‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הקשר בין לקויות למידה והפרעת קשב היפראקטיביות לבין תחושת אמפתיה?

 תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות         

לקויות למידה ספציפיות

סוגי לקויות למידה

הפרעת קשב והיפראקטיביות

הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות כמשפיעה על האספקט החברתי הרגשי

אמפתיה

אמפתיה, הפרעת קשב והיפראקטיביות ולקויות למידה ספציפיות:

אמפתיה והפרעת קשב והיפראקטיביות

אמפתיה ולקויות למידה ספציפיות

הפרעת קשב והיפראקטיביות ולקוית למידה ספציפיות

הפרעת קשב והיפראקטיביות ו/או לקויות למידה ספציפיות ואמפתיה

המחקר הנוכחי אמפתיה, הפרעת קשב והיפראקטיביות ולקויות למידה ספציפיות:

השערות המחקר      

שיטת המחקר          

אוכלוסיית המחקר   

כלי המחקר 

הליך המחקר           

.ממצאים     

דיון 

ביבליוגרפיה

נספחים       

בתרבות המערבית לקויות למידה והפרעת קשב והיפראקטיביות מתקיימות לאורך החיים ומשפיעות על חיי היומיום, מאפייני אישיות ועל התפקוד החברתי והרגשי המושפע לרעה עקב חוסר תשומת לב ו/או ליקוי בתפיסה וחוסר שליטה באימפולסיביות ׁ.(Semrud Clikeman, & Schafer) כמו כן, חלק מהותי מהמיומנויות החברתיות והרגשיות הוא היכולת לפתח התנהגות הולמת כשהנושא המרכזי הוא התפתחות האמפתיה .(Brook & Boaz)

המחקר הנוכחי בא לבדוק את תחושת האמפתיה בקרב סטודנטים ליקוי למידה ובעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות לבין סטודנטים ללא לקות למידה והפרעת קשב והיפראקטיביות. במחקר השתתפו 59 נבדקים, מתוכם 27 גברים ו-32 נשים. מתוך משתתפים אלו רק 30 העידו על עצמם כי הם בעלי לקות למידה והפרעת קשב והיפראקטיביות. המדגם דיווח וענה על שאלונים שחולקו באופן ידני ובהם נבדק משתנה המחקר: תחושת אמפתיה. תחושת אמפתיה נבדקה על ידי השאלון שאלון אמפתיה (TEQ- Toronto Empathy Questionnaire instructions) נכתב על ידי Spreng, Mckinnon, Mar & Levine) .

הממצאים העיקריים של המחקר מראים כי לא קיים הבדל מובהק סטטיסטי בין סטודנטים ליקוי למידה ובעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות לבין סטודנטים ללא לקות למידה והפרעת קשב והיפראקטיביות בתחושת האמפתיה, וזאת בניגוד להשערת המחקר. בנוסף, נמצא הבדל בין סטודנטים בעלי לקויות למידה לבין סטודנטים ללא לקות למידה, על אף שסטודנטים ללא לקות למידה קיבלו ציון טוב יותר בתחושת האמפתיה ההבדל לא היה מובהק ביניהם. כמו כן, נעשתה הבחנה בין גברים ונשים בתחושת האמפתיה ונמצא באופן מובהק כי נשים בעלות תחושת אמפתיה גבוהה מגברים.

בהתייחסות למצב בפועל בהתאם לממצאי המחקר, עולה המסקנה כי ייתכן שתחושת אמפתיה אינה תלויה בלקויות למידה והפרעת קשב והיפראקטיביות. (וינברגר) 

מטרתו המרכזית של המחקר הנוכחי, הייתה לבחון את ההבדלים ברמת האמפתיה בקרב סטודנטים בעלי לקות למידה והפרעת קשב והיפראקטיביות וסטודנטים אשר אינם בעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות או לקות למידה. המחקר נעשה באמצעות איסוף נתונים מהמשתתפים, באשר לעמדותיהם לגבי הנושא הנחקר.

במחקר זה שוערה השערה אחת מרכזית ההשערה הייתה כי יימצא הבדל במשתנה אמפתיה בין סטודנטים בעלי הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות ולקויות למידה לבין סטודנטים ללא הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות ולקויות למידה. כך שבקרב סטודנטים בעלי הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות ולקויות רמת האמפתיה תהיה גבוהה יותר מרמת האמפתיה בקרב סטודנטים ללא הפרעת קשב והיפראקטיביות ולקויות למידה. ההשערה השנייה הייתה כי יימצא הבדל במידת האמפתיה בקרב סטודנטים בעלי לקות למידה ספציפית לבין סטודנטים ללא לקות למידה ספציפית.

השערה מרכזית: השערת המחקר הייתה כי יימצא הבדל במשתנה אמפתיה בין סטודנטים בעלי הפרעות קשב והיפראקטיביות ולקויות למידה לבין סטודנטים ללא הפרעות קשב והיפראקטיביות ולקויות למידה, כך שבקרב סטודנטים בעלי הפרעות קשב והיפראקטיביות ולקויות רמת האמפתיה תהיה גבוהה יותר מרמת האמפתיה בקרב סטודנטים ללא הפרעת קשב והיפראקטיביות ולקויות למידה.

