עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:


עבודה אקדמית סיכול ממוקד, דמוקרטיה מתגוננת, פרשות אחמד יאסין, סאלח שחאדה, נוהל שכן, טרור סיכולים, מודל הדמוקרטיה המתגוננת


‏390.00 ₪

33 עמודים

עבודה אקדמית מספר 12037
עבודה אקדמית סיכול ממוקד, דמוקרטיה מתגוננת, פרשות אחמד יאסין, סלאח שחאדה, נוהל שכן, טרור סיכולים, מודל הדמוקרטיה המתגוננת

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי סיכולים ממוקדים לאור עקרון הדמוקרטיה המתגוננת?

תוכן עניינים

פרק 1 - מבוא    

פרק 2 – מקרי הבוחן      

הגדרת המונח סיכול ממוקד        

אחמד יאסין      

סלאח שחאדה   

נוהל שכן           

פרק 3 – איך מדינת ישראל מתמודדת עם טרור – מודל הדמוקרטיה המתגוננת

דמוקרטיה מתגוננת        

מנגנוני הדמוקרטיה המתגוננת בישראל    

חקיקה  

תקנות ההגנה (שעת חירום)

הפקודה למניעת טרור

פסילת התארגנות פוליטית תומכת טרור   

אמצעים צבאיים לסיכול טרור    

פרק 4 – דיני מלחמה וזכויות אדם במלחמה         

הגבלות על שימוש בכוח בעת סכסוך מזויין:         

חוקיותו של הסיכול הממוקד עפ"י המשפט הבין-לאומי    

חיסול ממוקד בעת מלחמה          

ההבחנה בין לוחמים לאזרחים    

המשפט הישראלי והסיכול הממוקד        

נוהל שכן           

פרק 5 – סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה      

 

האם ישראל שמרה על זכויות האדם בקרב הפלשתינאים בזמן אינתיפאדת אלאקצא? זהו נושא העבודה. התשובה הנכונה תלויה במי שנשאל ומתבקש לתת תשובה.

ארגוני זכויות אדם מתנגדים לפגיעה בבני אדם ולא משנה סיבת הפגיעה, הם אמרו ואומרים כי המדינה פוגעת באזרחים חפים מפשע וכי יש להימנע מכך. גם לגבי חיסול ממוקד שיש לגבי המחוסל זיהוי ודאי מתנגדים אלו בטענה כי עדיין הכוונה לבצע פיגוע היא חשד ולא עובדה, כי עדיין הוא זכאי למשפט הוגן ולכן יש לתופסו לשבותו ולשפוט אותו, כי חיסול ממוקד הוא למעשה הוצעה להורג ללא משפט, כי יש סכנה בכל רגע נתון לאזרחים תמימים ולכן אין לבע סיכולים ממוקדים ולהשתמש בנוהל שכן. לגבי נוהל שכן הם צודקים לדעתי.

אותם אלו שמתנגדים מביאים את החוק הבינלאומי ודרכו הם מפרשים את היות המדינה מפירה זכויות אדם. בנושא החיסולים הממוקדים הקימה המדינה ועדת בדיקה ולגביה טוענים המתנגדים כי זו ועדה מטעם. [1]

מצד שני, הצבא, כוחות הביטחון האחרים, הדרג המדיני פוליטי דוגלים בחיסולים ממוקדים וטוענים כי ככל שמפגעים ידעו כי הם עלולים להיות מחוסלים, ככל שידעו מה קרה לחבריהם שחוסלו, ככל שלא ידעו מה יודעת המדינה לגביהם, כיצד היא עוקבת אחריהם והאם החליטה לחסלם או לא, כך יגרום דבר זה להכנסת פחד ויצירת הרתעה בקרב המפגעים. נטען כלפי המתנגדים כי עצם ההתנגדות שלהם מעודדת את המפגעים להמשיך בפעילות נגד המדינה. להצדקת ביצוע החיסולים מביאה המדינה את הדין הבינלאומי ומראה כי על פיו אין המדינה עוברת על החוק ומקיימת אותו, ובכל מקרה היא מקיימת את חוקי המדינה המאפשרים לה ביצוע פעולות אלו. לראייה, עדיין המדינה או מי מאזרחיה שהיה מעורב בביצוע חיסולים ממוקדים לא נשפט או הוזמן למשפט בבית הדין הבינלאומי בהאג.

