‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תפיסת הקץ של הרמב"ן?

תוכן עניינים:

מבוא                                                                             

הרמב"ן חייו וזמנו                                                          

תפישת עולמו של הרמב"ן                                               

קץ הימים בתפישתו של הרמב"ן                                   

            תורת השמיטות                                                

            אסכטולוגיה וחישוב הקץ                                               

הדומה והשונה בין ספר הגאולה והנאמר בויכוח               

            רקע                                                                  

            הצגת קץ הימים בויכוח הרמב"ן                                                               

קורות קץ הימים                                                                       

רעיונות הרמב"ן בהקשר התקופתי                                  

סיכום                                                                           

ביבליוגרפיה 

תורת השמיטות גורסת כי העולם עתיד להברא ולהחרב במחזוריות, כאשר כעבור עשרות אלפי שנים חזרה זו תיפסק. הרמב"ן מזכיר את רעיונות תורת השמיטה בדרשה אשר תידון ("דרשת ה' תמימה") ומסביר את תפישתו בנוגע לחלוקת תקופות בעלות אלף שנים בעולם זה. אח"כ נבחן כיצד הרמב"ן מחשב את קץ הימים עפ"י ספר דניאל, תוך התחשבות בדרך בה הציג הרמב"ן את קץ הימים בויכוח ברצלונה בשנת 1263. לבסוף נראה אילו השפעות בנות זמנו ניכרות בתפישת הקץ והגאולה של הרמב"ן. כמו כן נעסוק גם ברעיונותיו של הרמב"ן לדברים העתידים לקרות לאחר הקץ.

מטרת עבודה היא להראות כי הרמב"ן היה אדם אשר חישב את הגאולה מתוך השפעה של תפישות אשר היו קיימות ביהדות לפניו אך הושפע ופרסם את רעיונותיו תוך התחשבות במצב היהודים בזמנו. אי לכך העבודה גם תעסוק בחיי היהודים והרמב"ן בתקופה האמורה (המחצית השנייה של המאה ה-13). ניתן יהיה לראות את השפעות הפולמוס היהודי- נוצרי כאשר מפרש הרמב"ן את ספר דניאל בספר הגאולה בדרך שונה מדרך הנוצרים. בנוסף, נראה כיצד הרמב"ן הושפע מהתקוות המשיחיות בנות זמנו, התקווה שסבבה את שנת 1240, או שנת 5000 לבריאת העולם עפ"י היהדות כאשר הייתה אמונה כי בפתח האלף השישי יחל זמן המשיח והגאולה.

הרמב"ן הושפע משתי תפישות עולם שונות במהותן אשר היו קיימות בזמנו. האחת היא המיסטית- קבלית והשנייה היא תפישה של הגיון וסדר אשר משלבת בין רעיונותיו של אריסטו והדת היהודית. שני הזרמים (המיסטי והאריסטוטלי) חושבים כי בין האדם לאל קיים קשר ייחודי כאשר מטרת האדם היא להתקרב לאל ככל יכולתו. התפישה המיסטית מיוחסת לחכמי צרפת ביה"ב (כזכור הרמב"ן רכש חלק מהשכלתו בצרפת) וטוענת בהקשר זה כי הדרך הטובה ביותר להתקרב לאל היא ע"י כניעה. רצון האל הוא מרכז החשיבה המיסטית. האל ברא את העולם ברצונו, עושה ניסים וכדו'. לכן כדי שהאדם כיחיד יתקרב כמיטב יכולתו לאל הוא צריך להיות כנוע לרצונו של האל כמיטב יכולתו. הגישה השנייה, אשר הושפעה מרעיונותיו של אריסטו, שמה דגש על ההיגיון ועל הסדר הנובע ממנו. הרמב"ם הוא הנציג המובהק של הגישה האריסטוטלית כאשר פירושיו למצוות שונות והיבטים אחרים ביהדות ניתנו תוך כדי הדגשת המימד ההגיוני שבהם. כלומר, הרמב"ם ניסה להציג נושאים שונים בצורה מתקבלת על הדעת שלא סותרת את ההיגיון[1]. האל, עפ"י תפישתו של הרמב"ם הוא מקור תבוני אשר יצר את העולם עפ"י כללים וחוקים הגיוניים.

[1] לדוגמא, הרמב"ם מציג סיפורים שונים מהמקרא ככאלה שצריך להבינם באופן אלגורי ולא כדברים שקרו כפי שכתוב (סיפורים מספר בראשית כמו שלושת השליחים אשר בישרו לאברהם ושרה על בנם העתידי או יעקב אשר נאבק במלאך אמורים להיות מובנים כהתגלויות רוחניות ולא כאירועים שקרו במימד הפיזי). 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הרמב"ן,"דרשת ה' תמימה", כתבי רבינו משה בן נחמן, בעריכת חיים דוב שעוועל, ירושלים, תשכ"ג. כרך א', קלט-קעה.

לימור, אורה, "ויכוח ברצלונה: התעודה הלטינית", בין יהודים לנוצרים, תל אביב, . כרך ג', 199- 201.