מהספרות המחקרית עולה כי קיים קשר בין אמפתיה להפרעת קשב והיפראקטיביות. למעשה, מבוגרים בעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות, מצאו את עצמם כבעלי רגישות יתר כלפי הסביבה, כמודעים יותר לקשיים שלהם ושל הסובבים אותם, וכמבינים את החוויות הפנימיות והרגשות של האדם יותר מאנשים ללא הפרעת קשב והיפראקטיביות. זאת ועוד, אנשים בעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות נוטים לטשטש את התוכן הרגשי שהם רוצים להעביר לסביבתם והם מצליחים להסתיר את הרגש המלווה בקולם על מנת שלא יבחינו בכך. יתרה מכך, תגובת העוצמה לרגשות אצלם גבוהה מהנורמה והם חווים קונפליקט תמידי בינם לבין עצמם (Fridman et al). המושג אמפתיה מורכב ומכיל היבטים קוגניטיביים, רגשיים ותקשורתיים המבטאים את אופי הקשר בין אנשים (Barnet-Lennart). כמו כן, אמפתיה מוגדרת כיכולת להבין את החוויות הפנימיות והרגשות של האדם והיכולת לצפות את העולם החיצוני מנקודת מבטו של האחר (Hojat et al). וכנטייה להזדהות, להבין ולחוות את רגשותיו ומחשבותיו של האחר בצורה עקיפה (Lawrence et al). בנוסף על כך, אמפתיה יכולה להתפרש גם כהשתתפותו של האדם בתהליכים רגשיים, הנעתיים (בעלי מוטיבציה) ובתהליכי הזולת (רוזנהיים). זאת ועוד, סטודנט בעל לקות למידה הלומד בהשכלה הגבוהה עלול להיתקל בקשיים לא פשוטים. אחת הדרכים להתמודד עם קשיים אלו היא היכולת להתמודד חברתית ואישית, למשל יארגן קבוצת לימוד עם חבריו לכיתה ובכך יהפוך את תהליך הלמידה לפעיל ויעזור לאחר והסיוע יהיה הדדי דבר היכול להצביע על אמפתיה (דהן וצדוק).

התיאוריה ממחקרים אלה היוותה כבסיס להשערה כי בעלי הפרעות קשב והיפראקטיביות ולקויות למידה יראו מידת אמפתיה גבוהה יותר ביחס לאלו שאינם לקויים, על אף שהשערת המחקר המרכזית הופרכה ולא נמצא הבדל בין קבוצות המחקר במידת רמת האמפתיה.

כאמור, ההשערה המרכזית במחקר הופרכה ולא נמצא הבדל במידת אמפתיה בקרב ליקוי למידה והפרעת קשב והיפראקטיביות. ממצא זה מעניין מאחר והיה ניתן לצפות כי יימצא הבדל במידת האמפתיה בקבוצות המחקר השונות. יתרה מכך, ניתן היה לשער כי יימצא מדד של מידת אמפתיה גבוהה יותר בקרב סטודנטים בעלי לקוית הלמידה הספציפיות והפרעת קשב והיפראקטיביות בשל יכולתם להיות רגישים לקשייו של האחר. על אף זאת לא נמצאו הבדלים בין קבוצות המחקר. מידה זו באה לידי ביטוי במחקרים שבדקו אמפתיה בקרב אוכלוסיית מתבגרים בעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות וללא ודיווחו כי לא נמצאו הבדלים מהותיים ברמת האמפתיה הקוגניטיבית או הרגשית. 

סיבה אפשרית להפרכת ההשערה היא שבמחקר זה לא ניתנה התייחסות להתערבויות שונות שעברו הנבדקים בעברם, מה שיכול להשפיע על תוצאות המחקר. התערבות חיצונית להפרעת הקשב והיפראקטיביות כוללת לעיתים טיפול בתרופות מעוררות בשל יעילותן, מיעוט תופעות הלוואי שלהן, ופעולתן המוגבלת בזמן. בדיקת התפקוד המתמשך מהווה גם כאן אמצעי עזר, היות שהיא מאפשרת הערכה של יעילות הריטלין בכלל, ושל ניטור מינונו בפרט (מנור וטיאנו). לאור הממצאים ניתן לשער כי שימוש בתרופה מעוררת עשוי להתקשר למידת האמפתיה, דבר אשר יכול לגרום לכך שלא יימצא הבדל בין קבוצות המחקר.

בכדי לבדוק הבדלים נוספים נעשה ניתוח מסוג מבחן t למדגמים בלתי לתלויים. ממצאים אחרים במחקר זה שלא שוערו מלכתחילה מראים כי קיימים הבדלים במידת האמפתיה בין גברים לנשים בקרב סטודנטים בעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות וליקוי למידה, לבין סטודנטים ללא לקות למידה. ונמצאו הממצאים המובהקים הבאים: הבדלים מגדריים במידת האמפתיה. נשים נמצאו כבעלות מידת אמפתיה גבוהה יותר משל הגברים. מחקרים רבים הראו כי קיימים הבדלים בין המינים במידת האמפתיה וכי נשים יותר אמפתיות מאשר גברים .(Toussaint & Webb) מחקרים נוספים סיפקו הוכחות אמפיריות התומכות בממצאים המעידים על מידת אמפתיה גבוהה יותר בקרב נשים מאשר גברים בעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות ו/או לקויות למידה ספציפיות .(Anderson et al)

שאלון אמפתיה (חלקי):

הנחיות: ציין באיזו תדירות אתה מרגיש את המתואר בכל אחד מהמשפטים הבאים.

סמן עיגול מסביב למספר אחד בכל משפט (לעולם לא = 1; לעתים רחוקות = 2; לפעמים = 3; לעתים קרובות =4 ; תמיד = 5). להלן רשימת הצהרות, אנא קראו כל משפט בזהירות ודרג/י באיזו תדירות ואיזה דירוג היית מרגיש/ה, פועל/ת במקרה המתואר. הקףי בעיגול את התשובה הנכונה ביותר עבורך, אין תשובות נכונות או לא נכונות השתדלי לענות על כל שאלה כמה שיותר בכנות.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)