עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית סלנג, שיח רחוב עברית , סלאנג ערבי, השפעה שפות בין מגזרית (12033)


‏390.00 ₪

32 עמודים

עבודה אקדמית מספר 12033

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התפתחות שיח הרחוב בעברית והסלאנג הערבי-פלשתיני?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי התפתחות שיח הרחוב בעברית והסלאנג הערבי-פלשתיני?

תפקידי הסלנג בשפה

אופן היווצרות סלנג

ביטויים

סלנג באינטרנט

מילוני סלנג עבריים

סלנג ישראלי עברי

שנות ה-30 וה-40

שנות ה-50 וה-60

שנות ה-70

שנות ה-80

שנות ה-90

שנות ה-2000

התהליכים שחלו במילים הערביות במעבר שלהם לסלנג העיברית

ההשפעה על העברית

שפה ותרבות

למידה משמעותית

אופן היווצרות סלנג:

תפקידי הסלנג בשפה

מחקר

ביבליוגרפיה

 

סלנג בעברית: עָגָה הוא שימוש לא תקני בשפה על ידי קבוצה חברתית מסוימת, לרבות המצאת מילים חדשות שלא קיימות במשלב התקני, או ייבוא מילים משפה אחרת. המילה סלנג ידועה כבר מהמאה ה18, ומקורה אינו ידוע. לעיתים קרובות, נוצרים ביטויי סלנג כחלק מסוציולקט שנועד להבחין בין חברי קבוצה אחת לאחרת, ובמובן זה הוא משמש כדרך לאפשר לבני קבוצה מסוימת לזהות זה את זה. במקרים רבים, נוטות תתתרבויות בעלות מובחנות מקצועית או מובחנות באורח חיים, לפתח סלנג ייחודי להן, כפי שאפשר להבחין אצל מכורים לסמים, פושעים, שוטרים, מוזיקאים, אנשי תיאטרון ובעלי מקצועות אחרים שבהם קיימת אינטראקציה ענפה בין חברי תתהתרבות.

חשוב להבחין כאן בין עגה לז'רגון, שהוא מילון המונחים האופייני לעוסקים במקצוע מסוים. הז'רגון עשוי לשמש כדי להבחין או לבודד מי שאינו חבר בקבוצה, אך הוא לא מחליף את הדקדוק או הלקסיקון התקניים אלא מוסיף מונחים מוסכמים טכניים, מקצועיים או מוסדיים שאינם רלוונטיים לאנשים חיצוניים, אך לחברי הקבוצה מאפשרים החלפת מידע יעילה יותר.

בעברית, בגלל מאפייניה הייחודיים כשפה מתחדשת, שחלקים בה דלים בתארים ושמות עצם נדרשים, מתפקד הסלנג כדרך לא רשמית להעשרת המאגר הלשוני, ולעיתים קרובות חודרות מלות עגה בהדרגה אל תוך השפה הרשמית ובמקרים מסוימים אף מתקבלות באופן רשמי ומלא לאוצר המילים באמצעות האקדמיה ללשון העברית.[1]

 

אליעזר בן יהודה הוא אולי מחיה השפה העברית, אבל מהרגע שהפיח בשפה רוח חיים היא התחילה לנהל חיים עצמאיים משלה. מה זה מנהלת? מתפרעת. העברית חוגגת באנגלית, ביידיש ובערבית. מעוותת מילים, הופכת אותן וממציאה מחדש. יש סלנג של מילה אחת, יש סלנג שהוא צירוף מילים, יש כזה שנוצר ממערכונים ומסרטים - מ"הגשש החיוור" ועד "אסקימו לימון" - יש סלנג צבאי וגם כזה השמור לקהילה הלהט"בית, אבל כראוי למדינה קטנה, גם סלנג הקבוצות גולש לא פעם אל כל העם.

