עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית התמודדות מועצות מקומיות עם נוער בסיכון, כמותני, גמול השתלמות, רשויות מקומיות, מוניציפלי, מועצה אזורית חבל יבנה מול (11978)


‏390.00 ₪

38 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11978

שאלת המחקר

האם מערכת הרווחה במועצה אזורית חבל יבנה מטפלת כנדרש בילדים בסיכון במסגרות חוץ ביתיות?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

מחלקת הרווחה חבל יבנה          

סקירת ספרות מקצועית 

נוער בסיכון       

נוער בסיכון – אי הצלחה ונשירה ממסגרות           

אי שוויון של נוער בסיכון לעומת נוער רגיל

נשירה גלויה וסמויה       

הגורמים המשפיעים על הנשירה ממערכת החינוך 

משבר זהות וגיבוש זהות

גיבוש זהות       

אי שוויון בחינוך בין המרכז לפריפריה      

נוער בסיכון – נקודת פתיחה נמוכה לחיים לעומת נוער רגיל           

אוכלוסייה בסיכון – הגדרות ומאפיינים     

זהות נוער בסיכון - מערכות יחסים בתוך ביה"ס והרגשת תחושת שייכות     

העדר תמיכה חברתית בנוער בסיכון        

חוסר אמונה עצמית של נער/ה בסיכון       

הפרטת החינוך 

מועצה איזורית באר טוביה         

היסטוריה         

יישובי המועצה  

גאוגרפיה          

היסטוריה         

ישוביי המועצה  

ראשי המועצה   

שיטה - מתודולוגיה        

אוכלוסיית המחקר         

כלי המחקר       

הליך המחקר    

ממצאי המחקר  

ביבליוגרפיה      

שאלון דמוגרפי  

 

מטרת העבודה היא לתאר את מאפייני הרקע וגורמי הסיכון של ילדים ובני נוער שטופלו בקהילה ושל אלו שטופלו במסגרות חוץ ביתיות ולבחון את המצב והתוצאות השונות שאליהן הגיעו ילדים שטופלו במסגרות השונות.

ייבדק האם מערכת הרווחה במועצה אזורית חבל יבנה מטפלת כנדרש בילדים בסיכון במסגרות חוץ ביתיות (בהשוואה למועצה אזורית באר טוביה)?

 

מאז הקמת המדינה עלתה בעיית הנשירה פעמים רבות לדיון ועיון במשרד החינוך. אך רק לקראת סוף שנות ה–60 ובתחילת שנות ה–70 התגבש התחלתו של פתרון בצורת הקמת השירות לטיפול בנוער רחוב בתוך הקהילה, תחילה בשם " השירות לחבורות נוער " ובהמשך בשם " היחידה לקידום נוער " במסגרת אגף הנוער של משרד החינוך והתרבות.

תפיסה זו של אחריות כוללת של מערכת החינוך במדינה גם על "חצי הכוס הריקה" (מבחינת קבוצת בני הנוער המצוי מחוץ למערכת החינוך הפורמלי) היתה חדשה אז וגם מאוד לא מקובלת. התפיסה המנוגדת לה דגלה בכך שלא כולם יכולים וצריכים ללמוד, ובאשר למי שאינו לומד, קיימות מערכות סוציאליות-תעסוקתיות שימצאו עבורו פתרון. תפיסה זו היתה מקובלת, עד סוף שנות ה- 60 ועל פיה פעלה המערכת. השינוי, שחל לקראת סוף שנות ה– 60, הביא להקמת מערך של שירותים מחוץ לבית הספר ובתוך הקהילה להתמודדות עם תופעה זו של הנוער המנותק. מערך זה הוקם במסגרת המחלקה לחינוך משלים ( לחינוך בלתי פורמלי ) של מערכת החינוך, לימים מינהל חברה ונוער. מתחילת שנות ה– 70, הופעלו השירותים לנוער מנותק בתוקף "מנדט חברתי" שלקח על עצמו משרד החינוך התרבות והספורט במסגרת הפעולות לחינוך בלתי פורמלי (חינוך משלים). מדיניות זו נקבעה בעקבות המלצות ועדות ציבוריות שונות (ועדת ראש הממשלה לילדים ובני נוער במצוקה, 2013; ועדת שרים לענייני רווחה ועדת דרי , 2014; הוועדה לאלטרנטיבות חינוכיות-טיפוליות לנוער מחוץ למסגרות לימוד, 2010), שבחנו וקבעו לאורך השנים כי על מערכת החינוך מוטלת אחריות גם לגבי אלו שלא מצאו את מקומם בתוכה – לפחות בניסיון להחזירם אליה או לפצותם בחינוך אלטרנטיבי. [1]

רק בסוף שנות ה– 80 נידון נושא זכותו של הנוער המנותק לסל משאבי חינוך במסגרת חוק חינוך חינם בממשלה, והתקבלה ההחלטה המחייבת מימוש זכות זו, המוגדרת על ידי השופט נחמיאס "כזכות בעלת תוקף של קניין שאינה ניתנת להפקעה או לשלילה".

