עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה על המגיפה השחורה, ימי הביניים, דבר, דרכי התמודדות, המוות השחור, המגפה השחורה, היסטוריה אפידמיה, ברברה טוכמן ראי רחוק, מחלות המוניות (עבודה אקדמית מס. 12000)
290.00 ₪
28 עמודים
עבודה אקדמית מספר 12000
סרטון יוטויוב הפורס צילום כל קובץ הוורד של העבודה האקדמית, כולל מקורות הביבליוגרפיה ודרכי הציטוט והאיזכור- ככה שלא תקנו חתול בשק! לינק:
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי ההתמודדות עם המגיפה השחורה?
תוכן עניינים
מבוא
מגיפה
התגוננות והתמודדות
הרקע למגפה
אפידמיולוגיה
רפואה
שלבי התפשטות המגפה
הטיפול במגפה
פעולות הכנסייה במערב אירופה במהלך המגפה
השפעת המגפה
אנטישמיות
דת
המאה ה-14 הרת הפורענויות - ספרה של ההיסטוריונית ברברה טוכמן
תנועת המצליפים
הקרנטינה
בתרבות
מגפות נוכחיות
מגפות נודעות
מגפות בתנ"ך
דאגות למגפות עתידיות
חסינות לאנטיביוטיקה
סארס
אבולה
מלחמות ביולוגיות
ביבליוגרפיה
המגפה השחורה הייתה מגפה שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים 13471351 וקטלה, לפי הערכות שונות, כ35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל25 מיליון בני אדם באירופה. האומדנים נעים בין רבע לחצי מאוכלוסיית היבשת. בכפרים מסוימים נספו עד 80% מהאוכלוסייה. זהו האסון הדמוגרפי הגדול ביותר אשר פגע באירופה הקדם מודרנית. התפרצויות של המחלה, בהיקף קטן יותר, המשיכו להכות במקומות שונים באירופה עד המאה ה-17.[1]
מקובל לזהות את המגפה כדבר ורבים מתייחסים לזיהוי זה כוודאי ומחליפים בין השמות, אך חוקרים מסוימים היו סבורים שלא מדובר בדבר אלא בווירוס הגורם למחלת האבעבועות השחורות, או לקדחת דימומית נגיפית, שיכולה להיגרם משלל נגיפים, בהם גםאבולה ומרבורג. במחקר שחזור הגנום של החיידק Yersinia pestis, הנמצא בשיניהם ובעצמותיהם של מתים שמתו במגפה השחורה ונקברו בקבר אחים באנגליה, נמצא כי הוא זהה ב99% לחיידק הגורם לדבר הפעיל בימינו, אך עדיין אין ודאות לגבי סיבת היותו של החיידק כה קטלני.[2]
המושג ה"מוות השחור", "שחור" במשמעות "נורא", מופיע לראשונה בכרוניקות דניות ושוודיות במאה ה16 ומשם התפשט אט אט לשאר שפות אירופה. יש המייחסים את הכינוי "המוות השחור" לכתמים השחורים שהופיעו על עורם ולעיגולים שחורים מתחת לעיניים של האנשים שלקו במחלה.
באוקטובר 1348 ביקש פיליפ השישי מן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת פריז להגיש לו דין וחשבון על המגפה הנוראה אשר מאיימת על המין האנושי כולו. הרופאים קבעו כי הגורם למגפה הוא ההתחברות המשולשת של שבתאי, צדק ומאדים במעלה ה40 של מזל דלי שהתחוללה לטענתם ב20 במרץ 1345.
את הטיפול מתארת ההיסטוריונית ברברה טוכמן[1] בספרה "ראי רחוק": "בנוסף למפות הכוכבים, המזלות והתרופות שלא היו שונות במידה רבה משיקויי המכשפות, ייחסו הרופאים חשיבות רבה לנוהגי תזונה, לבריאות הגוף ולמצב הנפש. מגוון התרופות שהציעו הרופאים במאה ה14 היה רחב: החל מעצות מבוססות על מחקר אמפירי, וכלה במעשי קסמים וכישוף, בלא הבחנה מרובה בין אלו לאלו. בצד האסטרולוגיה שלטה ברפואה, להלכה ולמעשה, תורת המזגים, שבה יוחסו כל טיפוסי המזג האנושי לאחת מארבע ליחות מרות הגוף. השינויים במערך גרמי השמיים שכל אחד מהם מופקד על חלק מוגדר בגוף, יחד עם ליחות הגוף, קובעים את מידת חום הגוף, לחותו והיחס בין היסוד הגברי ליסוד הנשי של כל אדם." [2]
היו גם הסברים שבוססו על הברית החדשה, על רעידות אדמה, על אוויר מעופש, על קרפדות רעילות ועוד כהנה וכהנה.
אנשים מחוץ לממסד הרפואי הבינו שהמחלה מידבקת. האפיפיור קלמנס השישי אסר על עריכת צעדות כפרה מתוך חשש שאנשים ידבקו. אנשים נמלטו מהערים ומהכפרים מחשש להדבקות ואף יצאו הוראות תברואה מצד הרשויות המקומיות שריפת בגדים, איסור לעבור מעיר לעיר, ועוד הוראות כדי לצמצם את התפשטות המגפה.
אוכלוסיית מערב אירופה פעלה בדרכים שונות על מנת להתמודד עם המגפה. היו רבים שבחרו לברוח מהדת ומהחברה כולה, אך רבים ברחו דווקא אל הדת וראו בה מקור לנחמה ולתמיכה. הדעה הנפוצה בקרב אנשי הכנסייה במהלך המוות השחור הייתה כי המגפה היא עונש מהאל על חטאיהם, דעה שהייתה נפוצה עד תחילת המאה ה17. במקומות שונים לכמורה הבכירה היו הסברים שונים לחטאים שלדעתם הובילו לפרוץ המגפה. בספרד, לדוגמה, הכמורה שייכה את פרוץ המגפה לאופרה, באיטליה לתיאטרון, ובצרפת האמינו כי המגפה פרצה כתוצאה מכך ששלושת בניו של המלך פיליפ נישאו לנשים לא ראויות, וכי האל מעניש את המדינה כולה על חטאיהם. הכנסייה הביעה מחאה והתנגדה לתאוריה כי ישנו שילוב מסוים של הכוכבים שהוביל לפרוץ המגפה. [3]
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ברברה טוכמן, ראי רחוק: המאה ה-14 הרת הפורענויות, תרגמה מאנגלית כרמית גיא, הוצאת דביר, תל אביב
Armstrong, Dorsey ). "The Black Death: The World's Most Devastating Plague". The Great Courses.
Benedictow, Ole Jorgen ). Black Death 1346–1353: The Complete History