‏190.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הגברת הניהול הכלכלי דרך רגולציה?

אנו עוסקים במקרו כלכלה של ישראל. תחום זה של "מקרו" התפתח במאה העשרים. עד שנות ה-30 של המאה ה-20, מרבית הניתוחים הכלכליים התרכזו בתחום המיקרו-כלכלה, בתחום הפרטני, ולכלכלה ברמה המשקית התייחסו כמצרף של פרטים. בעקבות השפל הגדול שהאפיל על כלכלת התקופה, ולאחר פיתוח הרעיון הסטטיסטי של הכנסה לאומית ותוצר לאומי, החל תחום המקרו-כלכלה להתרחב. רעיונותיו של ג'ון מיינרד קיינס, אשר השתמש במודל של ביקוש מצרפי כדי להסביר את תנודות התפוקה והאבטלה, היוו השפעה חזקה במיוחד על פיתוח תחום זה. אחד האתגרים אשר עמדו בפני כלכלנים בתקופה זו היה לגשר בין המודלים של המיקרו-כלכלה ואלה של המקרו-כלכלה. תוספת ניהול כלכלי במדינה היא בעצם הגברת הניהולוהפיקוח של המדינה על השוק ונסיון לניתוב הכלכלה ברמת המקרו. אבחן קצת את כלכלת מדינה כדי לבחון האם זקוקה לתגבור הניהול הכלכלי. כלכלת ישראל היא כלכלה מודרנית שעברה ממשק בעל דגש חברתיסטי, עם סקטור ציבורי רחב ונטל מס גדול, לכלכלה ליברלית ותחרותית יותר, בה קיימים הבדלים גדולים בין העשירונים העליונים לתחתונים וחלק גדול מן ההון מצוי ונשלט בידי שחקנים פרטיים מעטים. בישראל, תעשיית היי טק מתקדמת ותלות ביבוא של מוצרים וחומרי גלם כגון נפט, דלק,פחם, יהלומים גולמיים ומזון. גם כיום מתאפיינת הכלכלה הישראלית במידת מה של ריכוזיות ובעלות ממשלתית על חברות, אולם במידה פחותה מבעבר. מאז שנות התשעים נקטו ממשלות מדינה הליכי הפרטה, ליברליזציה בשוק המט"ח, הורדת מכסים על היבוא והורדה הדרגתית של מס ההכנסה ומס קנייה. בין המונופולים הממשלתיים הגדולים העיקריים שנותרו בכלכלה הישראלית ניתן למנות את חברת החשמל והנמלים. קיום המונופולים יוצר עיוותים כלכליים, אם כי יש גם נימוקים כלכליים להמשך קיומם. הוספת ניהול כלכלי ורגולציה יכול למנוע עיוותים אלו!

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ארבל-גנץ, א. רגולציה - הרשות המפקחת, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

אורן טוקטלי, מדיניות תקשורת בישראל,האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.