עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית תקשורת ומשפט, השפעת המדיה על הליך פלילי, פרשת הנשיא משה קצב, אונס (11995)


‏390.00 ₪

27 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11995

עבודה אקדמית תקשורת השפעה על הליך פלילי, פרשת הנשיא משה קצב, אונס

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת התקשורת על ההליך המשפטי בפרשת קצב?

תוכן עניינים

מבוא    

עיקרון הסוב-יודיצה       

מי נושא בעול הסוב-יודיצה?        

מעמדה המשפטי של העיתונות   

החובות המשפטיות הנובעות מתפקידיה החברתיים של העיתונות  

תפקיד התקשורת במשפט          

השפעת התקשורת על ההליך הפלילי      

יחס השופטים לתקשורת במרוצת השנים 

מקרי בוחן:        

פרשת קצב       

השוואה: פרשת רמון      

משפט משווה- ארה"ב    

סוב- יודיצה       

על יחסים ישירים בין שופטים ובין התקשורת        

הופעת עורכי דין בתקשורת        

אמירה אישית    

סיכום   

ביבליוגרפיה      

חקיקה: 

פסיקה: 

מקורות בעברית

מקורות באנגלית

 

המטרה העומדת בראש ההליך שיפוטי הינה הכרעה צודקת בנושאים קונטרוברסליים. בכדי להבטיח זאת, נוסחו כללים מהותיים ופרוצדוראליים שייעודם הבטחת התנהלות הוגנת שסופה בהכרעה נכונה, ביניהם איסור הסוב-יודיצה. אולם ניסוחו, המגביל באופן קיצוני את חופש הביטוי ואינו עולה בקנה אחד עם אופן התנהלותה של מדינה דמוקרטית, מביא לכך שבפועל הוא אינו נאכף כלל.

השפעתה של התקשורת עברה שינויים רבים משנות השמונים ועד היום, שמקורם בשינויים נרחבים יותר שחלו הן בעולם התקשורת והן בעולם המשפט. מהפכת "האקטיביזם השיפוטי" הובילה לזניחת הסגנון הרשמי בסיקור המשפט ויצרה תקשורת תוקפנית שמרשה לעצמה לפרש ולדון והפכה יותר ויותר פוליטית. אותו מיזוג בין פוליטיקה ומשפט אינו רק תוצר של השינויים במערכת המשפט, אלא גם של לחצים כלכליים המופעלים על מערכות התקשורת ולוחצים אותן לכיוון של סיקור מהיר, צהוב וסנסציוני. כמו כן, חלה ירידה במעמדו של בית המשפט כמקום "קדוש". בעקבות הסיקור התקשורתי האינטנסיבי דעכה ההילה שאפפה את תהליך השפיטה. כתבי העבר נזהרו בסיקורם כיוון שחששו לעבור על איסור ה"סוב-יודיצה", ואף צנזרו את עצמם בכדי לשמור על כבוד בית המשפט. כיום, בתקשורת החדשה, ציניות כלפי מוסדות נחשבת לעניין שבשגרה, מקובל לערבב בין דעות פרטיות לבין עובדות ולשער מה יקרה בעתיד.

משה קצב נשיאה השמיני של מדינת ישראל. כיהן במהלך הקריירה הפוליטית שלו בשורת תפקידים ציבוריים בהם ראש עיריית קריית מלאכי, סגן ראש הממשלה, שר התיירות ושר התחבורה.

משה קצב, נבחר בגיל 24 לתפקיד ראש עיריית קריית מלאכי ובגיל 32 כבר כיהן כחבר כנסת. מונה לשר העבודה והרווחה ולשר התחבורה. בשנים אלו היה חבר של קבע בצמרת מפלגת הליכוד. בעבר מינה אותו בנימין נתניהו לתפקיד שר התיירות בממשלתו. נבחר קצב למועמד הליכוד לתפקיד נשיא המדינה מול שמעון פרס. בשנותיו במשכן הנשיא שמר קצב על ממלכתיות ונמנע מהתערבות והבעת דעה בנושאים מעוררי מחלוקת.

