‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מכירת שליטה בפרמיה ?

מבוא 

שאלת המחקר       

מכירת שליטה בחברה באופן מפלה     

גישות בהעברת שליטה ופרמיה  

רכישת חברות בישראל    

חובת האמון של בעל השליטה   

רכישה - חוק החברות     

פרמיית שליטה      

פרמיית השליטה - הניתוח הכלכלי      

ההיבטים הכלכליים של הכלל הראוי לחול על המשק הישראלי   

דין מצוי ורצוי בישראל    

חלוקת הפרמיה     

שינוי דרמטי בחברה        

שיקולים שביעילות כלכלית       

רכישה פרטית של דבוקת שליטה ואיסוף       

משפט משווה         

בריטניה       

איסוף מניות המעניקות יותר מ-% מכוח ההצבעה   

איסוף מניות המעניקות פחות מ-% מכוח ההצבעה  

ארצות-הברית       

ה-Act Williams  

תחולת ה-Williams Act על איסוף מניות     

סיכום ביניים משפט משווה       

סיכום

ביבליוגרפיה 

חקיקה:       

חקיקה ישראלית:  

סמינריון זה עוסק ב"רכישת חברות" וביתר פירוט במכירת שליטה בפרמיה.

כאשר בעל שליטה מוכר את שליטתו לזולת, מן הראוי להטיל פיקוח הדוק על מעשיו באספקלריה של חובת האמון. הסיבה לכך היא שמכירת השליטה מנתקת את קשר התלות בין טובת החברה לטובתו של בעל המניות הדומיננטי.

ישנן 2 בעיות מרכזיות בסוגיית מכירת השליטה:

מכירת השליטה לאדם העלול להזיק לחברה ולנצל אותה לרעה או כהגדרתו "מכירה חובלת", ומכירת השליטה בנסיבות המצמיחות למוכר יתרונות ייחודיים שאין בעלי המניות האחרים נהנים מהם או כהגדרתו "מכירה מפלה". אדון כעת בענין המכירה החובלת ומאוחר יותר במכירה המפלה. [1]

מכירה חובלת הינה מכירה שהמוכר ידע, או צריך היה לדעת, שמכירתו לקונה הספציפי יזיק לחברה. דבר זה יכול להתבטא מחד בכך שלקונה ישנם כוונות זדון כלפי החברה ומאידך שהקונה הינו רשלן שאינו מסוגל לנהל חברה כזו כבעל שליטה. מכל מקום מדובר במכירה לאדם שיפגע באינטרסים של החברה ושלמוכר שיקולי מכירה שאינם עולים בקנה אחד עם טובת החברה.

על מכירה כזו יש להטיל חובה מתאימה שתוכנה - איסור המכירה הפוגעת.

חוק החברות קובע שאם "היו ענייניה של חברה מנוהלים בדרך שיש בה משום קיפוח של חלק מחבריה, רשאי ביהמ"ש לפי בקשת חבר, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרת הקיפוח וכו'". סעיף זה נותן שיקול דעת בלתי מוגבל לביהמ"ש להסיר את הקיפוח בכל דרך שתיראה לו נאותה. לדעת פרופ' פורקציה, יש לתת הוראה מפורשת בחוק החברות כי כח הצבעתו של הרוב בחברה יופעל בדרך מקובלת ובתום לב דבר שייתר את הצורך להשתמש בסעיף 235 (א) שהינו סעיף מסורבל. בכל מקרה אם פעל בעל השליטה שלא בדרך מקובלת ובתו"ל אזי ניתן לפנות הן לחוק החוזים סעיף 39 והן לחוק החברות. [2]

בארה"ב מקובלת הגישה כי בעל מניות השליטה חייב בחובת אמון לחברה ולבעלי מניות המיעוט שעה שהוא מפעיל את כוחותיו. בעלי שליטה המפעילים את כוחותיהם לרעה למען מטרותיהם האישיות נחשבים כמפרים את חובות האמון והם יחוייבו בתוצאות הנובעות מהפרת חובתם. הפסיקה בארה"ב סטתה מהעיקרון המסורתי שלפיו רשאי בעל מניות שליטה למכור את מניותיו בכל מחיר ולמי שירצה. בענין זה התפתחו מספר חריגים האוסרים על מכירת מניות שליטה בעיקר במקרים הבאים:

א.          כאשר בעל מניות השליטה חושש כי הרוכש הפוטנציאלי עלול לבוז את רכוש החברה ((Theory of Looting והוא ממשיך בהליכי המכירה, הוא יחוייב באחריות לגבי כל נזק שנגרם כתוצאה מהמכירה.

ב.          כאשר מכירת מניות השליטה כרוכה בהפרת חובת האמון. בפס"ד Perlman קבע ביהמ"ש כי בעל מניות שליטה חב בחובות אימון גם כלפי החברה וגם כלפי בעל מניות המיעוט. [3]

תיאוריות הביזה וחובת האמון אומצו בישראל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

[1] חמדני א', אקשטיין א' "מהותיות בקשר לחובת דיווח מיידי – בחינה מחודשת והצעה לשינוי חקיקה" משפטים (2017)

[2] יוסף גרוס מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי (עורכים, אהרן ברק, יצחק זמיר, דוד ליבאי) נבו, תשע"ה (2015)

[3] מרגלית ש', המר ר' "שליטת המיעוט -על מעמדה של פרמיית השליטה בעקבות פסק דין כהנא נ' מכתשים אגן תעשיות בע"מ" הארת הדין ז' (תשע"ב)