‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעתה של המדיה על המנהיגות הפוליטית?

תוכן עניינים

מבוא

פרק א – מנהיגות, כריזמה, פרסונליזציה

פרק ב – הטלוויזיה ופרסונליזציה

פרק ג – האינטרנט ופרסונליזציה

פרק ד – ברלוסקוני והטלוויזיה, אובאמה והאינטרנט

סיכום

ביבליוגרפיה

הפוליטיקה היום מאופיינת בהיחלשות מעמדן של המפלגות כמעצבות הדרך והתעצמותה של התקשרות שהובילה לחיזוק והישענות על תדמית הפוליטיקאי או מנהיג כסמל המייצג את המדינה. כלומר דמותו של המנהיג הפכה להיות חשובה מהמפלגה אליה הוא משתייך וכל ההתעסקות בדמותו הפכה לאישית. אזרחי המדינה מוצאים עצמם יותר מתמיד קשורים למנהיג ומתייחסים אליו כסמל המייצג אותם או להיפך במידה ואינם תומכים בו. כפי שמטפורת המגדלאור קבעה, כך גם היחס כלפי מדינות אחרות בידי התקשורת והאזרחים המתבוננים מחוץ למדינה המסוקרת. [1]

הפוליטיקה נהפכה ליותר מתוקשרת והשפעתה של התקשורת הולכת וגדלה בין אם זה דרך העיתונות הכתובה, הטלוויזיונית או הדיגיטלית-אינטרנטית. ישנם יתרונות וחסרונות לכך שנבדקו בעבודה זו, בין היתרונות ניתן למצוא את השקיפות והורדת המנהיג לרמת העם והאפשרות לתקשר עמו ישירות ובין החסרונות ניתן למצוא את הקושי שנוסף למנהיגים המחויבים למענה מהיר כמעט ללא זמן התייעצות, דבר העלול להוביל להחלטות שגויות. בנוסף, ההתעסקות בתדמית עלולה להוביל מנהיגים להתעסק יותר בפופולריות שלהם ופחות במדיניות והחזון שלשמו נבחרו ע"י הציבור.

מטרת עבודה זו הייתה לבחון את תופעת הפרסונליזציה של המנהיגות דרך אמצעי המדיה והשפעתם על המנהיגות הפוליטית. תחילה פניתי לבחינת מושגי היסוד. ניתחתי את מושג המנהיגות והמנהיגות הפוליטית והעמקתי בדיון על משמעותו ומאפייניו של מושג זה בעזרת חוקרים מדיסציפלינות הפסיכולוגיה והסוציולוגיה. לאחר מכן ניתחתי את אחד מהמרכיבים הנחוצים לפוליטיקאי החדש בעידן התקשורת החדשה וזוהי תכונת הכריזמה, גם כאן שולבו דיסציפלינות שונות ודעות של חוקרים מעולם הפסיכולוגיה, סוציולוגיה, תקשורת ומדעי המדינה. לבסוף דנתי בתופעת הפרסונליזציה, הגדרתה והשלכותיה.

בפרקים ב' וג' סקרתי את תופעת הפרסונליזציה ביחס לטכנולוגיות אמצעי התקשורת - הטלוויזיה והאינטרנט, הן מבחינה חיובית ושלילית וגם מבחינת ההשפעה על המנהיגים ועל האזרחים. בפרק ד' ביצעתי אינטגרציה של החומר התיאורטי מהפרקים הקודמים ובחנתי שני מנהיגים מדמוקרטיות מערביות ביחס לטכנולוגיות בהן עשו שימוש לצורך פרסונליזציה.

ניתן לסכם שהפרסונליזציה של המנהיגות ברוב המקרים הינה בעלת השפעה חיובית על המנהיגות הפוליטית. אמצעי התקשורת, הטלוויזיה והאינטרנט, מחייבים את המנהיגים להיות קשובים לציבור ומביאים לכך שהקשר עם הפוליטיקאים המועמדים והנבחרים הופך לפרסונלי-אישי מכיוון שגם הציבור חפץ בגישה אל הנבחרים בכדי להשפיע על מדיניותם ולהביע את דעותיהם בפניהם. בנוסף, גם לפוליטיקאים יש אינטרס להיות בקשר ישיר עם ציבור הבוחרים על מנת להתאים את עצמם לצרכיהם וציפיותיהם ולהבטיח את המשך כהונתם בתפקיד בקדנציות נוספות. ברוב המקרים זהו מצב אופטימלי בו שני הצדדים זוכים, והטכנולוגיות כיום, במיוחד האינטרנט, מאפשרים זאת. עם זאת, הוצגו בעבודה זו גם חסרונות לפרסונליזציה, ביניהם נמצא שהפרסונליזציה מביאה לצמצום או רידוד החשיבות של נושאים פוליטיים מורכבים להצלחות אישיות של פוליטיקאים מסוימים. ניתן לראות זאת בפרק ד' בנוגע לכהונתו של ברלוסקוני באיטליה.

לאור ממצאי העבודה והדעות שהובאו כאן ממספר חוקרים הנני משער שעוד לא התחלנו לגרד את פני השטח של מירב היכולות שיש לטכנולוגיות התקשורת החדשה להציע. אני מאמין שההכלאה שנראית היום בין האינטרנט והטלוויזיה יחד עם התרבות הרשתות החברתיות והשימוש בהן ע"י רוב הפוליטיקאים והציבור יובילו אותנו לכיוון פוליטיקה ישירה יותר מתמיד. אינני מאמין שזאת תהיה הפוליטיקה הישירה של יוון העתיקה, אך עצם היכולת לשלוח טענה לשר או נשיא באמצעות לחיצת כפתור בנוסח "פוסט" בפייסבוק ולזכות לתגובה מראה שיש עתיד ולאן לשאוף ולהתפתח, כל זאת בתנאי שאנו בשליטת המידע המתקבל ולא חברות ענק בעלות אינטרסים. [2]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, (2017)

יצחק רבין - חייל, מדינאי, מנהיג, הוצאת דביר, (2017)