‏270.00 ₪

שאלת מחקר:

כיצד בא לידי ביטיוי שלטון החמאס ברצועת עזה?

התקשורת הבריטית הכתובה עוסקת רבות במדינת ישראל בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. זירה מרכזית בסכסוך זה היא רצועת עזה, ממנה נורים הקסאמים לעבר דרום ישראל, ואליה מכוונות תקיפות חיל האוויר הישראלי. בינואר החמאס זכה לרוב במועצת הרשות הפלסטינית וביוני, לאחר חודשים של מלחמת אחים עקובה מדם, השתלט בכוח על הרצועה. מאז נתונה רצועת עזה בסגר, שהוקל ביוני האחרון. בדומה למדינות צפון אמריקה, בשנת הכניס האיחוד האירופי – ובתוכו בריטניה – גם את הזרוע הפוליטית-מדינית של החמאס לרשימת ארגוני הטרור של ה- European Union (הזרוע הצבאית נכללה ברשימה גם קודם לכן). רשימה זו מתעדכנת ומפורסמת מחדש מדי שנה; החמאס, על שתי זרועותיו, נותר ברשימה עד לימים אלו (העדכון האחרון לרשימה, מדצמבר, מצורף כנספח). בעבודה זו אדגים כיצד השיח (discourse) בו משתמשת התקשורת הבריטית הכתובה בבואה לסקר את שלטון החמאס ברצועת עזה, ובפרט בסיקורה את סוגיית ירי הקסאמים לעבר ישראל, מעניק לגיטמציה דה-פקטו לארגון הטרור, ומעקר את החלטת האיחוד האירופי – לה תוקף חוקי המחייב את המדינות החברות באיחוד. כך למעשה השיח החדשותי, או ליתר דיוק 'החדשות כשיח' (News as Discourse) מחליף את השיח החוקי (law as discourse) והופך את החוק היבש ללא רלוונטי. כעת, מה שרלוונטי בעיצוב התודעה, ודרכה גם בעיצוב המציאות, הוא השיח הרווח באמצעי התקשורת.        

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

1. Bryan Curtis, "Paper Tiger - Strange days at the Daily Telegraph", Slate Magazine. https://www.slate.com/id/2152196/ 

1. Burridge, J. "The 'Spectre of Anti-Americanism' in the British Public Debate Over the Invasion of Iraq". In Journal of Language and Politics 6:2 201-221, .