‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תאוריית אסימונים בהקשר של תגמול חיובי בגן ילדים ?

תוכן עניינים

מבוא

כלכלת אסימונים

טיפול התנהגותי ביהייביוריסטי

כיצד פועל עיצוב התנהגות?

תוכנית לעיצוב התנהגות

שיטות טיפול

שילוב בין טיפולים

מוטיבציה חיצונית ופנימית

תוכנית התערבות התנהגותית ספיציפית : פונפונים

דגשים לגננת ותאור הליכי החיזוק באמצעות כלכלת אסימונים:

עיקרון ההדדיות בהיבט החינוכי

תפקיד המחנכת בגיל-הרך

האקלים במסגרת החינוכית – הנהלה, צוות וילדים

תימלול ראיון ראשון

תימלול תצפית

תימלול ראיון שני

בשיטת כלכלת האסימונים (באנגלית: Tokens Economy), המטופל יכול להרוויח אסימונים על התנהגות חברתית רצויה, ולאחר מכן להחליף את האסימונים בדברים שהם בבחינת חיזוקים חיוביים עבורו. השיטה קשורה לרעיונות ההתניה האופרנטית. שיטה זו כוונה בעיקרה לשימוש עבור מתבגרים, וגם כיום היא נהוגה בעיקר בהקשרים חינוכיים. מבקרי השיטה טוענים, שהשימוש בה מועיל לשינוי זמני ומקומי בלבד בהתנהגות, שאינו תקף מחוץ להקשר שבו היא הופעלה או לאחר שהופסקה.

במילים אחרות, בכלכלת אסימונים (Token economy) מתוגמלת התנהגות חברתית חיובית ב"אסימונים" אותם יכולים המטופלים להחליף בחיזוקים חיוביים עבורם. שיטה זו התפתחה תחילה במסגרות טיפוליות סגורות ונועדה לעיצוב התנהגותם של פסיכוטיים ומכורים לחומרים שונים, אך היא יעילה גם לטיפול בהפרעות התנהגות ובעיות חרדה אצל ילדים. וריאציה אחרת של טיפול זה היא שימוש בחיזוקים חיוביים: הענקת פרסים או תגמולים על רכישת התנהגויות חדשות (ללא תיווך של אסימונים). אישה המנסה לשפר את מיומנויות האסרטיביות שלה, לדוגמא, תוכל להבטיח לעצמה קניית תכשיט חדש לאחר שתצליח להזמין לקפה שותפה לעבודה. (וינברגר, 2016)

טיפול התנהגותי ביהייביוריסטי

טיפול התנהגותי (או ביהייביוריסטי, מאנגלית: Behaviour therapy) הוא טיפול פסיכולוגי המתבסס על תאוריית הלמידה הביהייביוריסטית. הטיפול מניח שהפרעות נפשיות הן דפוסי התנהגות, או הרגלים לא יעילים שנלמדו במהלך החיים. מטרת הטיפול היא שינוי דפוסי ההתנהגות של המטופל תוך שימוש בעקרונות ביהייביוריסטים כמו התניה קלאסית והתניה אופרנטית. (וינברגר, 2016)

הביהייביוריזם כשיטת טיפול החל עם העבודה של מרי קובר ג'ונס (Mary Cover Jones) על הכחדה של חרדות אצל ילדים. אולם ההתפתחות המשמעותית של התחום החלה רק בשנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה ה-20.

בתחילת הטיפול ההתנהגותי נוצרו שלוש אסכולות שונות. הנס אייזנק מאנגליה ראה בעיות התנהגות כנובעות מאינטראקציה בין תכונות אישיות, סביבה והתנהגות. הקבוצה של פרדריק סקינר בארצות הברית התמקדה בהתניה אופרנטית, וגישתם הייתה גישה פונקציונלית שיצרה כלי הערכה וטיפול דוגמת כלכלת אסימונים והפעלה התנהגותית. תלמידים ועמיתים של סקינר יצרו שיטות טיפול שונות, כמו למידת דיוק של אוגדן לינדסי, שאפשרה לעקוב אחר ההתקדמות של מטופלים, או תוכנית שסקינר בנה עם פרד קלר, שאפשרה להשיג שיפור באפאזיות. ג'וזף וולף מדרום אפריקה יצר את שיטת ההקהיה השיטתית לטיפול בפוביות דרך הרפיה וחשיפה הדרגתית.

(אופלטקה, 2015)

בעוד שחלק מהמטפלים ההתנהגותיים נשארו נאמנים לגמרי לרעיון ההתניות, מטפלים רבים החלו לשלב עקרונות של טיפול קוגניטיבי בטיפול, וכך נוצר הזרם של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בפסיכולוגיה. כיום במרבית הטיפולים יש שילוב של כלים קוגניטיביים, וטיפול התנהגותי בלבד מיושם בעיקר בהפרעות ממוקדות כמו פוביות, טיפולים שמטרתם הקניית כישורים או כשהמטופל אינו יכול לתקשר, למשל שיטת ABA לטיפול בתסמונות הקשת האוטיסטית.

כדי ללמד ילד איך עושים דברים או איך מתנהגים, אפשר לנקוט במספר דרכים. הדרך הטבעית ביותר ללמידה של התנהגות היא באמצעות חיקוי.

ילד רואה איך האנשים והילדים שמסביבו מתנהגים, והוא נוטה באופן טבעי לעשות אותו דבר. במקרים אחרים, יש צורך ללמד את הילד באופן ספציפי מה מותר ומה אסור.