הגיש הנשיא קצב תלונה ליועץ המשפטי לממשלה בגין ניסיון סחיטה. הוא העביר ליועץ המשפטי לממשלה מסמכים שונים בעניין טענת הסחיטה. בעקבות הנחיית היועץ המשפטי לממשלה נפתחה חקירה משטרתית נגד א' מבית הנשיא, כחשודה בסחיטה. ואולם, במקביל נפתחה תיבת פנדורה. אל המשטרה החל לזרום מידע לפיו נשים שונות אשר היו כפיפות שלו במהלך תפקידיו ובהן א' מבית הנשיא אשר טענו כי קצב עשה בהן מעשים מיניים, בדרגות חומרה שונות. בעקבות החקירה החל קצב להיעדר מאירועים ציבוריים אך כינס שתי מסיבות עיתונאים בהן תקף באופן חריף את הפרקליטות, התקשורת ואת היועמ"ש מני מזוז. קצב הכחיש כי ביצע את העבירות המיוחסות לו וטען כי מדובר במזימה שנועדה לחסל את הקריירה הציבורית שלו.

לאחר גזר הדין במחוזי, במהלכו הואשם והורשע[1] בארבעה אישומים ערער קצב באמצעות סנגוריו לעליון בטענת הגנה מן הצדק.

לאחר גזר הדין בארבעה אישומים נגד משה קצב בבית המשפט המחוזי הגיש קצב בקש לטענת הגנה ן הצדק בערעור אשר הוגש לבית המשפט העליון. [2]

ימינו, ההליך השיפוטי, ובמיוחד כשמדובר בדמויות ידועות, נתון להשפעת התקשורת החל מהרגע מהראשון. כבר בשלב הראשון של הגשת כתב האישום, סביר להניח כי מעמדו הציבורי ישפיע על ההחלטות שיתקבלו. משהחל המשפט להתנהל, בכוחה של התקשורת ליצור דפוסי חשיבה בקרבה העדים בנושאים הקשורים לעדותם. זאת ועוד, בכוחה של התקשורת אף להטות את ליבם של השופטים עצמם. כפי שנכתב בהכרעת הדין בתיק רמון: "תחושתנו הייתה שנעשים ניסיונות, לעתים על ידי מסרים מוסווים, לעתים בבוטות, להטות משפט. ליבנו היה גס בנאמר. לנו השופטים אין אלא את צו מצפוננו והוא הוא בלבד שמנחה אותנו". גם בשלב גזר הדין ישנה סכנה כי זה יושפע מהתקשורת ומדעת הקהל. מצד אחד, העניין הציבורי הרב המגיע לשיאו בגזר הדין, מאפשר לבית המשפט להחמיר עם הנאשם, ובכך לחדד את ההרתעה הציבורית, מצד שני, עד הגעתו לגזר הדין מגיע הנאשם למצב נפשי קשה מאוד עקב הסבל הרב שחווה במהלך המשפט שהתנהל באופן ציבורי ונחשף לכל אורכו בתקשורת- עובדה המעניקה לבית המשפט את האפשרות להקל בעונש שיוטל עליו.

בתשובה לשאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי שפעת התקשורת על ההליך הפלילי, וכיצד היא השתנתה משנות ה-80 ועד היום?

בעבר נהגה התקשורת ביתר יראה כלפי בית המשפט, כשהיא נוקטת על עצמה צנזורה ונזהרת מלעבור על איסור הסוב-יודיצה. כיום התקשורת מרשה לעצמה להתבטא בציניות כלפי מוסדות חברתיים וביניהם בית המשפט, ונראה כי חלה ירידה במעמדו. לחצים תקשורתיים הובילו לכך שהסיקור הוא צהוב ואינטנסיבי. התקשורת בימינו משפיעה על ההליך הפלילי בכל שהיא יוצרת דעת קהל מגובשת עוד לפני שהוכרע הדין (כפי שניתן לראות במשפט קצב, למשל). בנוסף, ניתן להניח שהתקשורת משפיעה באופן כלשהו, גם אם מינורי, על החלטותיהם של השופטים החשופים לשיח התקשורתי לכל אורך ההליך המשפטי. 

מצגת רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר

סגל, ז. פוקס, ק. ובלס, ת. "השפעת התקשורת על עמדות הציבור במשפטים פליליים- משפטו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, כמקרה בוחן". קשר 44 עמ' 21-4.

תפ"ח 1015/09 מדינת ישראל נ' משה קצב- הכרעת הדין, נבו, עמ' 7

Bergman R. (2018).Rise and Kill First: The Secret History of Israel's Targeted Assassinations, Random House (2018)

תח


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)