עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית פייסבוק פוליטיקה, דיעות פוליטיות רשתות חברתיות, כמותני שאלונים, אינטרנט, תקשורת, ביטוי עצמי פוליטי (עבודה אקדמית מס. 12021)

‏290.00 ₪

46 עמודים

עבודה אקדמית מספר 12021
עבודה אקדמית פייסבוק פוליטיקה, דיעות פוליטיות רשתות חברתיות, כמותני שאלונים, אינטרנט, תקשורת, ביטוי עצמי פוליטי

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הבעת דיעות פוליטיות רשתות חברתיות?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

תפקיד התקשורת בחברה

מדיה חדשים

רשתות

רשת הפייסבוק

דעת קהל ועמדות

השתתפות פוליטית

שאלות המחקר והשערותיהן

מתודלוגיה

פרדיגמת המחקר והיבטיה

שדה המחקר

כלי המחקר

 מגבלות המחקר

 ממצאים

פרופיל המשתתפים

פעילות כללית בפייסבוק

חוזק עמדתו הפוליטית של המשיב

אופן השימוש הפוליטי בפייסבוק

ממצאי דף הקידוד

בדיקת השערות המחקר

דיון ומסקנות

סיכום

מגבלות והצעות למחקרי המשך

רשימת מקורות

נספחים

כלי המחקר – שאלון

 כלי המחק דף קידוד

 

המחקר הנוכחי התבסס על הציבור הישראלי בגילאי 18-65, שנהנה מהנגישות הגבוהה לאינטרנט הקיימת בישראל, ובהתאם לכך גם פעיל במידה רבה ברשת הווירטואלית (לב- און), ובעיקר ברשת החברתית פייסבוק. רשת הפייסבוק פיתחה זירת קשרים מקבילה לחיים המציאותיים כאשר אחד מתחומי השיח המובילים הינו תחום הפוליטיקה, אשר מהווה תחום מרכזי בישראל, המושרש בכל אחד ואחת מאתנו. הציבור הישראלי ידוע בהתעניינותו בפוליטיקה, בכך ששיעור גבוה בקרבו מעיד על עצמו שהוא משוחח על עניינים פוליטיים עם חברים ועם בני משפחה. בסקר "מדד הדמוקרטיה הישראלית 2014 "השיבו 62.5% שהם מגלים עניין בפוליטיקה, שיעור גבוה בהשוואה למדינות דמוקרטיות אחרות (הרמן ואחרים בתוך בלאנדר). המחקר הנוכחי יצא לבחון את אופני השימוש של המשתמשים הישראלים ברשת הפייסבוק, את ביטויי השכנוע בסביבה הדיגיטלית, את היצרים והתחכום המאפיינים את השיח ואת האופן בו מדיום מקוון פופולארי מאפשר צורה נוספת של מעורבות פוליטית, וזאת כששתי שאלות מחקר עיקריות מכוונות את המחקר.ניתן לומר כי השתתפות פוליטית מסורתית מוגבלת לפעילות ישירה בתוך ובאמצעות המוסדות הפוליטיים, ועל מנת שדמוקרטיה תתפקד, נחוצה רמה גבוהה של השתתפות ציבורית פעילה. אך אם זאת מחקרים הראו כי האזרח הער והמשתתף הוא תופעה נדירה במציאות, במיוחד בגרסותיו ההשתתפותיות, העכשוויות (הרמן). גם במחקר זה נראה כי הפוטנציאל הטמון במדיה החדשים, לחתור תחת מערכות קיימות של פיקוח חברתי, ולהוות כוח אזרחי גדול מבעבר, טרם נוצל לחלוטין, וזאת בהתייחסות למרחב הציבורי על פי האברמאס (בתוך ורמן). במהותו מתייחס האקטיביזם הפוליטי באופן שלילי לערכי שימור, במיוחד לקונפורמיות ודאגה לביטחון אישי ומתאפיין בהתאגדות סביב ערכים מסוימים. ההבדל בין מדינות בכוח ההתאגדות, בין ערכים בודדים לאקטיביזם פוליטי, קשור לרמת הדמוקרטיה במדינה, עד כמה מתאפשרת התאגדות זו. בנוסף, מה שגורם לאנשים להיות חלק מפעילות אזרחית ופוליטית תלוי בתהליך של מוטיבציה, בשילוב עם גורמים חברתיים כלכליים ותרבותיים (Vecchione, Schwartz, Caprara, Schoen, Cieciuch, Silvester & Mamali, 2015). ממצאי מחקר זה שפכו אור על בסיסה של השתתפות אזרחית זו ועל כך שאינה מגיעה לידי פעולה של ממש בשל המדיום שמקדש את ה"אני" וה"פופולריות העצמית". כך נראה כי השתתפותו הפוליטית של האזרח הפשוט בשיח המקוון, תלויה בשבחים שיקבל מחבריו לרשת (Velasquez & Larose, 2015). מחקר זה מבקש להוסיף שתי טענות חדשות למחקר האקדמי, לפיהן, ראשית, חוזק עמדתו של הטוקבקיסט הישראלי ברשת הפייסבוק, מתבטאת בהבעת תחושות, רגשות ודעות, ולא בעובדות, סטטיסטיקות וכתיבה רציונאלית, כפי שטענו החוקרים Petty, Haugtvedt, & Smith , במחקרם. מכאן שתאוריה זו אינה תקפה בהבעת עמדה ברשת המקוונת פייסבוק. שנית, אין קשר בין מה שטוקבקיסט ישראלי מעיד על אופן כתיבתו לבין כתיבתו בפועל וזאת בהתייחס לתאוריית השימושים והסיפוקים (Katz, Blumler, & Gurevitch,1974),אשר רואה בצרכן מודע לאופן שימושו במדיה. כיום כמעט ולא ניתן להבדיל בין תחום התרבות לתחום התקשורת. התרבות שלנו, הכוללת בין היתר, את צורת החשיבה שלנו, הדברים בהם אנו משתמשים, חיי החברה היום יומיים וכל טקסיה של החברה באים לידי ביטוי בתקשורת אשר עיצבה לנו את תחומים אלה (מקוויל, 2010). השימוש שאזרחים עושים בפלטפורמת הפייסבוק הוא רחב והפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, מדובר בכלי שנכנס לתרבותנו ושינה את אופי השיח האזרחי והפך אותו לקל הרבה יותר מבעבר. יתרה מכך, בשל מאפייניה הייחודים של הרשת, אשר מאפשרת להסתיר גזע, מין, אוריינטציה מינית, נכויות ועוד, נוצר מצב המאפשר לאנשים שקודם לכן נמצאו בנחיתות חברתית, להצטרף כשווים וליצור אינטראקציות חברתיות עם מי שנמנעו לעשות זאת באופן רגיל (גרניט ונתן). בהתאם לכך, המשתמשים שמפרסמים ברשתות החברתיות, וברשת הפייסבוק בפרט, עשויים להשפיע ולעצב את דעת הקהל ולכן, הם מהווים שחקן משמעותי במערכת היחסים בין האזרח למערכות השלטון ומכאן יש להבין את כוחם.

