‏290.00 ₪

תוכן עניינים

הקדמה. 

1.ריקנות החיים ,סמיואל ג'ונסון 

2.האקסיסטנציאליזם הוא הומניזם, סארטר. 

3.ניתוח ראיונות  

4.מהי הסיבה לעצבות בימי הולדת?. 

ביבילוגרפיה. 

נספחים - ראיונות.

סמוך למתן עבודת סיכום הקורס, בה נדרשתי לבחור את השאלה הערכית הגדולה שמעוררת אותי חל יום הולדתי. הבחנתי שאני תמיד עצובה ביום זה. התווספה לכך אמירתו של אישי, שהוא אינו מבין מה עליו לעשות כדי לשמח אותי בימי ההולדת שלי. אנו יחד כבר 24 שנים, והוא עדיין לא עלה על המתכון הנכון..

במקביל, אני וביתי שקדנו על הכנת עבודת שורשים, דבר שדרש ממני לסקור תמונות מעברי. ושוב אותו מראה, אותה תחושה. שנה אחר שנה אני רואה את הילדה שהייתי, בעיניים עצובות ומבט מורכן. למה ? מה יש בארוע הזה שהופך אותי, אדם שמח במרבית הימים, לאדם עצוב?

עבודתי זו מנסה לבחון ולעמוד על הגורמים לעצבותי ודכדוכי בימי ההולדת שלי. בתחילת חיפושיי הלכתי אחר האמונות הקונבנציונאליות הקשורות אל יום ההולדת עצמו: הקושי בהתנתקות מהמצב הקודם ובמעבר למצב החדש, חשבון הנפש העומד בבסיס יום ההולדת ותחושת ההחמצה הנלווית אליו? הקושי אולי להיות במוקד הטקס? וייתכן כי הדבר נובע מתחושה בסיסית ופשוטה שמשפחתי אינה מספקת לי יום הולדת כפי שאני הייתי רוצה לחוות?

באף אחת מהסיבות שציינתי לעיל, לא הרגשתי שנגעתי בנקודה האמיתית של הקושי. לכן המשכתי לחפש בכיוונים נוספים. ניגשתי לראיין את אימי, אישי ובתי הבכורה.יש לציין שאימי מבוגרת מאוד ולכן התקשתה לדלות מזכרונה פרטים רבים. כל קצה חוט לבעיה לא נראה באופק, על אף שמאוחר יותר כשחזרתי אל הראיונות, גיליתי בהם מפתח לשאלתי. אך זה קרה כפי שציינתי, בשלב מאוחר יותר של החיפושים. לבנתייםמספר דברים התרחשו בחיי וחיברו את הכול לנקודה אחת קיומית ובסיסית, אותה אני אכנה בשם "משמעות החיים ".

שלושה ארועים משמעותיים שהתרחשו בזה אחר זה, יצרו עבורי את הכיוון הנכון לבחינת הסוגיה בה אני דנה. בארועהראשון, הבחנתי שגם לקראת חגים ושבתות, אותה תחושת בדידות ודכדוך מופיעה, אלו זמנים שבהם האדם כנראה עוצר את שגרת חייו ומתבונן פנימה לתוכו. השני, קיבלתי ספר במתנה שעוד מעט ארחיב אודותיו אך בקצרה, כיוון שהוא אינו ספר אקדמאי אך למרות זאת משמעותי לבחינת השאלה. והשלישי, שיחה שהתנהלה באחד השיעורים בקורס, ובה עלה המושג "ריקנות", שהוביל אל התאוריה שאציג בהמשך עבודתי. ברגע שמושג זה עלה לאוויר, ידעתי שבו טמון הפתרון.

לקראת הפסח נחשפתי לספר "עבדים – יציאת מצריים במאה ה – 21 " מאת מיכאל לייטמן(2017). ספר זה בנוי בצורת ראיון בין אדם ללא זהות, שלמעשה מייצג אותנו ובין ד"ר לייטמן. הספר מסביר את התהליך הפנימי – נפשי החבוי בסיפור יציאת מצריים. סיפור שאינו תקף רק לזמן ההסטורי שבו התרחש, אלא גם למצב שלנו כיום. כביכול יש לנו חופש לעשות כל שנרצה, הכול קיים ולרשותנו עומדות אינסוף אפשרויות, אך עדיין כל הזמן קיים בנו חוסר סיפוק נפשי וריקנות. אדם מתפתח ככל שהרצונות שלו גדלים. הרצונות שלנו לעצמנו הן המנוע שדוחף אותנו לרוץ, להשיג ולהתרוצץ. ולא לחינם אמרו חכמינו "שאין אדם יוצא מהעולם וחצי תאוותו בידו. אלא מי שיש לו מאה, רוצה מאתיים, יש לו מאתיים, רוצה ארבע מאות" (קהלת רבה). במקביל מתגלה אצל אנשים רבים "נקודת המשה" שמעוררת בהם את השאלה מה הטעם בחיי? היא גורמת לאדם לעצור את מרוץ החיים, להפסיק לחשוב רק על מילוי הרצונות האגואיסטיים שלו ולשאוף להתקדם מעבר לגבולות האהבה העצמית. לא לחינם נאמר כי "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". למעשה זוהי מהותה של חכמת הקבלה. חשוב לציין כי נקודה זו יכולה להתעורר אצל מבוגרים וילדים צעירים כאחד. משפטי זה האחרון ייתכן ונראה תלוש ולא משמעותי, אך קריאת העבודה יסביר את חשיבותו.

מתוך כל האמור, וכחלק מתהליך החיפוש הפנימי והתאורטי בנושא, הגעתי אל פילוסוף מהמאה ה – 18, ששמו סמיואל ג'ונסון. זקס מקדיש פרק בספרו המתאר את התובנות של ג'ונסון על "ריקנות החיים".

העבודה בנויה משלושה פרקים. בפרק הראשון, אציג בקצרה את התאוריה של סמיואל ג'ונסון. בפרק השניאסכם בקצרה את מאמרו של סארטר "האקסטנסיציאליזם הוא הומניזם" וזאת כחלק מדרישות הקורס, שבאופן אירוני מצאתי כמתקשר לשאלת המחקר שלי. ובפרק השלישי?אנתח ראיונות שביצעתי עם אימי , ביתי הבכורה ואישיבפרק הרביעי, אערוך סינתזה של הידע שנאסף .

 (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)