‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי תוכנית עבודה מחלקות שלטון מקומי: שינוי ארגוני ממחלקה לאגף בעיריה?

השערת המחקר

תוכנית עבודה ברשות מקומית של  שינוי ארגוני ממחלקה לאגף מצריכה משאבי תכנון רבים.

תוכן עניינים

מבוא

טענות בעד ונגד המצבים השונים: ביזור סמכויות מול ריכוזיות

מה הם ביזור וריכוז?

מדוע פונה הניהול העכשווי לביזור?

מהי התפיסה הביזורית?

מהן המשמעויות של יישום תהליכי הביזור?

שינוי ארגוני

מבנים ארגוניים

ניתוח התרבות ארגונית

יישוב בישראל

אוכלוסייה

כלכלה ותרבות

ספורט

תחבורה ציבורית

אתרוגי אום אל פחם

ראשי העיר

המלצות לשיפור (ריכוזיות וביזוריות)

גיבוש תוכנית ליישום ההמלצות

ביבליוגרפיה

נספח

העיון בספרות העוסקת בנושא מלמדים על הקשר ההדוק בין ביזור כשינוי מבני לבין ביזור כשינוי תרבותי. ביזור משמעותו - שינוי בכל

הקשור למערך הסמכויות והכוחות בארגון. בייזום תהליך הביזור מתחייבת התייחסות

נרחבת להיבטים התרבותיים הנלווים לשינוי המבני. כל בעלי התפקיד נדרשים לשינוי

בתפיסת הסמכות והאחריות ובשינוי ביחס לאופן שבו יש להשתמש בסמכויות, כדי

להביא את הארגון להתמודדות יעילה ואפקטיבית. עם מגוון המשימות המחייבות כל דרג

בארגון. השינוי התרבותי המתלווה לשינוי המבני מחייב שינוי בתפיסה העצמית של כל

פרט בארגון, בכל הקשור לאחריות ולהתמודדות עם האתגרים שניצבים בפני הארגון.

תפיסת הניהול של הארגון המושתתת על עקרון הביזור מחייבת התייחסות מלאה מצד כל

דרג לניהול על פי שיקולים של יעילות ואפקטיביות ארגונית.

אך ההתבוננות בתהליך הביזור בארגון המוסדי מעלה היבטים תרבותיים רחבים יותר.

ייתכן שניתן להתייחס לסוגיית הביזור בארגון המוסדי כאל ניסיון לעבור מעולם מושגים

שמקורו העיקרי במודל הביורוקראטי אל עולם מושגים שרובו מושתת על מודל מערכתי

בתפיסת הארגון ובתפיסתו של הפרט בארגון. ברובד הגלוי והמוצהר, ביזור מיועד להניע

תהליכים שלשיפור היעילות והאפקטיביות על-ידי מתן פיתרון לבעיות

שליתר-ביורוקרטיה, במובנים של: סרבול יתר, חוסר גמישות והיעדר יוזמה וחדשנות.

אך מעבר לזה, תפיסת הביזור משקפת עולם מושגים, הניזון ברובו ממודלים מערכתיים

בכל הקשור ליחסי פרט-ארגון, ליחסי ארגון-סביבה ולתפקיד הניהול בהבטחת יכולת

ההישרדות שלה ארגון, לאור התהליכים שחלים בסביבה הפנימית והחיצונית שלו.

התפיסה המערכתית, שאותה מייצג הביזור, מביאה עמה הנחות יסוד ארגוניות, הנפוצות

בארגונים בעלי אופי כלכלי המתמודדים עם סביבה רווית תחרות. זוהי תפיסה שמנחה

את המנהל לפעול מתוך הנחה, שבכל עת הארגון - על כל מרכיביו - נמצא במלחמת קיום,

המחייבת כל דרג וכל פרט להשתפר במונחים של יעילות ואפקטיביות. זוהי תפיסה

שבוחנת תהליכים של תשומה-תפוקה כדי להבטיח הלימה מיריבת בין כל מרכיבי

הארגון ובין הארגון לסביבתו.

(פלגי, 2012)

על רקע זה, הביזור בארגון המוסדי משמש אמצעי לשם גיוס מנהלי הארגון לתפיסת עולם

המחייבת אותם לראות באופן שבו הם מתמודדים עם המשימות שתחת אחריותם עניין

של מלחמת קיום. מלחמת קיום זו דורשת מן הפרט רמת התגייסות רגשית,

 אינטלקטואלית והתנהגותית מרחיקת לכת, גם בזמן של שגרה.

לסיכום, ניתן בוודאות לראות בביזור תהליך הכולל בתוכו ממדים תרבותיים לצד ממדים

מבניים - כלומר: שינוי חלוקת הסמכויות בארגון מחייב שינויים ערכיים ושינויים

תפיסתיים ביחס לתפקיד המנהל בארגון המבוזר. יתירה מזאת - ייתכן שניתן להתייחס

לביזור עצמו כאל תופעה תרבותית שמשמעותה שינוי עולם המושגים שעליהם מושתת

הניהול בארגון (המוסדי), כאשר עולם המושגים הבירוקראטי הופך ל"מיושן", ועולם

המושגים המערכתי הופך למעודכן. במובן זה, ביזור הוא לא רק אמצעי "טכני" לשיפור

הארגון, אלא ביטוי של שינוי אידיאולוגי המנחה את המנהל לקראת שינויים בתפיסת

 הארגון ובתפיסת מקומו ותפקידו של הפרט בארגון.

גיבוש תוכנית ליישום ההמלצות

מומלץ לעיריית אום אל פאחם, השייח חאלד חמדאן, לנקוט בתוכנית שתביא יותר לביזור סמכויות ולפחות ריכוזיות.

הנטיה הטבעית בארגונים, כגון עיריות וארגונים פוליטיים, בידי פקידים מסוימים יהיה כח רב וריכוזי. אבל, אם למשל במקום מחלקה לשיפור פני העיר באום אל פאחם, יהיה אגף אז ראש האגף יוכל לבזר סמכויות ומבחינת התרבות הארגונית זה עדיף ויעיל. כך למשל, אם יוחלט לשפר את פני העיר, ראש האגב יקצה לכך את התקציב ומנהל המחלקה תחתיו, יחליט מה לעשות בתקציב שקיבל, למשל, לשתול פרחים באיי התנועה ברחבי אום אל פאחם, או להציב פסלים סביבתיים של אומנים מקומיים, ובכך גם ישתפרו פני העיר, וגם יהיה עידוד של האומנים המקומיים.

שינוי ארגוני בעיריית אום אל פאחם של יותר ביזוריות ופחות ריכוזיות צריך להתחיל מהפקיד הזוטר ביותר בכל מחלקה ועד לראש העיר. ההחלטות צריכות להגיע מהקודקוד המגבש את המדיניות הכללית ולרדת עד לפקיד המבצע.

אום אל פאחם היא כבר עיר, היא לא כפר ובהתאמה, צריכה להתנהל כמו עיר באופן ביזורי ולא ריכוזי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017

בר חגי וליאור גלרנטר (2015) "רפרטוארים של מקצועיות בארגונים בישראל". סוציולוגיה ישראלית טז 2: 98-76.