בספטמבר 2011 פרסמה הוועדה המשותפת של משרד החינוך התרבות והספורט ומשרד האוצר את ממצאיה, בדבר החלת חוק חינוך חינם גם על נוער מנותק – שאינו לומד אף לא באחת מהמסגרות הפורמליות הרגילות. הוחלט כי אם נוער זה מטופל על ידי היחידות לקידום נוער שבפיקוח משרד החינוך, הריהו זכאי לסל תשומות חינוכיות- טיפוליות בסיסיות בהיקף שבין 2.5 ש"ש ל– 5.5 ש"ש (שעות לימוד שבועיות), שעליהן החליטה הוועדה. תשומות אלו מכוונות להשגת המטרות העיקריות של קידום נוער ועוסקות בתקצוב ובהפעלת השירותים העיקריים הבאים: שירותי טיפול וליווי חינוכי-חברתי (מדריך קידום נוער אישי צמוד לכל נער/ה), שירותי השלמת השכלה לתעודה ומקצוע (תוכנית היל"ה לנוער מנותק), שירותי חינוך חברתי-ערכי (תוכניות חינוכיות בתחום המניעה וההכנה לחיים) ושירותי פיתוח מיומנויות חברתיות ומקצועיות (תוכניות לתעודה והעשרה). מינהל חברה ונוער באמצעות תחום קידום נוער נערך להפעלת התוכנית ולביצועה על פי הכללים שהנהלת המשרד קבעה ופרסמה בצורה מפורטת בחוזר מנכ"ל כ"ב / 6, כ"ח בשבט, תשנ"ב (2.2. 2012). כללים אלה הכתיבו גם את המטרות העיקריות של תחום קידום נוער ברמה הממלכתית וברמה המוניציפלית. בעקבות החלטה זו, חל גידול ניכר במספר המשתתפים בתוכנית ובהיקפיה.

תוכנית היל"ה (השכלת יסוד ולימודי השלמה) מופעלת במגזרי חינוך שונים ובקרב אוכלוסיות מיוחדות (עולים מאתיופיה ומחבר המדינות, חסות הנוער וכלא השרון וכדומה). ייחודה של התוכנית היא שהתלמידים מקבלים, לצד המענים הלימודיים, גם מענים טיפוליים על ידי מדריך קידום נוער, גם פעילות חינוכית חברתית וגם אפשרויות לפיתוח מיומנויות מקצועיות. 

תוכנית היל"ה מיועדת להשלמת השכלת יסוד לנוער מנותק בגילאי 18-14, כלומר בני נוער שאינם משולבים במערכת החינוך הפורמאלית, נערים ונערות עובדים או שאינם עובדים ואינם לומדים. מטרתה של התוכנית היא לסייע לנערים ולנערות אלו להשתלב מחדש במסגרות לימוד פורמאליות, או להשלים השכלת יסוד.

התכנית מקיפה כיום כ-5,000 לומדים והלמידה נעשית בקבוצות קטנות ובשעות גמישות. כל תוכנית לימודים נבנית באופן אישי, לאחר אבחון והערכת הצוות החינוכי על מנת לתת מענה לצרכיו הייחודיים של כל נער ונערה. ביסודה של תכנית היל"ה מונחת השקפת עולם הרואה בהשכלה תנאי למוביליות חברתית ואמצעי לשילוב נורמטיבי בחברה הישראלית. מתוך ראיה זו, נבנו במסגרת התכנית מספר מסלולי לימוד: הקניית מיומנויות למידה בסיסיות, השלמת השכלה פורמאלית לתעודת 10 ש"ל, בגרות אקסטרנית ומיומנויות מקצועיות.

 

 

היגד

מסכים מאוד

מסכים במעט

לא מסכים בכלל

1. להערכתי, המועצה המקומית

מתמודדת היטב עם נוער בסיכון

3

2

1

2.להערכתי, המועצה המקומית

צריכה לתת תקציב רב יותר לטיפול בנוער בסיכון

3

2

1

3.לדעתי, הפרטת החינוך במועצה איזורית ישפר המצב של הנוער בסיכון שתחומי הרשות המקומית

3

2

1

4.לדעתי, הפרטת החינוך במועצה איזורית ידרדר המצב של הנוער בסיכון שתחומי הרשות המקומית

3

2

1

5.לדעתי, נשירת נוער ממסגרות במועצה האיזורית היא סבירה ביחס למקובל בארץ

3

2

1

6.לדעתי, נשירת נוער ממסגרות במועצה האיזורית היא גרועה ביחס למקובל בארץ

3

2

1

7.לדעתי, מחלקת החינוך במועצה האיזורית לא עושה מספיק למען נוער מנותק בתחומי הרשות המקומית

3

2

1

8.. לדעתי, מחלקת החינוך במועצה האיזורית עושה מספיק למען נוער מנותק בתחומי הרשות המקומית

3

2

1

 


ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

כאהן-סטרבצינסקי, פ., דולב, ט. ושמש, א. סקר מאפייני נוער בטיפול היחידות לקידום נוער. ירושלים: מכון ברוקדייל.

להב, ח. ( 2015). נוער בשולי החברה-התופעה ודרכי ההתמודדות. משרד החינוך והתרבות, מינהל חברה

 ונוער- תחום קידום נוער, ירושלים.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)