‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סוגיית ניתוק המזונות מדיני המעמד האישי? 

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

מזונות אישה     

קביעת גובה מזונות האישה:       

ניתוק המזונות מדיני המעמד האישי :השפעת כושר ההשתכרות של האישה על גובה מזונותיה:          

חפיפת סמכויות בין בית משפט מחוזי לבית דין רבני - מזונות אישה

האם ניתן לשנות פסק דין שניתן בנוגע לדמי מזונות?         

השוואה בין מזונות אישה לפי הלכה עד הגט למזונות אזרחיים אחרי הגט     

מזונות שיקומיים לאישה לאחר פרוד        

ידועים בציבור:  

פסק דין בג"צ פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי ת"א          

דת: מה משך תקופת החיוב במזונות אישה, כאשר בני הזוג נישאו בטקס אזרחי ונישואיהם הותרו על ידי בית הדין הרבני          

סיכום   

ביבליוגרפיה      

עבודה זו עוסקת במזונות אישה וביתר ספיציפיות : ניתוק המזונות מדיני המעמד האישי. שוויון בין המינים הוא עקרון יסוד בשיטת משפטנו[1], ואכן, בתיקון לחוק שיווי זכויות האישה (2000) הוסף סעיף מטרה, וזו לשונו: "חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האשה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה להקמת מדינת ישראל"[2].

השופט אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון, עמד על מרכזיות המשפחה בסדר החברתי בישראל ואמר כי "המשפחה הינה יחידה חוקתית", כלשונו: "...לפרט זכות חוקתית להקים יחידה משפחתית, לקיים אותה, ולמנוע פגיעה בה. זהו חלק מכבוד האדם של כל פרט. זהו חלק מחירותו של כל פרט. זהו חלק מפרטיותו של כל פרט. כל אלה זוכים בישראל להכרה חוקתית... אכן, תא המשפחה מוכר חוקתית. לבני הזוג זכות חוקתית להשתייך לתא זה. קיומו מהווה ערך חוקתי שהמדינה מגינה עליו ונמנעת מלפגוע בו. הכרה זו תואמת את ערכיה של מדינת ישראל הן כמדינה היהודית והן כמדינה דמוקרטית"[3]. השופט ברק הוסיף כי למרכזיות המשפחה כאמור השלכות שונות, ובכללן: "בתוך התא המשפחתי, יש לקיים את עקרון השוויון, שוויון בזכויות וחובות"[4].

בעניין של מזונות ילדים[5], מקור חיובו של אב[6] במזונות ילדיו עד גיל חמש-עשרה נובע מן הדין האישי-דתי. מגיל חמש-עשרה ואילך, מקור חיובו של האב נובע מדין צדקה. הוראות החוק חלות רק על אנשים שאין להם חיוב מזונות בדין האישי, או שאין להם דין אישי, ואף חיוב מכוח דין צדקה שבהלכה הוא בגדר חיוב על פי הדין האישי. על האם, בניגוד לאב, לא מוטלת מטעם דיני מזונות כל חובה לזון את ילדיה. אולם, לענין חובת הצדקה לילדים, דין האב[7] והאם שווים.

חיוב הורים בנטל פרנסת ילדיהם בישראל נעשה על פי רוב על פי כללי הדת בהתאם להשתייכות הדתית של ההורה. מכוח ההלכה היהודית כל נטל הפרנסה מוטל על האב, ללא כל תלות בהכנסתו.

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), ה'תשי"ט 1959, קובע כי "אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו" וכי "בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא." [8] כלומר, חלוקת נטל פרנסת הילדים על פי החוק האזרחי היא בשיעור יחסי להכנסות ההורים - הורה שהכנסתו רבה יותר, יחויב לתרום יותר לפרנסת הילדים.

הדיון הציבורי וחקיקת הכנסת עוסקים בעיקר בתיקון ההפליה לרעת האישה, אך מן הראוי לבחון את יישום עקרון השוויון בכל התחומים בדיני משפחה. אנו נתמקד בבירור תיקוני ההפליה בתוך התא המשפחתי לעניין שוויון בזכויות ובחובות של האב והאם כלפי ילדיהם[9]: בדיני מזונות ילדים ובדיני החזקת ילדים, כמפורט להלן, תוך הצגת דוגמאות רלוונטיות מפסקי דין הנוגעים לנושא. 

השאלה המרכזית היא, האם על ביהמ״ש לקחת בחשבון את כושר השתכרותה של האישה בזמן שהוא בוחן תביעת מזונות אישה?

בעבודה זו אבדוק את נושא מזונות אישה, אערוך השוואה בין מזונות אישה לפי ההלכה עד הגט למזונות אזרחיים אחרי הגט ואבחן את נושא המזונות בנישואים אזרחיים בין ידועים בציבור וגם בעולם בכלל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, 2017

א' ברק "הגישור בסכסוכי משפחה – גשר בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הדתי?" דיני המשפחה בעידן בית המשפט למשפחה (בעריכת השופט י' גייפמן, חלק ג) 1149.

י' צ' גילת "והילד מה הוא אומר? - המודלים המסורתיים של "טובת הילד" בהליכי השיפוט האזרחיים והרבניים והצורך בהעצמת קולו של הילד בהם" עיונים ובירורים במצות כיבוד אב ואם 331 -321( אלון שבות: צומת) (2014)