‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הלכת המיקרו-טרואמה?

תוכן עניינים

מבוא

יסודות הלכת המיקרוטרואמה:

פגיעות זעירות:

פגיעות חוזרות ונשנות:

נזק ממשי:

קשר סיבתי:

פגימות שהוכרו אצל בעלי מקצוע לפי הלכת המיקרוטרואמה:

קצבת נכות –התפתחות מערכת קצבת הנכות בארץ.

קצבאות ושירותים

קצבת נכות

שיקום מקצועי

"מיקרו-טראומה" יציר הפסיקה

נטל ההוכחה

מצב קודם

מי זכאי? לקצבת נכות?

מי לא זכאי

תהליך מימוש הזכות

שיעורי הקצבה

קצבה חודשית נוספת (קח"ן)

הצגת המצב החוקי בישראל של קצבאות הנכות היום

חסמים ואפליה בעולם התעסוקה של אנשים עם מוגבלות

סיכום

ביבליוגרפיה

המוסד לביטוח לאומי מכיר בנזקי גוף שנגרמו לעובד עקב תאונת עבודה או כאשר העובד חלה באחת ממחלות המקצוע המפורטות ברשימה הסגורה שבחוק. אך מה הדין כאשר העובד נפגע מביצוע פעולה חוזרת במהלך עבודתו, ומחלתו לא מופיעה ברשימה? בעבר, ביטוח לאומי דחה מיד את תביעתו, אך בית-הדין לעבודה, שהבין כי זהו מצב אותו הדעת לא סובלת, ייצר את תורת המיקרוטראומה, המזכה את העובד בפיצוי.

תורת המיקרוטראומה - הפגיעות הזעירות - היא יציר הפסיקה, ומטרתה למלא חלל שהותיר המחוקק, שלא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שנגרמות עקב חשיפה לסיכון ממושך. תורה זו פתחה פתח לפיצוי לאלו שמחלתם קשורה לתנאי עבודתם, אולם אינה מחלת מקצוע או תאונת עבודה. ניתן לדמות מחלות מיקרוטראומה לטפטוף של טיפות מים, היוצר עם הזמן נקב בסלע. [1]

יש להראות שקיומן של פעולות חוזרות ונשנות שהמבוטח ביצע במהלך עבודתו, הן שגרמו למחלה, תוך התייחסות לפרק הזמן שעבד העובד באותה עבודה, כאשר ככל שפרק הזמן ארוך, יעלו סיכויי הוכחת התביעה. את התביעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי, ובמידה שהיא נדחית, ניתן להגיש ערעור לבית-הדין האזורי לעבודה.

המבקש להוכיח, כי הוא עומד בתנאי הפיצוי, נתקל במשוכות גבוהות אותן עליו לעבור, כאשר השלב הראשון - הנחת התשתית העובדתית - מסנן רבות מהתביעות.

מהם שלושת התנאים שעל המבוטח לעמוד בהם?

תשתית עובדתית - הוכחת ביצוע פעולות חוזרות ונשנות - אירועים "פתאומיים" זהים או דומים במהותם, החוזרים על עצמם לזמן ממושך ובתדירות גבוהה ופוגעים במקום מוגדר בגוף. רק לאחר צליחת השלב הזה, תעבור הבחינה לשלבים הבאים, והמבוטח יעבור לבדיקה של מומחה רפואי.

נזק ממשי - קביעה לפיה כל אחת מהתנועות גרמה לפגיעה, המצטברת לליקוי הגופני. הדרישה היא להוכיח, באמצעות מומחה, כי כל אחת מהפעולות היא מעין "תאונה זעירה", שהצטברותן גרמו לנזק הרפואי.

קשר סיבתי - קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי או המחלה לבין אותן פעולות חוזרות ונשנות.

לאחר הנחת התשתית העובדתית, מתמנה מומחה רפואי מטעם בית-הדין, שיקבע אם קיים קשר סיבתי, לאור מחקרים קודמים, גורמי הסיכון של המבוטח, ומחלות רקע. על המומחה לקבוע בהסתברות מעל 50% שהפגיעה נגרמה עקב ביצוע אותן פעולות.

מצגת בטוח לאומי טראומה, רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בן משה,א., רופמן,ל. והבר, י. אנשים עם מוגבלות בישראל . משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. 38-49.

אמנון כרמי בריאות ומשפט נבו