‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד השימוש בתקשורת מקוונת במסגרת בית הספר עשוי לתרום לגישור בין תרבויות? 

תוכן עניינים

מבוא

אינטרנט ותקשורת מקוונת

1. רב תרבותיות
2. רב תרבותיות ותקשורת מקוונת
3. רב תרבותיות ותקשורת מקוונת במערכת החינוך
4. רב תרבותיות במערכת החינוך: תיאוריות מרכזיות-
5. רב תרבותיות במערכת החינוך בישראל
6. שימוש בתקשורת מקוונת במערכת החינוך
7. שימוש בתקשורת מקוונת ליצירת רב תרבותיות במערכת החינוך

דיון ומסקנות

רשימת מקורות

עבודה זו יוצאת מתוך נקודת מוצא על פיה ניתן לתעל את המציאות הטכנולוגית של ימינו למלחמה בהנצחת הסטריאוטיפים, ליצירת תקשורת בין תלמידים מתרבויות שונות, ולהעמקת ההיכרות עם תרבות ה"אחר": למציאת הערכים האוניברסאליים המשותפים בצד הערכים הייחודיים לכל תרבות ותרבות ולפיתוח רב-שיח המבוסס על כבוד הדדי, שהינו הכרחי לחברה רב-תרבותית כמו בישראל (ליסיצה).

ההשקפה המונחת בתשתיתה של עבודה זו הינה כי תקשורת מקוונת עשויה להוביל למודעות ולהבנה בין-תרבותית באמצעות דיאלוגים ופעילויות משותפות בין אנשים מרקעים שונים וממקומות גיאוגרפיים רחוקים. פריצת הדרך במדיה החברתיים, זימנה אפשרויות חדשות לסיפוק תנאים הנחוצים למגע יעיל בין קבוצות:  האפשרויות להתקשרות בעילום שם, הסתרת המראה החיצוני ושליטה גבוהה במשך האינטראקציה ובמהותה, מספקות הזדמנות להיכרויות עם אנשים מקבוצות חברתיות שונות על בסיס אינטרסים משותפים וצורות חשיבה דומות (ליסיצה).

עבודה זו נשענת על תיאוריית המגע שהוצגה לראשונה על ידי אלפורט Allport, אשר גורסת שמגע בין קבוצות מצמצם סטריאוטיפים הדדיים ומפתח גישה ידידותית. עבודה זו תבקש לסקור את האופן בו ניתן להשתמש בתיאוריית המגע ובתיאוריות נוספות העוסקות בגישור בין תרבויות באמצעות תקשורת מקוונת ולבחון מה הם יתרונותיה של התקשורת המקוונת ביעד זה.

שאלת המחקר הינה:  

כיצד השימוש בתקשורת מקוונת במסגרת בית הספר עשוי לתרום לגישור בין תרבויות?

במסגרת הסקירה של פרויקטים שונים שהשתמשו בתקשורת מקוונת על מנת לגשר בין תרבויות בקונפליקט הדגמתי כיצד מפגשים מקוונים שהתמקדו בנושאים פוליטיים לא הסתיימו בהפחתת דעות קדומות, ובמקרים מסוימים, חיזקו עוינות בין-קבוצות, אך מפגשים מקוונים אשר יצרו את התנאים "התומכים" אשר מציגה תיאוריית המגע, ולא התמקדו בנושאים פוליטיים אכן הכילו בתוכם פוטנציאל רב לקידום הבנה בין-תרבותית תוך פיתוח מיומנויות בינאישיות, התפתחות של קשרים חברתיים בין תלמידים מקבוצות תרבותיות שונות וקבלת "האחר".  

אם כן, ניתן לסכם ולומר כי נושא זה הינו נושא מורכב המכיל בתוכו סוגיות חברתיות רבות- התקשורת המקוונת אמנם אכן נתפשת ככלי יעיל ליצירת תקשורת בכלל ותקשורת בין תרבותית בפרט, והאינטרנט נראה כי מהווה פלטפורמה אידילית ליישומה של תיאוריית המגע, ליצירת תנאים תומכים ולהתגברות על פגמיה של התקשורת, אך מערכת החינוך בישראל מצטיירת כמי שקשה מאוד ליישם בה מפגשים מסוג זה. מצב זה נוצר הן כתוצאה מהקשיים הכרוכים בשילוב טכנולוגיה בכלל במערכת החינוך הדורשים שינוי מבני וארגוני כללי תוך התמקדות בהכשרתם של מורים לכך והן מן הקשיים הכרוכים ביישום של חינוך לרב תרבותיות בישראל אשר חינוך מעין זה אינו מוסדר בה ואינו מהווה חלק מן הפדגוגיה המובילה אותה. כך, ממצאי מחקר זה ממחישים כיצד השימוש בתקשורת מקוונת לצורך גישור בין תרבויות בקונפליקט בישראל, הינו שימוש רצוי מאוד אשר עשוי להוביל לשינוי מהותי ביחסי יהודים-ערבים, אך הם גם ממחישים כיצד שימוש זה צריך להתבצע יחד עם שינויים נרחבים יותר בהטמעת הטכנולוגיה במערכת החינוך ובהטמעת הפדגוגיה הרב-תרבותית, שיחד יוכלו להוביל לשינוי משמעותי של ממש.  

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אלחאג' מ. .  "חינוך לרב תרבותיות בישראל לאור תהליך השלום". בתוך: מ. מאוטנר, א. שגיא ור. שמיר (עורכים). רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית (עמ' 703-713). תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, רמות.   

בלאו, א' פלד, י' . "האם המורים מוכנים לשינוי? מחשב לכל מורה. מחשב לכל תלמיד 

תוצאות ראשוניות של מחקר השוואתי". בתוך י' עשת אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר

(עורכים), האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, הכנס השישי למחקרי  טכנולוגיות למידה ע'ש צ'ייס

2011. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה,  עמ' 35-44.