עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית קולנוע להט"ב, הבניה קולנועית קוויר, הקולנוע הישראלי, קולנוע אמריקני לבנים שחורים גזע, ייצוג מזרחיים הומוסקסואלים (12034)


‏390.00 ₪

38 עמודים

עבודה אקדמית מספר 12034
עבודה אקדמית קולנוע להט"ב, הבניה קולנועית קוויר, הקולנוע הישראלי, קולנוע אמריקני לבנים שחורים גזע, ייצוג מזרחיים הומוסקסואלים

שאלת המחקר

כיצד הקולנוע הישראלי מעצב זהויות קווירות מזרחיות בהשוואה ליחסו של הקולנוע האמריקאי כלפי זהויות קוויריות לא לבנות?

 תוכן עניינים

מבוא

אופן ניתוח הממצאים

 

פרק1. -היחס של המשפחה כלפי הקוויר/ית הלא לבן/ה 

 

פרק 2.-יחס שיווני לעומת אקזוטזציה של הקוויר/ית הלא לבן/ה

 

פרק 3- שימוש בדמויות הקוויריות הלא לבנות , כאמצעי לבקר עימותים אתניים

 

פרק 4- היבטים אידיאולוגיים של ההבניה הקולנועית של יחסי המין ואינטימיות

 

מסקנות

 

ביבליוגרפיה

 

בעבודה זו בדקתי כיצד הקולנוע הישראלי מעצב זהויות קווירות מזרחיות בהשוואה ליחסו של הקולנוע האמריקאי כלפי זהויות קוויריות לא לבנות? האם הבניה קולנועית זו מחזקת סטריאוטיפים בעיתיים או מפרקת אותם.

כדי לענות על שאלות אלו התמקדתי בסרטים Paris Is Burning ( Jennie Livingston,ארה"ב), הבועה (איתן פוקס , ישראל), נמס בגשם (ערן דורון, ישראל), Brother to brother (Rodney Evans,ארה"ב).

התרכזתי בהיבטים הבאים של היצירות : היחס של המשפחה כלפי הקוויר/ית הלא לבנים/ות, יחס שיווני לעומת אקזוטזציה של הקוויר/ית הלא לבן/ה, שימוש בדמויות הקוויריות הלא לבנות , כאמצעים אתניים לבקר עימותים בחברה, היבטים אידיאולוגיים של ההבניה הקולנועית של יחסי המין ואינטימיות.

 

הסרט "פריז בלהבות" מתחיל במשפט הזה שהוא מסר חשוב גם בעבודה זו: "לכל אדם שחור יש שתי פסילות: אחת שהוא שחור, והשנייה שהוא גבר. אך לי יש עוד מכה: אני הומוסקסואל.".

בסרט Brother to brother הדיון הזה קיים כאשר מוצג דיאלוג בין פרי ומרכוס מחוץ למועדון על קיפוח שחורי העור בארה"ב. הם מתווכחים למי יותר קשה-להומוסקסואלים או לשחורי העור, והם מגיעים למסקנה שלהיות שילוב של השניים הוא הדבר הכי קשה.

גם בסרט Brother to brother יש נגיעה בהומוסקסואל הלבן והשחור גם יחד. ה"פלאשבקים" של ברוס, בהם אנו רואים את ברוס בתחילת דרכו, במאבק שלו לזכויות ההומוסקסואלים והאפרו אמריקנים, ואת אופי החיים בזמנו. לברוס גם היה חבר לבן, כלומר לא היו גבולות בין גזעים ובין הומוסקסואלים. דוריאן קורז' , דראג קווין מבוגר משווה את התקופה שבה הוא התחיל לתקופה של עכשיו-איך התחרויות BALL השתנו. הילדים של היום יותר נועזים ופתוחים מהאנשים בעבר. בעבר הם רצו להדמות לכוכבי קולנוע כמו מרלין מונרו, והיום הם רוצים להראות כמו דוגמנויות כמו IMAN. העיסוק בגוף וביופי מתבטא בקטגוריות השונות בתחרות: הגוף המושלם, התחפושת המושלמת ועוד. בא לידי ביטוי בנוסף, בכך שההומוסקסואלים משתלבים ומובילים בחיי האופנה, לדוגמה מגזין "ווג" היוקרתי. דוריאן מסביר על כמה קשה לאדם השחור להשתלב בחברה, במיוחד שהוא הומוסקסואל.

בסרט Brother to brother פרי מגיע לבית הוריו, וגם הוא נחשף לאי קבלה של הוריו את נטיותיו המיניות. הוא לא יכול להיכנס כי הוריו מונעים ממנו זאת.

