‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אחריות מפקד לעבירות שבוצעו על ידי פקודיו?

תוכן עניינים

מבוא

שיפוט של נורמות ההתנהגות של מפקדים

מערכת השיפוט הצבאי

חקירה ותחקיר צבאי

בין "ביקורת" (accountability) ל"שפיטות" (justiciability)

הקושי להסדיר התנהגות שאינה חזויה

רשלנות פקודים

מדיניות בית הדין לעבודה בנוגע לאחריות ורשלנות

אחריות מפקד לעבירות שבוצעו ע"י פקודיו

מקרה בוחן : משטרת ישראל

עבירות שוטרים פקודים

אחריות המפקד

משפט משווה

סיכום, מסקנות ודעה אישית

ביבליוגרפיה

נושא עבודה זו הוא אחריות מפקד לעבירות שבוצעו על ידי פקודיו. אתמקד בדין הפלילי בצבא ובמשטרה. בד בבד עם כינון מערכות הממשל נוסדה בישראל גם מערכת שיפוט צבאי מיוחדת. אומנם, הסדרי החקיקה הראשונים היו ארעיים,[1] אך כעבור שנים מספר נחקק חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 (להלן: חוק השיפוט הצבאי), הנוהג עד עצם היום הזה. חוק השיפוט הצבאי הוא חוק מקיף, המסדיר, בין היתר, את מלוא המכלול הקרוי "מערכת שיפוט", דהיינו: חקירה,[2] תביעה,[3] סניגוריה[4] ושפיטה פלילית;[5] הכל בתחולה פרסונלית רחבה[6] ובזיקה אל המשפט הפלילי המהותי בכל היקפו.[7]

באורח עקרוני אפשר להציב את סימן-השאלה לפתחה של מערכת השיפוט הצבאי במלוא היקפה; אולם נראה שבאורח מעשי הוא מצטמצם אל תחום השיפוט של נורמות ההתנהגות של מפקדים. הביטוי "נורמות התנהגות של מפקדים" (להלן: אחריות מפקדים[8]) הוא ביטוי מורכב המשקף כמה קטיגוריות התנהגות טיפוסיות.

קטיגוריה טיפוסית אחת היא התנהגות אישית של מפקד המתבטאת בעברה פלילית מובהקת. בעברות אלה, פסלות ההתנהגות מובנית באיסור הפלילי מעצם טבעו. פסלות זו ידועה וברורה לכל. לכן, כאשר מסתברת אחריותו של מפקד להתנהגות כזאת, אין הדבר כשלעצמו, ובדרך-כלל, מעורר מחלוקת. [9] עם זה, העובדה שעברה - לרבות עברה פלילית מובהקת - מבוצעת על-ידי מפקד עשויה להוות שיקול בעניין העונש.[10]

קטיגוריה טיפוסית אחרת היא התנהגות של מפקד הפוגעת במיצב (סטטוס) הפיקודי ובערכים הגלומים בו. בגדר קטיגוריה זו באה, בעיקר, קשת התנהגויות המוגדרות כעברה של "התנהגות שאינה הולמת".[11] מכיוון שזו עברה בעלת "רקמה פתוחה" שתחימת גבולותיה קשה, מתמלא קנקנה בתוכן קונקרטי בתהליך קזואיסטי.[12] הווה אומר, יצירת המארג התוכני וגיבוש הערכים המוגנים על-ידי האיסור נתונה בידי מערכת השפיטה, ובסוגיה זו - למערכת השפיטה הצבאית בלבד.[13] אנשי הצבא השופטים את עמיתיהם המפקדים הם הקובעים את סולם הערכים המשקף, לדידם, את מה שנראה להם כהתנהגות הולמת מפקד או בלתי-הולמת אותו.

קטיגוריה טיפוסית נוספת היא התנהגות של מפקד הלוקה (ליקוי המוגדר כעברה) בתפקוד המקצועי. בגדרה של קטיגוריה זו באות בעיקר עבירות של התרשלות,[14] אך אפשר לשייך אליה גם מקרים מסוימים של פעילות פיקודית מונחית מחשבה פלילית.[15]

השאלה המוצבת על מדוכת הדיון בקטיגוריית מקרים זו היא: מהי אמת-המבחן לביצוע נאות של המשימה הפיקודית, ומהי ההשלכה של הנסיבות על עצם ההחלטה להעמיד מפקד לדין, על התגבשות העברה המיוחסת לו ועל האמצעים הראויים להינקט נגד אותו מפקד?

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שי שמש "מפקד או שופט? הרפורמה בדין המשמעתי בצה"ל בראשית שנות האלפיים" מערכות 470, מרץ 2017

תקנות שעת חירום (חוקת השיפוט תש"ח)

בג"צ התנועה לאיכות השלטון נ' הועדה לעיון בעונש (טרם פורסם)