‏290.00 ₪

תקשורת סלולארית ביססה זה מכבר את מקומה כחלק אינטגרלי מחייהם האישיים והמקצועיים של משתמשיה, ומשכך, הפכה משמעותית גם עבור הסוג האינטימי ביותר של יחסים בינאישיים – היחסים הזוגיים (Dietmar, 2005). במדינת ישראל נרשמו שיעורי אימוץ טכנולוגיות סלולאר מן הגבוהים בעולם, ומזה כעשור כמעט, מספר הטלפונים הסלולאריים הנמצאים בה בשימוש עולה על מספר תושביה (InfoPlease, 2011). עם זאת, עד כה כמעט ולא נמצאו בישראל מחקרים שיטתיים מתחומי מדעי החברה הבודקים היבטים התנהגותיים, רגשיים ותקשורתיים של התקשורת הסלולארית[1], ומחקרים הבודקים את התקשורת במסרונים בהיבטים אלה לא נמצאו כלל. במחקרי זה אבקש לתרום לבניית בית הידע בתחום התקשורת במסרונים. מחקרים שנערכו במדינות אחרות אודות תקשורת במסרונים עמדו על שלל סוגי שימושים ויישומים שלהם בחיים האישיים, הציבוריים והאקדמיים, אולם מבין כל סוגי השימוש, נמצא כי סוג המסרונים הרווח ביותר הוא הודעות בתחום האישי, והפונקציות העיקריות להן משמשים המסרונים הן בראש ובראשונה רגשיות וחברתיות (Thurlow & Poff, 2011; Ling, 2003). לאור היקף השימוש במסרונים בתחום האישי, בחרתי להתמקד בסוג התקשורת האישי ביותר המתקיים דרכם – תקשורת בין גבר ואישה הנמצאים במערכת יחסים רומנטית.                    התקשורת דרך מסרונים – כמו התקשורת הסלולארית בכלל – עונה על הרבה מצורכי התקשורת של בני זוג בקשר רומנטי, כאשר מאפשרת החלפת רגשות ומחשבות וכן תכנון ותיאום לוח זמנים משותף תוך ניידות וגמישות פיזית (Dietmar, 2005). התקשורת במסרונים בפרט נמצאה אף כאמצעי תקשורת יעיל בייסוד קשרים רומנטיים, בתחזוק מערכות יחסים קיימות (Thurlow and Poff, 2011), בהעמקת אינטימיות ביחסים ובהקניית תעוזה ופתיחות שלרוב אינן מתגלות באמצעי שיחה אחרים כשמדובר בתחילתו של קשר חדש (Elwood-Clayton, 2006). מצד שני, התקשורת במסרונים, בדומה לתקשורת כתובה או מתווכת מחשב, מוגבלת מבחינת אמצעי ההבעה עקב היעדר מבעים חוץ-מילוליים, קשר עין ואינטונציה קולית (Walther & D'addario, 2001) – אלמנטים שחסרונם עשוי להיות משמעותי כשמדובר בתקשורת בין בני זוג.            מטרת מחקר זה אפוא לבחון את מאפייני תהליך התקשורת במסרונים בין נשים לגברים במסגרת קשר זוגי, תוך התייחסות למטרות ודפוסי השימוש במסרונים בקרב בני זוג, מטרות הציפיות של שני הצדדים מתהליך התקשורת המתנהל דרכם ועמדותיהם אודות מדיום זה. אלה ייבדקו באמצעות שאלון כמותי שיופץ בקרב 20 נבדקים, מתוכם עשרה גברים ועשר נשים.

[1] המחקר הראשון בישראל מסוג זה נערך בשנת 2011 על ידי פרופ' יונה אמיתי באוניברסיטת  בר-אילן, ובו נבדקו היקף השימוש והרגלי השימוש בטלפונים סלולאריים בקרב ילדים ובני נוער. מחקר זה טרם פורסם.

ביבליוגרפיה לדוגמא...

אוסטין, ג'. (2006). איך עושים דברים עם מילים. תל אביב: רסלינג.

כספי, ד. ולב, א. (2009). "כמו באמריקה": אמצעי תקשורת חדשים במערכת הבחירות. בתוך א. אריאן ומ. שמיר (עורכים), הבחירות בישראל- 2009 (333-367). ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מאירוביץ', י'. (2003 [1985]). שום תחושת מקום: מסביבת הדפוס לסביבה האלקטרונית. בתוך ת. ליבס, קמה, ע. וטלמון, מ. (עורכים), תקשורת כתרבות: יצירת משמעות כמפגש בין טקסט לבין קוראים (34-86). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

נריה-בן שחר, ר. (2008). הנשים החרדיות ותקשורת ההמונים בישראל: דפוסי חשיפה ואופני קריאה. עבודת דוקטורט שלא פורסמה. ירושלים: האוניברסיטה העברית.

Bauer, S., Percevic, R., Okon, E., Meermann, R. & Kordy, H. (2003). Use of text messaging in the aftercare of patients with bulimia nervosa. European Eating Disorders Review, 11(3), 279-290.

Dietmar, C. (2005). Mobile communication in couple relationships. In K. Nyíri (Ed.),

A Sense of Place: The Global and the Local in Mobile Communication: Places,

Images, People, Connections (201-208). Vienna: Passagen Verlag.

Ellwood-Clayton, B. (2006). All we need is love – and a mobile phone: texting in the philippines. Paper presented at the International Conference on Cultural Space and the Public

Sphere in Asia. Seoul, Korea.

 ניתן לקבל בלעדיות על העבודה ולהסירה מהמאגר ומהאינטרנט לצמיתות תמורת 290 שח נוספים   https://freeacademic.com/product.php?id_product=1464

(קטגוריה האחרונה במלבן משמאל "קניית בלעדיות" להוסיף לסל הרכישה בנוסף לעבודה זאת)