גם בשני הסרטים הללו אנו נחשפים למוות. בסוף הסרט "פריז בלהבות" מתאר אירוע בו נרצחת אחת הדמויות הבולטות בקהילה. מצאו אותה מתה בתוך בית מלון, ונאלצו לשרוף את גופתה כדי שלא יזהו את מינה. ניתן להבין כי המוות היה קשור ככל הניראה להשתייכות שלה לקהילה הגאה, והבושה לאחר מכן שגורמת לרצות לשרוף את גופה. בסרט Brother to brother ברוס ופרי מציירים דיוקן אחד של השני וקיימת הזדהות ואהבה טוטלית בין שתי הדמויות. לאחר מכן פרי מתעורר לצידו של ברוס על הרצפה, והוא מגלה שברוס לא נושם. גם במקרה הזה המוות הגיע ככל הניראה בגלל הזהות המינית. בשני הסרטים הישראלים "הבועה" ו"נמס בגשם", אנו נחשפים להתמודדות של הומוסקסואלים ממוצא מזרחי בחברה הישראלית. בשני הסרטים "אח לאח" ו"פריז בלהבות" אנו נחשפים להתמודדות אפרו אמריקאים הומוסקסואלים בארה"ב.

בדומה לסרטים הישראליים גם הסרטים האמריקאיים מציגים לנו דמויות הומוסקסואליות שונות, אך עם זאת ניתן להגיד כי בסרט "פריז בלהבות" אנו נחשפים לקשת רחבה של דמויות הומוסקסואליות לבנות ושחורות, יותר משאר הסרטים. בסרט "הבועה" אנו נחשפים לשתי דמויות של ההומוסקסואל המזרחי- האחת "נשית" יותר והדמות השנייה היא זו יוצאת יחידה קרבית, פתוחה. רק בשלושה מתוך ארבעת הסרטים אנו נחשפים למין בצורה גלויה, ליחסי המין ולהרבה מגע בסרט. ניתן להגדיר כי הסרט הישן ביותר "פריז בלהבות", הוא זה שלא מציג סצנות מין בסרט, אך מנגד כן ניתן לחוש במהלך הסרט שהוא פורץ גבולות חדשים בייצוג קהילת הלהט"ב בארה"ב, נכון לזמן שיצא ואפילו נכון לזמנים מאוחרים יותר.

כל ארבעת הסרטים לא מסתפקים בהצגת דמות הומוסקסואלית בצורה חד מימדית. לא נחשפנו באף סרט לדמות קווירית אחת בלבד אלא למגוון דמויות וגם כאשר בסרט "נמס בגשם" הוצגה בעיקר הדמות הראשית כקווירית היא הוצגה ככזו העוברת שינוי וכמראה ייצוגים שונים. ניתן להגיד כי ארבעת הסרטים לא מציגים כמעט את דמות ההומו הנשית יותר, אלא דמות שהיא גם וגם. דמות שהיא רגשית יותר ודמות שהיא פחות. דמות שהלבוש שלה שונה ודמות שהלבוש שלה "רגיל".בשני הסרטים הישראלים אנו נחשפים לצד הקשה ב"יציאה מהארון" מול המשפחה, ובמקרה זה מול המשפחה המזרחית בפרט. הסרט "נמס בגשם" מראה ממש תהליך ארוך וקשה של המשפחה כדי לקבל את אסף/אנה, תהליך המתחיל באופן קיצוני ב"זריקה מהבית", וממשיך בקרבה הולכת ונרקמת בין האב, האם ואנה. גם בסרט "הבועה", קיים קושי גדול ב"יציאה מהארון", ההורים של יהלי מוצגים ככאלה שלא יודעים שבנם הומוסקסואל, והוא אף מתקשה לספר להם. ההבדל בין הסרטים הינו בקיצוניות התגובות המוצגות, ובקבלה של המשפחה. גם בסרט " Brother to "brother בדומה לסרט "נמס בגשם", יש "זריקה מהבית" בגלל הנטייה המינית.

ההבניה הקולנועית אינה עוד מחזקת סטריאוטיפים בעיתיים כבעבר. ההומוסקסואל אינו עוד מוצג כ-"אתנחתא קומית" או זר וחריג בקולנוע, אך ניתן לסכם כי בקולנוע האמריקאי ניתן לחוש את האפליה בין השחורים והלבנים בסרטים באופן חד יותר מהסרטים הישראלים שבחרתי (בהם הסוגיה המזרחית- אשכנזית פחות באה לידי ביטוי) וזאת מהתחושות והמסרים הורבליים אותם מעלות הדמויות. בנוגע ליחס כלפי הזהויות הקוויריות עצמן ההתייחסות הינה זהה בכל הנוגע להתמודדות עם הנידוי של המשפחה, עם הפתיחות למין בין הומוסקסואלים בסרטים, והצגת זהות שאינה חד מימדית.

ניתן לסכם ולהגיד כי "יציאה מהארון" בכל סביבה בה אתה נמצא היא קשה עבור הקוויר. הקושי נובע מחשש מפני דחייה ואי קבלה כפי שראינו בסרטים שניתחתי. משפחות רבות מתקשות בקבלת הבן או הבת אחרי הגילוי וממחקרים קודמים הוכח שכך באופן קיצוני ורב יותר במשפחות שהינן מסורתיות. גם בישראל וגם בארה"ב משפחות ממוצא מזרחי או אפריקאית מוגדרות כשמרניות ובעלות רמת דתיות גבוהה יותר. במחקרי אשר התמקד באוכלוסיות אלה, אשר חוו ועדיין חוות אפליה בגלל מוצאן מתגלה קושי אפילו גדול יותר של הקוויר בהתמודדות עם ה"יציאה מהארון". ההתמודדות קשה כיפליים בגלל המוצא והזהות המינית גם יחד.  

לא מצאתי הבדלים ניכרים בין הסרטים הישראלים והאמריקאים, אך עם זאת ישנם הבדלים אשר נבעו מהשנה בא יצאו הסרטים, הפתיחות אותה הם מייצגים ואף הסכסוך התרבותי שבא לידי במדינת ישראל בין יהודים וערבים בסרט "הבועה". ניתן לסכם כי ממחקרי עולה כי הקולנוע הישראלי מעצב זהויות קווירות מזרחיות באופן דומה ליחסו של הקולנוע האמריקאי כלפי זהויות קוויריות לא לבנות. ההבניה הקולנועית אינה עוד מחזקת סטריאוטיפים בעיתיים כבעבר. ההומוסקסואל אינו עוד "אתנחתא קומית" או זר וחריג בקולנוע, אך ניתן לסכם כי בקולנוע האמריקאי ניתן לחוש את האפליה בין השחורים והלבנים בסרטים באופן חד יותר מהסרטים הישראלים שבחרתי (בהם הסוגיה המזרחית- אשכנזית פחות באה לידי ביטוי) וזאת מהתחושות והמסרים הורבליים אותם מעלות הדמויות. בנוגע ליחס כלפי הזהויות הקוויריות עצמן ההתייחסות הינה זהה בכל הנוגע להתמודדות עם הנידוי של המשפחה, עם הפתיחות למין בין הומוסקסואלים בסרטים, והצגת זהות שאינה חד מימדית.

הסרטים "נמס בגשם" ו"פריז בלהבות" מחזקים סטריאוטיפים גזעניים מסוימים אך גם בחלקים מסוימים נאבקים מולם. בשני סרטים אלה אנו נתקלים בהורים שמרניים שאינם מקבלים את ילדיהם הקווירים, נאבקים נגדם וזורקים אותם מהבית. בסרט "נמס בגשם", קיימת קבלה לאנה ככל שהסרט מתקדם וזאת יתכן בגלל מחלתו של האב. ניתן לראות בסרט "נמס בגשם" גם קטעים בהם קיימת קבלה גדולה יותר כגון הקטע בו שימי מספר לאמו על היותו הומו והיא מקבלת אותו בחום אך מוסיפה כי אביו לא היה מקבל זאת. בשני הסרטים אלה ניתן ראות קבלה גדולה יותר של האם מאשר של האב המזרחי. האבות המזרחיים מוצגים כשמרניים יותר וכן כאלימים יותר מבחינה פיזית ומילולית. הסרטים "אח לאח" ו"הבועה" נאבקים נגד סטריאוטיפים גזעניים. בסרט הבועה קיימים מספר פעמים דיונים על הומוסקסואליות וכן דמות ההומוסקסואל מוצגת במגוון דרכים ולכן יוצא נגד סטריאוטיפים גזעניים ופחות מחזק אותם. הסרט "פריז בלהבות" גם הוא מציג מגוון דמויות קוויריות, אך עם זאת קיימים סטריאוטיפים בנוגע למראה הדמויות הקוויריות אשר מוצגות באופן דומה בסרט ובדיבור מסוים. הסרטים "הבועה" ו"אח לאח" משתמשים בדמויות גם כדי לבטא עמדה פוליטית מאוד מסוימת. בסרט "אח לאח" מוצג המאבק של השחורים מול הלבנים ובסרט "הבועה" מוצג המאבק של יהודים וערבים בצורה מאוד מסוימת.

פילמוגרפיה חלקית

סרטים:

Paris Is Burning - Jennie Livingston,ארה"ב

הבועה (איתן פוקס , ישראל)

נמס בגשם (ערן דורון, ישראל)

Brother to brother -Rodney Evans (ארה"ב).

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 מסד הנתונים הקולנועיים IMDb באנגלית, 2018

 אוטין פבלו, שיעורים בקולנוע: שיחות עם יוצרות ויוצרים, הוצאת אסיה, 2016.

יעל מונק, נורית גרץ, במבט לאחור, קריאה חוזרת בקולנוע הישראלי


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)