 מילון הסלנג הראשון ("מילון הסלנג הישראלי") יצא ב-1965, אבל זה שעשה ממש כותרות היה ללא ספק המילון שיצא ב-1972 - "מילון עולמי לעברית מדוברת" של דן בן אמוץ ז"ל ונתיבה בן יהודה ז"ל. הם עשו בו חגיגה של מילים, איורים מלאי הומור ולא מעט קללות. כמה שנים אחר כך הוציאו כרך ב', שכבר נקרא "מילון אחול מניוקי".

 ואם בסלנג עסקינן, אין מומחה גדול יותר מד"ר רוביק רוזנטל. רוזנטל, לשונאי וחוקר שפה, בעל האתר "הזירה הלשונית" ומחבר הספר "מילון הסלנג המקיף" כתב וכותב אין סוף מאמרים מענגים על נבכי השפה העברית, על כל עומקיה והרפתקאותיה. "ההיסטוריה של הסלנג מתחילה עם תחיית הלשון. ברגע שהתחילו לדבר עברית נוצר גם הסלנג", הוא אומר. [1]

 

"סלנג הוא אוצר מילים לא תקני שאופייני לשפת הדיבור, ומשמש לצרכים חברתיים ופסיכולוגים. רוב הסלנג היום הוא לא של קבוצה מסוימת, למרות שיש סלנג של כולם ויש סלנג של קבוצות. החברה הישראלית השתנתה, ויחד איתה משתנה גם הסלנג".

 70% מהסלנג העברי – שפה זרה

 הגשש החיוור, הצ'ופצ'יק של הקומקום, מתוך יו טיוב

 סלנג הקיבוצניקים, לדבריו, השתנה כי הקיבוץ השתנה. משנות ה-2000 נוסף גם סלנג הלהט"בים, ויש את הסלנג האינטרנטי, שהוא עכשווי מאד. בניגוד לסלנג האנגלי למשל, 70% מהסלנג העברי הוא שפה זרה, מפני שכל קבוצת מהגרים מביאה איתה שפת אם אחת לפחות, ובדרך כלל שתיים. 30% הנותרים נוצרו מהתפתחות בתוך השפה העברית, ודוגמאות בולטות לכך הן הביטויים 'מה אתה טוחן לי את המוח', או 'מה אתה חופר'.

 בשנות ה-30 וה-40 היתה בעיקר השפעה של היידיש על השפה. עד היום קשה לדמיין את החברה הישראלית בלי השוויצר, הנודניק, המענטש והקלפטע. בשנות ה-50 נכנסה הערבית לסלנג, מנוגדת ברוחה ובמקורה ליידיש הגלותית, הרכה. "כיף", "סבבה" ו"אחלה" הן רק קומץ דוגמאות להשפעת הערבית בסלנג הישראלי עד היום.

 עד קום המדינה, האנגלית היתה קצת פחות בולטת בשפה, אבל משנות האלפיים - יחד עם האינטרנט -נכנסה חזק לסלנג, ואת ה"אהלן וסהלן" החליפו "היי וביי" (ואצל הנכדים שלכם הכי נפוץ "היוש וביוש").

ואי אפשר בלי הסלנג הצבאי, שרבות ממילותיו נכנסו גם לעולם האזרחי, כי מי אנחנו אם לא צבא העם. בן יהודה היה מאשר? סביר להניח שלא ממש. לפניכם דוגמאות בולטות מהסלנג הישראלי לדורותיו – חלק מהמילים כבר נעלמו לחלוטין, חלקן עשו קאמבק וחלקן לא נעלמו לעולם. סחתיין. [2]

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 עידן לנדו "על הגבול המסוכסך שבין התחביר לסמנטיקה", גלילאו 79, עמ' 60-62 2015

גיל חובב עשרים וארבע דלתות- הלשון העברית, משפחות בן יהודה, בן אב"י (מודן, 2015)

עידן לנדו "דיאלוג על טיבו של הידע הלשוני", גלילאו 78, עמ' 30-38 2014 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)