‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי השימוש של ארגונים פוליטיים ברשתות חברתיות?

תוכן עניינים

1. מבוא
2. סקירת ספרות
3. מאפייניה הייחודיים של הרשת החברתית
4. יחסי ציבור באינטרנט
5. שימושי אינטרנט על-ידי ארגונים פוליטיים
6. יחסי ציבור של ארגונים פוליטיים בעידן המקוון
7. מתודולוגיה
8. ממצאים
9. דיון
10. סיכום

ביבליוגרפיה

מחקר זה עוסק בהתנהלות ארגוניים פוליטיים במדינת ישראל ברשת הפייסבוק. מטרת המחקר לבחון האם דפי הפייסבוק של הארגוניים הפוליטיים בישראל משמשים כלי המעודד ליחסי ציבור של ארגוניים פוליטיים במדינת ישראל משני צדי המתרס, הן מבחינת קהל הגולשים והן מבחינת הארגון הפוליטי. דפי האוהדים בפייסבוק משמשים את הארגוניים הפוליטיים בישראל ככלי להעברת מסרים ואינטראקציה עם ציבור התומכים. במחקר זה אנסה לבחון האם ובאיזה אופן ארגוניים פוליטיים מקדמים את האג'נדה הפוליטית שלהם ברשת החברתית "פייסבוק"?

על פי מחקרם של לימור, לשם ומנדליס (לימור, לשם ומנדליס) ההתפתחות הטכנולוגיות שפקדה את אמצעי התקשורת הביאה לשינוי נרחב. כך למשל האינטרנט שהוא אחד ההמצאות החשובות ביותר בכל הזמנים, ותרומתו הטכנולוגית אינה פוסחת גם על פרקטיות יחסי הציבור, ניתן לשער כי ארגוניים פוליטיים יקדמו את האג'נדה הארגונית שלהם באופן שוטף.

כמו כן, אבדוק האם ובאיזה מידה קיימת תגובתיות מצד הארגונים המנסים לקדם אג'נדה בהקשר הישראלי-פלסטיני ברשת החברתית "פייסבוק"?

בהסתמך על מחקרו של קירקפטריק (קירקפטריק) שיווק ברשת מחדד את האינטראקציה הדו כיוונית ויוצר קהילה צרכנית המגיבה למוצר אותו מנסים אנשי יחסי הציבור להחדיר לשוק. כך למשל ברשת החברתית "פייסבוק" קיימת תרבות של העלאת פוסטים אשר משותפים לארגון מסוים, ניתן לשער כי תמצא תגובתיות מצד הארגונים היות וכיום קיימת תפיסה ארגונית רווחת כי אלו פני הדברים.

המחקר הנוכחי עניינו לבחון את נוכחותם של ארגונים המנסים לקדם אג'נדה בהקשר הישראלי פלסטיני ברשת החברתית "פייסבוק". הסכסוך הישראלי פלסטיני הינו נושא מורכב והפך לחלק בלתי נפרד מההוויה של החברה הישראלית. שורשיו מצויים אפוא בקום המדינה והמשכו במלחמות ישראל, באינתיפאדות למיניהן ולמעשה בחיי היום יום. חוקרים טוענים כי הסכסוך אינו פתיר וזאת כי קיימים חסמים לישוב הסכסוך ועד שאלו הראשונים לא יפתרו לא יוכלו שני העמים לחיות בהרמוניה.

חסמים ליישוב סכסוך הם תוצר של אינטרסים מנוגדים של הצדדים בסוגיות היסוד שעליהן מושתת הסכסוך, כמו למשל טריטוריה וגבולות. אולם יש גם חסמים הנובעים מהבדלים ומניגודים בין זהויות, ערכים, אמונות, נרטיבים היסטוריים, זיכרון קולקטיבי, מיתוסים ואתוסים של הצדדים באשר לשורשי הסכסוך, התפתחותו, ניהולו והאפשרות ליישבו (Arrow).

החסמים המבניים נובעים מן המבנים הפוליטיים הפנימיים של הצדדים. גופים ומוסדות כמו אליטות פוליטיות, מפלגות וקבוצות אינטרס אך גם ארגונים כמו צבא וגופים ביטחוניים אחרים עלולים להתנגד לתהליכי שלום מטעמים פוליטיים, אידיאולוגיים וביטחוניים. ארגונים כאלה ישללו תהליכי שלום הנתפסים בעיניהם כמסכנים את האינטרס הלאומי והביטחוני (בר סימן טוב).

אם כן קיימים ארגונים המנסים לקדם כל אחד את האג'נדה והדעה הפוליטית שלו ולשם כך הם מסתייעים ברשת החברתית. במחקרי אבחן כיצד ארגונים אלו נתפסים בעיני הגולשים ברשת ואת מידת השפעתם, לשם כך אנתח כארבעים פוסטים אשר הועלו על ידי ארבעה ארגונים השונים אלו מאלו בתפיסתם הפוליטית.

הארגונים שנבחרו הינם: "בצלם" – ארגון ישראלי העוסק בזכויות אדם ביהודה ושומרון וחבל עזה, הארגון מבקר מה שהוא תופס כהפרות זכויות אדם, אולם עיסוקו העיקרי הוא במעקב אחר פגיעה בזכויות הפלסטינים מצד כוחות הביטחון הישראלים.

"ישראל שלי" - ארגון ימני אשר הוקם על ידי נפתלי בנט ואיילת שקד. מטרת הארגון להעלות לסדר היום את הסכסוך הישראלי פלסטיני ולקדם את מורשת ישראל תוך כדי חיזוק הזהות היהודית בארץ ישראל.

"מחסום ווטש" – תנועת נשים ישראליות מתנגדת לשליטה הישראלית ביהודה ושומרון. זהו ארגון ישראלי פלסטיני אשר מתנגד לרעיון המחסומים. הוא מציג סיפורים ותמונות של פלסטינים שעוברים במחסומים.

"כולנו בעד מוות למחבלים" – תנועה מחאה הפועלת בכותלי הרשת החברתית "פייסבוק" בלבד. זוהי תנועה ימנית קיצונית אשר קוראת לעונש מוות למחבלים. היא משתפת סיפורים ותמונות של פעולות טרור בארץ ובעולם וקוראת להתעוררות של העם.

מצגת הגבלים עסקיים, רגולציה דיני תחרות כלכלית, ניצול של מונופול 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)