‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי בת זוג יורשת ?

תוכן עניינים

מבוא    

הדרת בני משפחה רחוקים מהירושה - משפט משווה         

סעיף  לחוק הירושה       

ירושת אלמנה- תקדימים במשפט הישראלי           

משפט עברי: דיני ירושה במסורת ישראל  

ירושת אלמנה במשפט העברי     

ירושת האלמנה עם היורשים האחרים      

שריון חלקה של האלמנה בירושה 

שריון האלמנה בירושה - השוואה לצרפת וגרמניה  

שיריון נכסים מסוימים בירושה והענקתם לאלמנה  

סיכום   

ביבליוגרפיה      

בשיטת משפט בה נוהג חופש צוואה מלא – כבחוק שלנו – משמשת טבלת הירושה על פי דין מעין צוואה על תנאי שלא יסטה המוריש הימנה. ככזו עליה לקלוע למאווייהם של מירב המורישים; זאת הן כדי לייתר את הצורך בעשיית צוואה, הן משום שלא הכל מודעים ליכולתם לערוך צוואה או מכל מקום אינם עושים כן מטעמים נפשיים או מסיבות חומריות. לנוכח היעדר תודעה של כתיבת צוואות בקרב הציבור בישראל בבוא המחוקק לשנות את סדר הירושה על פי דין הקבוע בחוק, מן הראוי כי ישאל עצמו מה היה "המוריש הסביר" קובע בצוואה אילו ערכה. ככלל, יש לחוקק הסדי ירושה מן הדין צודקים המתקבלים על דעת רוב הציבור ואת היוצא מן הכלל להניח לצוואה. הנחתם של דר' אראל רוזן-צבי ואחרים היא כי המוריש הסביר לא ידיר את רוב בני המעגל השני ואף את ראשי המעגל השלישי מהירושה כאשר יותיר אחריו בן זוג בלבד.

נראה כי נוכח השינויים של המחוקק הישראלי בחוק הירושה, מצבו של בן הזוג בדין הישראלי הוטב עם השנים חרף העובדה שעדיין קיימים מצבים בדין הישראלי בהם בן הזוג יכול למצוא עצמו חולק עם בני משפחה הרחוקים ממנו.

כמו כן, נראה כי סוגיית שריון חלקים בירושה הקיימת בשיטות המשפט השונות ברחבי העולם, שונה ממדינה למדינה, אך פותרת דילמות ומונעת מאבקים ו/או קונפליקטים בין בני המשפחה, מה עוד שמבטיחה את חלקו של בן הזוג היורש – עובדה שלכשעצמה שמה את זכות ירושת בן הזוג במדרגה גבוהה יותר, יחסית לדינים בהם לא קיימת סוגיית השריון , כמו בדין הישראלי.

זאת ועוד, ניתן לומר כי אין חולק כי מזונות מן העיזבון וחוב הכתובה רובצים לפתחו של הבעל גם לאחר אחרית ימיו ושנותיו. השאלה המרכזית והרת הגורל היא אופן חישוב הכתובה, אשר עשוי להשתנות בהתאם לדין ולדיין.

כמו כן, המסקנה המתבקשת לעניין הדין העברי היא שהן בפועל והן בשל השמטת התקנות קפב-קפג, בתי הדין אינן מחלקים את העיזבון על פי החוק החילוני אלא לפי דין תורה, למעט מקרים בהם יורש אחד ויותר ליורשים אחרים על חלקו בקניין ובמקרים אלה החלוקה הינה על פי החוק החילוני, אך מכוח הקניין שנעשה בפני בית הדין.

אין עוררין על כך שדיני הירושה מושפעים מדיני הנישואין ויחסי הגומלין ביניהם משליכים על היקפה של זכות ירושת בן הזוג.

ולסיכום, נראה כי היקף זכותו של ירושת בן הזוג, הן עם יורשים אחרים לסוגיהם, מושפע הן מדין העברי, הן מדיני הנישואין והן מההסדרים השונים שבדין הישראלי. הסדר ירושת בן הזוג הקיים כיום בחוק הישראלי טוב דיו ופועל לטובת בן הזוג היורש, אם כי קיים הסדר טוב יותר, כמו בשיטות המשפט הזרות הנהוגות במדינות אחרות שהובאו לעיל, המבטיח את חלקו של בן הזוג היורש ומעצים את היקף זכותו לירושת בן זוגו המוריש.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, 2017

תח