מסתבר כי גם המתנגדים וגם המדינה מסתמכים על הדין הבינלאומי ועל חוקי המדינה כאשר אלו טוענים כי נפגעו זכויות אדם ואלו טוענים כי לא נפגעו. מי צודק כאשר אותו חוק מפורש בכיוונים שנים?

אני בוחר לאמץ את עמדת בג"ץ שלדעתי שומר ומפרש את החוק הישראלי והבין לאומי והוא נקי משיקולים זרים. באומרי שיקולים זרים כוונתי היא לשיקולים פוליטיים שמניעים את הדרג המדיני השילטוני שנבחר בבחירות דמוקרטיות להנהיג והוא יוצר מדיניות שמועברת לדרג הצבאי לביצוע. זוהי מהותה של דמוקרטיה והפררוגטיבה השילטונית שסוברני להחליט על מדיניות כראות עיניה, כל עוג היא מקיימת את החוק. בג"ץ נקי משיקולים אלו ורק החוק מוליך אותו בהחלטותיו. אני לא טוען ואין לי ספק כי ביטחון המדינה עומד אל נגד עיניו של בג"ץ בבואו לבדוק החלטות בנושא של פגיעה בזכויות אדם. בג"ץ בתוך עמו הוא חי. אבל שופטי בית הדין הגבוה לצדק יודעים לעשות את ההבחנות ולהגיע למסקנות הנכונות לדעתי. [2]

העובדה היא שבנושא נוהל שכן החליט בגץ ופסק כי הוא נוגד אתת החוק והחוק הבינלאומי ואסר על קיומו. בנושא החיסולים הממוקדים קבע בג"ץ כי הם חוקיים ומתנהלים על פי החוק ועל פי הדין עם כי יש לבצע שינויים ולקבוע כללים מחמירים לגבי מותר ואסור.

בחודשי הקיץ חווינו כולנו את מבצע צוק איתן שבו המשך 55 ימים הותקפה מדינת ישראל על ידי ארגוני טרור מכיוון עזה. חיל האויר וחיל הים ביצעו אלפי גיחות תקיפה ובתוכן גם חיסולים ממוקדים. החיסולים כוונו לחוליות שהיו בדרך לשגר רקטות, כאלו ששיגרו רקטות לעבר ישראל וגם כלפי דרגי פיקוד בכירים שבראשם מוחמד דף, רמטכ"ל החמאס.

במהלך המבצע נחשפנו לעשרות סרטונים בהם נראים החיסולים, לצד הקלטות של טייסי חיל האויר שמדווחים על זיהוי מוחלט, מצלמים את המותקפים, מצלמים את הביצוע, וכל זאת לצד דיווחים על הימצאות חפים מפשע לצד המבוקשים, מה שגרם לביטול פעילות ההתנקשות. גם מבוקשים שנמלטו לאמבולנס לא נפגעו משום החשש שלא ידוע מי נמצא בתוכו.

אנו בתקופה שבה כל פעילות מצלמת ומוקלטת וניתן לראות כי הוראות בג"ץ שניתנו בבג"ץ שחאדה מיושמות, לפעמים תוך ידיעה ברורה שחוליית טרור נמלטה מעונש במחיר של הימנעות מפגיעה בחף מפשע. [3]

מסקנתי מעבודה זו, ומהחיים במדינת ישראל היא כי מדינת ישראל לא תמיד שומרת על זכויות האדם, אי השמירה לעיתים נעשה על מנת למנוע פגיעה בצד שלנו ולפעמים הוא נעשה ללא סיבה נראית לעין, דעתי היא כי מקרים אלו הם חריגים ובחלק מהם המבצעים גם נענשים אך באופן כללי וגורף, המדינה כן שומרת על זכויות אדם של הפלשתינאים.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ספר העובדות העולמי של ה-CIA, 2018

יצחק רבין - חייל, מדינאי, מנהיג, הוצאת דביר, (2017)

ארד עוזי. המל"ל - המאבק להקמתה של "המועצה לביטחון לאומי" וביסוסה בצמרת (עם לימור בן הר), דביר, (2016)


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)