‏277.00 ₪

שאלת המחקר

מהו היקף ההגנה לזכות היוצרים במשפט הספרים של חב"ד?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת מחקר     

חב"ד    

חכמה בינה ודעת           

ספרות חב"ד     

רקע למשפט הספרים     

חשיפת הפרשיה

הרבי מבקש פסק דין      

המשפט

פסק הדין          

הרבי והספרים שייכים לחסידים  

הערעור

התייחסויות הרבי לנושא 

תקציר משפט הספרים   

הספרייה כיום   

זכויות יוצרים    

המסגרת הנורמטיבית לזכויות יוצרים      

הבעלות בזכות היוצרים  

יצירות משותפות           

שימוש מסחרי הוגן        

הרציונאל ברישיון כפייה  

הפיצוי הממוני   

היקף ההפרה    

דוגמאות מחו"ל 

הארי פוטר, טניה גרוטר וכו'        

זכויות יוצרים בהלכה     

חיוב הנאה        

האם יש זכויות ליוצרים? 

דינא דמלכותא   

מנהג האומנים   

סיכום   

עבודה זו עוסקת בקנין רוחני - חב"ד - פרשת הספרים ותתמקד בזכויות יוצרים ביצירות ספרותיות הלכתיות. בשנת 1985 תבעה אגודת חב"ד בארה"ב את גיסו של רבי מנחם מנדל שניאורסון אדמו"ר חב"ד, בארי גור-ארי, בטענה כי לקח ספרים שלא ברשות ומכרם למרבה במחיר. טענתו של בארי הייתה כי מאחר והוא שאר בשרו הקרוב של האדמו"ר הקודם של חב"ד הרי יש לו חלק בירושה זו מנגד טענו אגודת חב"ד כי "הרבי אינו איש פרטי אלא הוא עצמו שייך לחסידים ולפיכך גם הספרים שייכים לחסידות"

בפסק הדין של בית המשפט בארה"ב שניתן לאחר שלושה שבועות נפסק כי הספרים אשר נלקחו יוחזרו לאגודת חב"ד, בית המשפט קיבל את טענותיהם של אגודת חב"ד אשר טענו כי הרבי אינו אדם פרטי ועל כן רכושו שייך לאגודת חב"ד והנתבע בארי גור ארי נדרש להחזיר את הספרים שלקח. 

בעבודה זו אינני מעוניין לבחון רק את ההיבט ההלכתי של לקיחת רכוש זה. 

כאשר בית המשפט פסק כי הרכוש יוחזר לאגודת חב"ד ולשאר בשרו הקרוב של האדמו"ר אין חלק ברכושו של הרבי, מאחר והרבי אינו אדם פרטי משמעות הדבר היא שהרבי המנהיג הרוחני הינם קניינם הרוחני של החסידים ואו מוסדות החסידות .

בעבודה זו אבקש לבחון-

לאור "משפט הספרים" שהתקיים בארה"ב בין אגודת חב"ד ובין בארי גור ארי האם ניתן להגדיר אדמו"ר חסידי או את רכושו של האדמו"ר כקניין רוחני של מוסדות החסידות ע"פ החוק הישראלי.

ספריית אגודת חסידי חב"ד היא ספרייה גדולה, הכוללת ספרי יהדות עתיקים ונדירים.

הספרייה מורכבת מאוספי הספרים וכתבי היד בספריות אדמור"י חב"דלדורותיהם, והיא שוכנת כיום בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, בצמוד למרכז חב"ד העולמי 770. הספרייה הייתה שייכת לרבי הששי מלובביץ', רבי יוסף יצחק שניאורסון. לאחר פטירתו נקבע שהיא שייכת לאגודת חסידי חב"ד.

אדמור"י חב"ד חיבבו ספרים וכתבי יד תורניים. בשל שריפות שהיו פוקדות את העיירות שבהן חיו האדמו"רים הראשונים נותרו אך שרידים מעטים מספריותיהם.

בשנת 1915 נאלץ האדמו"ר שלום דובער שניאורסון הרש"ב לעזוב אתלובביץ', עקב התקרבות הכוחות הגרמנים במלחמת העולם הראשונה. הוא עבר לרוסטוב, ושלח לאחסון במוסקבה את אוסף הספרים שלו, שאותו יסד רבישניאור זלמן מלאדי, וכלל כ15,000 ספרים. בשנת 1920 נפטר האדמו"ר. עם הרגיעה במלחמת האזרחים ברוסיה, ביקש בנו וממשיך דרכו, האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, לקבל את אוסף הספרים, אך השלטון הסובייטי החדש הלאיםאת המחסן שבו אוחסנו הספרים, והעביר את האוסף, שנודע בשם "אוסף שניאורסון", לספרייה הממלכתית של רוסיה.

רבי יוסף יצחק שניאורסון החל לרכוש ספרים בכסף רב. הוא רכש את ספרייתו של האספן והביבליוגרף ר' שמואל וינר בחדש כסלו תרפ"ה.

לאחר יציאתו מברית המועצות הוציא עמו את ספרייתו, ובפולין אף הרחיב אותה. הוא ייסד קרן במטרה להגדיל את "ספריית ליובאוויטש". במכתביו לאספני ספרים הדגיש כי הספרייה מיועדת גם עבור חוקרים העוסקים בעבודות מחקר על היהדות. לפיכך, התקבלו בברכה גם ספרים שאינם קשורים במישרין ליהדות, ואף ספרי כפירה. במשך תקופה זו נוהלה הספרייה על ידי מזכירו ואיש ימינו של הרבי הריי"צ, הרב חיים ליברמן. לאחר שנמלט הריי"צ מאירופה הוא הצליח לאחר מאמצים רבים של שנה וחצי להביא את הספרייה לארצות הברית, במימון אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וקנדה.

חלק מהספרים שוכנו בבניין המשרדים שמצד שמאל של 770, השמאלי עד להרחבת 770 בשנת תשל"ד אז כל הספרים עברו לבניין הספרייה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)