(UNESCO , 2016)

הלמידה נעשית באמצעות הדרכה מכוונת, שמלווה בדרך כלל בהסבר ברמה זו או אחרת למה צריך או לא צריך להתנהג בצורה מסויימת.

כאשר לא מדובר במשהו חשוב מידי או מסוכן, מבוגרים מאפשרים לילדים גם למידה מתוך התנסות. לעיתים הילד מצליח, ולעיתים הוא נכשל ומנסה שוב ושוב עד שהוא מצליח לעמוד בציפיות.

אך יש ילדים, שמתקשים ללמוד באמצעות הדרכים הטבעיות והרגילות שתוארו. הקושי יכול לנבוע מעיכוב התפתחותי, מבעיה אורגנית, או מלקות כלשהי. בכל מקרה, כאשר ההתנהגות הרצויה והמקובלת לא נרכשת באמצעים הרגילים, יש צורך בהתערבויות מכוונות יותר, ובלמידה באמצעות "עיצוב התנהגות".

חלק מתמלול ראיון 1

נעמי: במסגרת הסמינר אנחנו מנסים להבין איך גננות ומטפלות, איך הן תופסות את הנושא של כבוד בעבודה. אני באה לשמוע ממך מה זה אומר מבחינתך כבוד כחלק מהעבודה.

רות: כבוד זה אחד מאבני היסוד, ש..משמש אותנו בגן. כאילו, כבוד לילדים, כבוד לצוות, כבוד להורים. כבוד לצוות זה אומר גם כבוד לי. זה לתת איזושהי תחושה של לכבד. אם את רוצה לדעת איך זה בא לידי ביטוי בגן אני אשמח לתת לך דוגמאות, אבל לפני כן אני רוצה להסביר מה אני חושבת על הנושא הזה של כבוד. תראי כבוד זה מהמילה כבד, ואני חושבת ש...זה לא סתם שכבוד זה מהמילה הזאת כבד.ש..זה באמת זה אבן יסוד, עמוד תווך, מהישות של האדם. אני חושבת שאדם שמקבל תחושה שכבדו אותו יוכל בעתיד לכבד אחרים, יוכל בעתיד להבין אנשים, יוכל, יהיה לו את הכלי לא להיות שיפוטי, להיות מבין, להבין אנשים, להתחשב, מבלי לשים את עצמו בצד. אלא בצורה מאוד מאוד בוגרת לנסות להבין את הצד השני ולקבל אותו. גם אם יש משהו שהוא מתנהג לא כמו שאפשר להבין. כבוד זה יכולת להקשיב למישהו אחר, לכבד את הדעות של מישהו אחר, לכבד את הרצונות של מישהו אחר. ברגע שאת מבינה את פחות כועסת. התחושה של אפשר להגיע לתוצאות שאנשים מסביב מרוצים, זה רק במידה ויש כבוד. אני חושבת שזה כלי מאוד מאוד מאוד מאוד חיוני וצריך להשריש אותו. אדם שכבדו אותו, אין דרך אחרת, זאת אומרת , בכל, לא מלמדים . רק דרך התנסויות, דרך החוויות של כל אדם שמכבדים אותו הוא ידע לכבד. אם לא כבדו אותו, לא כבדו את הילד אין לי ספק שהוא יצא בתחושה..זה לא משנה כמה..(קטיעה). את רוצה שאני אתן לך דוגמאות?

נעמי: בשמחה. כל מה שעולה לך בראש כשאת חושבת על כבוד. למה כבוד חשוב, מתי ואיפה זה מתבטא בגן...

אדם מרגיש שווה, מרגיש שווה לא אפס,כשמכבדים אותו. אממ.. אני חושבת שלהרגיש שווה ..כל הזמן, גם בקטע של בניית האני. זה כל כך כל כך חשובה ועקרוני אצל כל אדם. להרגיש שייך, להרגיש שווה, להרגיש טוב עם עצמך, להרגיש שיש לך חלק בעולם הזה. אתה באת לכאן אתה נועדת להיות חלק פה ולממש את עצמך. מבלי שכבדו אותך להגיע למימוש עצמי זה בלתי אפשרי. אני אפרט כל דבר שאני אומרת. ילדים שלא מכבדים אותם, אנשים שלא כבדו אותם, הם מרגישים הרבה פעמים תקועים. הם מרגשים שהם לא, הם לא שווים, הם לא תמיד רוצים להביע את הדעה שלהם, הם יחשבו שמזלזלים בהם. כבוד זה... קטיעה ארוכה. ילד שמקבל תחושה שהוא שווה, כבוד זה שווה, קטיעה..

(פאוזה בהקלטה אחרי שרות אמרה להפסיק, כי היא מתרגשת).

תראי, היו הרבה פעמים שכשאני הייתי ילדה קטנה, הרגשתי שלא קבלו. אני יכולה לתת לך דוגמא נהדרת לזה. זה סתם, בעניין של דעה פוליטית. אני זוכרת שהייתי בכיתה ז' והיו בחירות. ואז ספרתי את דעתי הפוליטית ואמרו לי "את ילדה קטנה תשתקי" כאילו, הרגשתי כל כך רע עם האמירה הזאתי. שלא מכבדים את מה שאני רוצה להגיד, לכבד את הרצונות שלי בכלל, לאכול מאכל מסוים. אני זוכרת שגננת נתנה לנו את החלב הזה עם הקרום, (צוחקת) עד היום אני זוכרת, תשתי את החלב המגעיל הזה. פשוט מזעזע, פשוט זה משהו ש..(בטון גבוה) אני לא רוצה! 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)