עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית עולים התמכרות,נוער עולה, סמים אלכוהול עולים רוסים, קליטה עולי חבר העמים הצעירים, קשיי עלייה, קליטה גיל ההתבגרות, יה (עבודה אקדמית מס. 12026)
290.00 ₪
19 עמודים
עבודה אקדמית מספר 12026שאלת המחקר
כיצד מתבטא הקשר בין קשיי ההגירה והקליטה לבין התפתחות תרבות אלכוהול וסמים בקרב עולי ברה"מ בישראל ובקרב נוער רוסי בפרט?
תוכן עניינים
מבוא
סקירת ספרות
עליה במשבר : העלייה לישראל והיבטי ההשתלבות
מאפיינים יחודיים של גלי העלייה לישראל מברה"מ לשעבר
מאפייני הקליטה של יהודי ברה"מ והסתגלותם למציאות החדשה
השתלבות לצד התבדלות ושימור הייחוד התרבותי
מאפייניהם הסוציו-תרבותיים של עולי חבר המדינות וזיקתם אל תרבות הארץ הקולטת
סמים - בני נוער
מורכבות גיל ההתבגרות
קשיי עלייה וקליטה בגיל ההתבגרות
עמדת החברה הישראלית כלפי העולים
ביביליוגרפיה
מטרת עבודה זו, היא לבחון סמים, אלכוהול בקרב עולים רוסים צעירים, במטרה לעמוד על האופן שבו מתבטא הקשר בין הגירה לסטייה חברתית.
כבר בשנות השבעים נערכו בארץ סקרים נרחבים ראשונים על שכיחות השימוש בסמים ואלכוהול בקרב תלמידים. אולם רק בתחילת שנות התשעים, כאשר שיטת איסוף הנתונים ושיטת המדידה החלו להיות אחידות, התמונה באשר להיקף השימוש החלה להתבהר.במחקר אפידימיולוגי נמצא כי מחצית מהתלמידים שנשאלו שתו משקה אלכוהולי כלשהו בשנה האחרונה; חלה עלייה של 4.3% בנתוני שתיית משקאות חריפים יחסית לסקר הקודם שנערך ; 25% דיווחו כי השתכרו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה וכ-19% כי שתו לפחות פעם אחת בחודש האחרון 5 מנות משקה או יותר בתוך שעות אחדות. (מורדקוביץ )
מחקרים על הגירה ופשיעה מצאו, שבני מהגרים, שבאים מתרבות שונה מזו של החברה הקולטת, נוטים לבצע מגוון של התנהגויות אנטי חברתיות בשיעורים גבוהים מאלו של ילידי הארץ הקולטת. התנהגויות אלו כוללות עבירות מסוגים שונים, שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ועוד. דוגמה לבעיות הנמצאת במערכת החינוך בקשר לעולים מחבר המדינות, ניתן לראות במחקרים בנוגע לקליטת שישים אלף תלמידים עולים. רוב התלמידים העולים מתוארים כמי שמגלים סימנים של הלם תרבותי ונוסטלגיה לעבר, המתבטאים בהסתגרות, השקעה מעטה בלימודים, עייפות והיעדרויות. כשליש מהתלמידים דיווחו על מצוקה כלכלית המתבטאת, בין השאר, במחסור בספרי לימוד ועזרי לימוד, אי תשלום לבית הספר ותנאים קשים בבית בהכנת שיעורים. במקביל, תלמידים דיווחו על בעיות חברתיות עם תלמידים ותיקים, המתבטאות בנתק והתעלמות הדדית. (סלונים-נבו ,ישראלוביץ )
אחת הבעיות המרכזיות בה נתקלים בני העולים קשורה להבדלים במערכת החינוך בין ארץ המוצא לישראל: בבריה"מ לשעבר מערכת החינוך היתה חלק אינטגרלי מהמערכת הפוליטית, אך למרות האחידות במערכת, לא היה שוויון, ועדיפות בחינוך ניתנה לתושבי הערים המרכזיות ברוסיה.
צורכי הכלכלה הכתיבו את דרכי החינוך, והתפיסה היתה שצורכי המדינה עולים על צורכי הפרט. לעומת זאת, בישראל פוגשים התלמידים העולים מערכת שבה הגבול בין יחסים פרטיים לציבוריים גמיש או שאינו קיים כלל, ולמורה בישראל אין הסמכות והמרות שהיו למורה בבריה"מ.
בבתי הספר בבריה"מ האוריינטציה העיקרית של התלמיד היתה כלפי המורה, ואילו בישראל האוריינטציה העיקרית היא בין התלמיד לחבריו. סגנון החיים הפלורליסטי, הפתוח והתחרותי שפוגשים התלמידים העולים זר להם ומביא לתופעה של הלם תרבות.
זאת על רקע של מערכת חינוך המתקשה לגייס משאבים לקליטת העולים, בה המורים חסרי מודעות וידע, הקהילה הקולטת עוינת את העולים, והורי התלמידים העולים אינם פנויים לסייע לילדיהם. אמנם הם בעלי השכלה גבוהה בעצמם, אך טרדות הפרנסה והקליטה אינן מותירות בידם זמן ומשאבים, ובמקביל, כרבע מהמשפחות הן חד-הוריות וההורה מעל גיל 65.
בניגוד להנחות מוקדמות, ההורים העולים מייחסים חשיבות רבה ללימודים, להצלחה בבית הספר, להשגת תעודת בגרות, ולהורים יש מידע עדכני על מצב הלימודים של ילדיהם. עולים, בישראל כמו בעולם, מעוניינים שילדיהם ירכשו גם את שפת המקום, אך לא לצורך השתלבות חברתית-תרבותית, כפי שהקולטים מצפים, אלא בעיקר ממניעים אינסטרומנטליים: תעסוקה וסטטוס. להערכתה, שמירת שפת המוצא חיונית להמשך התקשורת בין הילדים למשפחתם, ובקרב העולים מדובר גם בקשר עם הסבתא והסבא, שיש להם תפקיד בגידול הילדים.
במחקר שנערך על רמת הלימודים של העולים החדשים, מצאו שהישגי תלמידים יוצאי חבר המדינות בכיתות נבחרות היו נמוכים מאלו של ילידי הארץ, ונדרשו כחמש עד שמונה שנים להשוות את הישגיהם בתחומי המתמטיקה והעברית לאלו של ילידי הארץ. עם זאת כ-84% מהעולים הלומדים בכיתה י"ב ניגשים לבחינות בגרות, ושיעור הזכאות שלהם לתעודת בגרות גבוה מעט מזה של הוותיקים. (סלונים-נבו ,ישראלוביץ)
בנוסף, נמצא קשר בין השהייה בארץ לתפקודי הנוער העולה: שיפור במצב הכלכלי של המשפחה, עלייה בדימוי העצמי של המתבגרים וירידה ברמות הלחץ הנפשי ופתיחות רבה יותר להתחברות עם בני נוער ותיקים. אולם, במקביל, ישנה עלייה בשתיית משקאות אלכוהוליים.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
שלג מי-עמי, "צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער" הכנסת מרכז המחקר והמידע
Paavola ,M.& VARTIAINEN ,e . & HAUKALA ,"smoking,alcohol use and physical study ranging from Adolescence into adulthood " adolescent health 35 :238-244.