‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פרשנוות למזמור קכ"א בספר תהילים?

תוכן עניינים 

1. מבוא

2. מזמור קכ"א בספר תהילים

3. גישות מחקר

2.1 גישה ספרותית

2.2 גישה היסטורית

2.3 גישה פולחנית

 2.4 גישה מסורתית  

3. סיכום

4. רשימת מקורות

 ספר תהילים נחשב לספר העיקרי בקובץ השלישי לאחר קבצי תורה ונביאים. ספר תהילים משתייך לקובץ הכתובים למרות שאינו כתוב כמגילה. הספר נודע בחשיבותו המעידה על מקומו בראש קובץ ספרי הכתובים, סדר אשר התקבל מאז ועד היום. מיקומו של ספר תהילים בקובץ הכתובים הוא לאחר מגילת רות, הסיבה לכך נעוצה כנראה בשל סדר בה מסודרת ספרות הברייתא.[1] לדעתי הסיבה יכולה להיות נעוצה בסדר כרונולוגי של קובעי הקנוניזציה של ספרות המקרא.

ספר תהילים מכיל 150 פרקים הבנויים כמזמורים, חלקם אישיים וחלקם לאומיים. המסורת מייחסת את חיבור המזמורים לדוד המלך, אולם נראה שהמזמורים חוברו על ידי מחברים שונים בתקופות שונות[2].

דעה רווחת בציבור כי הספר נכתב על ידי דוד המלך, לדעתי לא כך הדבר, נראה לי כי מדובר בנרטיב מקראי. מהספרות התורנית עולה כי לכתיבת ספר תהילים חברו מחברים נוספים, דוד המלך ועשרה זקנים: אדם ראשון, מלכי צדק, אברהם, משה, היימן, ידותון, אסף ושלושה מבני קורח.[3]

לפי פירוט המזמורים עולה כי מזמורים רבים מיוחסים בגוף הספר לדוד כיוון שפסקת ההתחלה מתחילה ב"מזמור לדוד".[4] המזמור המיוחס לאברהם הוא מזמור פט, שמיוחס בכתוב ל"איתן האזרחי". מזמורו של משה הוא מזמור צ- "תפילה למשה איש האלהים". מזמורו של הימן הוא מזמור פח. מזמוריו של ידותון הם ל"ט, ס"ב, ע"ז. מזמורי אסף הם: נ, ע"ג - פ"ג. מזמורי בני קורח: מ"ב, מ"ד - מ"ט, פ"ד - פ"ח.

בספר מכבים ב נאמר על ספר תהילים: " ספרים על המלכים, והנביאים וספרי דוד",[5] גם בספרות הלא יהודית בכתבי פילון האלכסנדרוני מופיע זה הסדר.[6] גם מספר הברית החדשה של הנצרות עולה כי כל הדברים הכתובים עלי בתורת משה ובנביאים ובתהילים".[7]

ספר תהילים כונה בימי בית שני כספר "מזמורות", בשל המבנה הצורני של המזמורים בספר, גם פרקים בהם אין מאוזכרת המילה מזמור הרי הספר כולו ספר מזמורות.[8] שמו המקורי של הספר למרבה הצער לא השתמר. שמו של הספר "תהילים" מופיע רבות בספרות חז"ל ובתלמוד.[9] יש מקומות בספרות החז"לית שספר תהילים נקרא גם ספר "תילים"[10] וגם "תילי" , הנוסח משתקף מהספרות היונית מפי אבות הכנסייה בארץ ישראל[11] וספר "תילים" [12]. ספר תהילים הוא לשון זכר של עצם בלשון נקבה "תהילה", שסיומת ריבוי הלשון הרגילה במקרא היא "תהילות".[13]

חוקרי ספרות המקרא סבורים כי שם הספר "תהילים" נקבע באופן מלאכותי על מנת להבדילו בשמו לבין צורת ריבוי למילה "תהילה". מגילת קומראן מאזכרת את שם הספר "תהילים" במובן פשוט של תפילות ויצירות ליתורגיות. לכן יש להניח כי שמו של ספר תהילים בלשון זכר הוא פרי של התפתחות בתר מקראית בשפה העברית.

העבודה הנוכחית עוסקת בניתוח מזמור קכ"א, מזמור השייך למקבץ מזמורים (קכ- קלד) שכותרם "שיר המעלות" ובמזמור קכ"א מופיעה פסקת ההתחלה ב:"שיר למעלות" חיבורו של מזמור זה אינו ידוע כיוון שממסורת חז"ל עולה כי בבית המקדש היו מעזרת נשים לעזרת ישראל חמש עשרה מעלות כנגד חמישה עשר שירי מעלות אשר בספר תהילים שעליהם היו הלויים עומדים בכלי שיר ואומרים שירה.[14] ומסיבה זו ייחודו של מזמור זה על האחרים במקבץ.

בעבודתי אשתמש במבחר ספרות מקראית, מחקרית ותורנית וכן בספרות מחקר אוניברסאלית אשר נכתבה על ידי חוקרים לא יהודיים אשר ספר תהילים מבחינתם מהווה מקור ספרותי וגם ליתורגי עבורם.

במהלך קריאת חומרים הספרותיים והמדעיים אודות ספר תהילים, הייתה לי תחושה קלה של דיסוננס קוגנטיבי כיוון שעד הגיעי ללימודים באקדמיה הייתה לי תפיסה אחרת לגבי ספר תהילים, ספר המהווה סגולה וברכה למי שקורא והוגה בו ביום וגם בלילה. בלימודי האקדמיים ובעבודה הנוכחית אני נדרשת לראייה אחרת, אשר השפיעה על התפיסה שלי את ספר תהילים בסוף כתיבת העבודה ותרמה לי רבות בהעשרתה אותי.

סדר כתיבת העבודה אשר קבעתי לעצמי יכלול את הצגת מזמור קכ"א בספר תהילים ולאחריו הגישות הבאות לניתוח המזמור : א. גישה ספרותית- כל הנושא הצורני, אמצעים ספרותיים ועוד, ב. גישה היסטורית- איזו תקופה משתקף המזמור על פי הדעות השונות וכן התייחסות לכל אירוע היסטורי המוזכר במזמור, ג. גישה פולחנית- כל הסממנים הפולחניים העולים מתוך המזמור וד. גישה מסורתית- כל הפרשנויות השונות המובאות על המזמור של הפרשנים המסורתיים.

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בנימין לאו, שמואל - בקודש חזיתיך, ידיעות ספרים, 2014.

אניטה שפירא. ככל עם ועם: ישראל, מרכז זלמן שזר, 2014.

משה גרסיאל, ראשית המלוכה בישראל: עיונים בספר שמואל (ארבעה כרכים), האוניברסיטה הפתוחה