‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה מקור קביעת דת צאצא נישואי תערובת בינ-דתיים כדת האם?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר:  

מחקרים בתחום

קשיים במחקרים בתחום 

ביקורת 

הספר "חצי חצי" של טליה שגיב   

השוואה לנישואי תערובת של יהודים ומוסלמים     

נישואי תערובת היום וארגוני התנגדות קיצוניים כמו להב"ה

השוואה- נישואי תערובת בארה"ב

צאצאי נישואי תערובת – בספרות ההיסטורית ובמקורות היהודיים  

מעמד צאצא נישואי תערובת ביהדות        

מאמר של פרופ' שעיה כהן שהעיקרון העברי ה"מטרילינאלי" של צאצא תערובת- מקורו במשפט הרומי

דחיית טיעוני כהן ממקורות המשפט העברי          

סיכום   

ביבליוגרפיה      

נישואים בין-עדתיים הם נישואים בין בני קבוצות אתניות שונות. בישראל, נהוג לציין באמצעות מונח זה נישואים בין בני העדות השונות בחברה היהודית - בדרך כלל בין מזרחים ואשכנזים[1]. בעבודה זו אתייחס גם לנשואי תערובת "קיצוניים" יותר בין בני דתות שונות, למשל יהודיה ומוסלמי.

בעבודה זו עוסקת בכינון זהות דרך ספרות, עיתונות ושירה. אז כדאי אולי לפתוח באיזכור סרט אלמותי בהוואי כור ההיתוך הישראלי הסרט "סאלח שבתי": ברקע הסיפור הקומי על מאבקו של עולה חדש ממרוקו בביורוקרטיה המפא"יניקית שתל המהגר מהונגריה גם סיפורי אהבה. מעל לתהום התרבותית שפער בין המעברה לקיבוץ מתח אפרים קישון גשר שבמרכזו חתונה כפולה. בסוף הסרט "סאלח שבתי" נושא שמעון (שייקה לוי) החייכני את בת־שבע (גילה אלמגור) הגמלונית לאשה, וחבובה (גאולה נוני) מתחתנת עם הצבר המקסים זיגי (אריק איינשטיין).

קץ כור ההיתוך היה צריך לבוא בתוך דור, מקסימום שניים. לאיש כבר לא היה אמור להיות אכפת מאין באת – הרי כולנו רקמה ישראלית אחת חיה. "סאלח שבתי" צולם בקיץ 1964, בדיוק לפני 50 שנה. ספרה של טליה שגיב מלמד שגם כעבור שני דורות המתח העדתי לא חלף. השאלה "מאין באת" רלוונטית עד כאב, והיא עומדת ביסוד זהותה[2] של כחמישית מהאוכלוסייה היהודית בישראל, הכוללת את מי שנולדו לאב מזרחי ואם אשכנזייה או להפך, ומתמודדת כל העת עם המתח הבין עדתי ועם דרישת החברה הסובבת להכריע מי אני, בעצם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גוטוויין, דני. "זהות נגד מעמד: רב-תרבותיות כאידיאולוגיה ניאו-ליברלית". תיאוריה וביקורת 19 (סתיו): 241-257.