 

לפניך מספר היגדים, אנא סמן את מידת הסכמתך עם ההיגדים הבאים. במידה וההיגד לא רלוונטי עבורך אנא סמן X

  

לא רלוונטי

בכלל לא

במידה מועטה

במידה בינונית

במידה רבה

במידה רבה מאוד

11.

אני יודע באיזו מפלגה/ מועמד אני תומך

 

1

2

3

4

5

12.

חונכתי בביתי לתמוך במפלגה

 

1

2

3

4

5

13.

תמיכתי מתבטאת בפעילות מעבר להצבעה בבחירות

 

1

2

3

4

5

14.

אני פעיל במפלגה בצורה שותפת ויומיומית ומכיר באופן אישי את רוב חבריה

 

1

2

3

4

5

15.

רק לקראת בחירות אני חובר לפעילי המפלגה על מנת לעזור בקידום המפלגה/ המועמד

 

1

2

3

4

5

16.

אני בטוח לחלוטין בעמדתי הפוליטית

 

1

2

3

4

5

17.

כל הסביבה המשפחתית/ חברתית שלי תומכת איתי באותה מפלגה/ מועמד

 

1

2

3

4

5

18.

אני מאמין שרק על ידי עשייה של כל הציבור נוכל להגיע למקום טוב יותר במדינה

 

1

2

3

4

5

19.

השתתפתי בהרבה הפגנות בחיי

 

1

2

3

4

5

20.

אני חש שהאינטרנט מאפשר לי להיות יותר מעורב פוליטית

 

1

2

3

4

5

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גרניט, ע., נתן, ל. קהילות וירטואליות: מבנה חברתי חדש?. מגמות מ(2).

הול, ס. הצפנה, פיענוח. אצל ת. ליבס, ע. קמה ומ. טלמון (עורכים). תקשורת כתרבות: יצירת משמעות כמפגש בין טקסט לבין קוראים. תל אביב 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת