‏390.00 ₪

שאלת המחקר

האם למקורות המימון של מהדורות החדשות בטלוויזיה יש השפעה על הסיקור הפוליטי שלהן ?

תוכן עניינים

מבוא. 

רקע תיאורטי 

השערות המחקר.

אוכלוסיית המחקר. 

שיטת הדגימה. 

מערך המחקר. 

שיטת איסוף הנתונים. 

שאלת המחקר. 

א.משתני המחקר. 

ב.הגדרה נומינלית והגדרה אופרציונלית. 

רמות המדידה. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

נספח אנשי טלביזיה שנהוג לזהותם עם השמאל – אמנון אברמוביץ' – פרשן ערוץ 2. 

נספח – העוינות לתקשורת – האם בצדק?. 

נספח מו"ל הארץ – עעמוס שוקן 

ישראל נמצאת בתקופה של שינוי חברתי עמוק. כלפי הממשלה הנוכחית נטען לא פעם כי היא הימנית ביותר שהיתה בישראל מאז קום המדינה; במשרדי הממשלה השונים מכהנים שרים שמביאים עימם משנה חדשה.

שרת משפטים איילת שקד, שלא מהססת לבקר את בית המשפט העליון[1], שר חינוך, נפתלי בנט, שמוביל שינוי בהכנסת ערכים יהודיים ודתיים לספר האזרחות[2] ושרת התרבות, מירי רגב,  שגם היא מביאה עמה רוח חדשה של רב תרבותיות מחד, אבל גם הגבלת תקציבים על תכנים אנטי-לאומיים מאידך[3].

השיח הציבורי דן ב"החלפת האליטות" מהאליטה האשכנזית-שמאלנית לאליטה המזרחית-ימנית, ובמוקדי הכוח ישנם יותר ויותר נציגי "אליטה חדשה": ימנית יותר (ובתוך כך כוללת יותר מתנחלים), דתית יותר. מן העבר השני, נשמעת תכופות טענה כלפי אמצעי התקשורת שהם נותרו "שמאלנים". דהיינו, בעוד המהפכה קרתה בחוץ, במציאות, בתקשורת נותרה על כנה שליטתה של האליטה הישנה, השמאלנית. הפער הזה פוגע, קודם כל, באמצעי התקשורת עצמם, שרוצים להיות רלבנטיים לצופים שלהם, וכמובן פוגע בצופים שחשים שדפוסיהייצוג שלהם לקויים.

בעוד בעיתונות הכתובהיש חלוקה מובהקת באפיון הפוליטי של כל אמצעי תקשורת בהתאם למקורות המימון שלווניכרת השפעה ברורה של המוציאים לאור על המערכות (הארץ – שמאל, בהתאם לעמדות המממן העיקרי; ידיעות אחרונות – מרכז, יש עתיד, בהתאם לעמדות המסורתיות של משפחת המו"ל ארנון מוזס; ישראל היום– נתניהו והליכוד, בהתאם לעמדותיו של המיליארדר שלדון אדלסון, המו"ל).

הסוגיה הזו היא עמומה יותר בכל הנוגע לתקשורת האלקטרונית שבטלוויזיה: ערוצים 1,2,10. אלה הם הערוצים המרכזיים והמובילים וניתן לומר שעד לאחרונה היחידים (כאשר כעת נוסף ערוץ 20 "הפטריוטים" שהוא ערוץ ימני מובהק ויש לו גם קשר לתהליכים הנבדקים בעבודה, אך במקרה שלנו בשל קוצר הזמן האפשרי הוא לא יבדק).

מקורות המימון של מהדורות חדשות 2 ו-10 הן פרסומות מסחריות, והבעלים שלהן אינן מאופיינים בעמדה פוליטית כלשהי (ערוץ 2 ממומן באמצעות הפרסומות הנמכרות ל"קשת" ו"רשת", שבעליהן אנשי עסקים ניטרליים) ואילו ערוץ 1 ממומן על ידי המדינה (ועד לאחרונה האגרה הייחודית לו). האם בשל כך הוא חש מחויב בדיווחים ימניים יותר בהתאם לעמדת הממשלה? האם ערוץ 10 ו- 2 בעלי אופי סיקור ניטרלי או שמאלני יותר בגלל היותם עצמאיים? שאלה זו רלבנטית במיוחד כעת, כאשר מוקם תאגיד שידור ציבורי שיחליף את רשות השידור ונתלות בו תקוות רבות לשידור ציבורי איכותי ונקי מהשפעות.

אוכלוסיית היעד שלנו אם כן היא אמצעי התקשורת האלקטרוניים בטלוויזיה: מהדורות חדשות 1,2, ו-10 בשנה החולפת, מאז הבחירות האחרונות. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

יורם פרי, מלחמות מונחות תקשורת: פרדוקס העוצמה והדילמה האסטרטגית, המכון למחקרי ביטחון לאומי , דצמבר 2017

בן-יהושע צבר, נעמה (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותני - תפיסות, אסטרטגיות וכלים למתקדמים. תל אביב, מופת. (2016)

דו"ח ועדת גרונאו‏, פרסומי משרד התקשורת‏, ירושלים, 2015

אלעד מן, המימון שצולב את התקשורת, המכללה האקדמית למשפטים, רמת גן 2014