"י זוגות חד מיניים: הומוסקסואלים מול לסביות 

ד.1. אימוץ

ד.2. תרומת זרע

ד.3. תרומת ביציות

ד.4. פונדקאות / הסכם נשיאת עוברים

ד.5. הורות משותפת

פרק ה: המצב הראוי

סיכום 

ביבליוגרפיה

עבודה זו תבדוק הסוגיה תוך סקירת בית המשפט מול בית הדין הרבני ביחס לחד מיניים והורות הומוסקסואלית. ביה"ד הרבני בעקרון לא מכיר כלל בזכות להורות של חד מיניים וביה"ד הרבני כן מכיר בכך בתנאים מסויימים.

בעבודה זו ניסינו להתמודד עם הנושא המורכב והרגיש (עדיין) במדינת ישראל של זוגות חד מיניים וזכותם להורות. לגישתנו, סוגיה זו היא סוגיה שהיא גם משפטית וגם חברתית כאחד, וקשה מאוד להפריד בין השתיים. ההכרה המשפטית בזכות שכזו צריכה להיות מלווה בשינוי חברתי, ואילו שינוי חברתי עליו להיות מגובה בשינוי משפטי ראוי.

ראינו כי הזכות להורות במובנה הרחב, נתפסת על ידי כל כזכות טבעית, וזכות שהיא בעלת משמעות חברתית חשובה מאוד - הגשמתו העצמית של אדם, המשכיותו, טביעת אצבעו בעולם - כל אלה נעשים על ידי הקמת משפחה הכוללת הבאת ילדים לעולם.

ראינו גם כי כאשר אדם או זוג נזקקים לעזרה רפואית על מנת להביא ילדים, אזי מתגלה הפן הפוזיטיבי של הזכות להורות, הפן המטיל חובה על המדינה לפעול ולעזור בהגשמתה של זכות זו. למדנו עוד כי לאור ההתפתחויות בפסיקה ובחקיקת חוקי היסוד בישראל, ניתן לבסס משפטית זכות זו גם עבור האוכלוסיה החד-מינית בישראל.

סקרנו את דרכי הפעולה להגשמת הזכות להורות במקרים בהם ישנו צורך בהתערבות רפואית או רגולטיבית, וראינו כי רק חלק קטן מן החלופות מתאים לאוכלוסיה החד-מינית בכללה, וחלק קטן עוד יותר מתאים לאוכלוסיה ההומוסקסואלית (גברים) לעומת האוכלוסיה הלסבית.

ראינו כי התפתחה תופעה מעניינת של פתרונות שצמחו מהשטח, במטרה להגשים את השאיפה והזכות להיות הורה, בהיעדר הסדרה מתאימה.

אותם פתרונות, לדעתנו, משקפים את הנחישות ואת קיומן של עובדות בשטח שאין להתעלם מהן. בסופו של דבר, המבחן המשפטי שמכריע שוב ושוב בכל הקשור לדיני משפחה הוא "טובת הילד", ועל כך אין חולקין. אנו גורסים בעבודה זו, כי טובת הילד דווקא מחייבת הכרה במסגרות משפחתיות אלטרנטיביות אלה, ואף אם ימצא כי הן אינן הולמות – אזי יש לדאוג לחלופות הולמות שתאפשר לאוכלוסיה החד-מינית את הגשמת הזכות להורות, תוך קיום יחסי גומלין חיוביים עם החברה והמשפט.

התעלמות מהמתרחש בכל הקשור למושג המשפחה בישראל הוא לא דבר חיובי. במקרה של האוכלוסיה החד-מינית, אי מתן הזכויות לחבריה גרר היווצרות של פתרונות יצירתיים יותר ויצירתיים פחות, אך דומה כי דווקא הלאקונה והיעדר ההתייחסות החוקים למצבי ביניים אלה השיגו את התוצאה ההפוכה – היעדר מוחלט של פיקוח והיווצרות מודלים שהמשפט אינו מכיר בהם. משמעות הדבר היא סוגיות משפטיות מורכבות בעתיד הלא-כל-כך רחוק, כאשר יצטרכו לדון בירושות, שארים ומזונות של חברי משפחה שאינה מוגדרת היטב מבחינת החוק. דבר כזה עשוי בנקל להוביל להעלאת רמת הבלבול ואי הוודאות השוררת ממילא בתחום דיני המשפחה, תגרום לדיסהרמוניה פסיקתית ואף חקיקתית. כל המתואר הם תרחישים סבירים בהחלט, שלא ניתן לומר עליהם כי הם יעילים או תורמים למי מהצדדים, וכל זאת מבלי להזכיר את ההשלכות החברתיות שעשויות להתלוות לפרשיות מסוג זה.

מסקנתנו בעבודה זו היא פשוטה וקצרה – שוויון. השוואת הזכויות והגדרות החוק בין זוגות שוני מין לבין זוגות חד מיניים, בשינויים הרלוונטיים המחויבים, תבטל את העיוותים הלא-נחוצים שתוארו בעבודה ותאפשר לכל אדם המשכיות והגשמה עצמית על ידי הקמת משפחה, תוך שמירה מקסימלית על טובת הילדים. לצעד שכזה תהיה גם השפעה חברתית חיובית, שבתורה תשפיע ישירות על טובת הילד, שיהנה מסביבה תומכת ומחוויה לא חריגה.

לרוע המזל, ההתנהלות המשפטית והפוליטית בישראל לא מותירה מקום רב לאופטימיות באשר לשוויון מלא, אולם נראה כי שינוי מסוים כבר החל להתרחש. מאבקי זכויות מתרחשים לאט ובנחישות, ותלויים באופן קריטי בתמיכת החברה ובקבלתם. ניתן לקוות כי השינוי ימשיך אל מגמת השוויון, ובכך נתקדם עוד צעד אל עבר חברה ליברלית, מוסרית, שיודעת לשמור על זכויות הפרט תוך שמירה על אינטרסים קבוצתיים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ריבי אפרת. זוגיות חד-מינית כהוויה היוצרת משמעות ייחודית. חברה ורווחה, כ"ט(1), 7-38.

תח